הסופרת והפזמונאית צרויה להב מתה בגיל 74
להב, כלת פרס אקו"ם למפעל חיים ופרס אריק איינשטיין, כתבה עשרות שירים שהפכו ללהיטים גדולים בהם "דרך המשי" של יהודית רביץ ו"שרה ברחובות" של ריטה; ספרה הראשון, "כפכפי העץ של אנדרה", זכה בעיטור אנדרסן הבינלאומי
הסופרת, המשוררת והפזמונאית צרויה להב נפטרה בגיל 74 אחרי מאבק במחלה. להב, כלת פרס אקו"ם למפעל חיים (2011) ופרס אריק איינשטיין (2024) כתבה עשרות שירים שהפכו ללהיטים גדולים בהם "דרך המשי" ו"נעמיד פני יתומים" של יהודית רביץ, "ימי התום" ו"שרה ברחובות" של ריטה, "פרח" של גידי גוב, "רומיאו" ללחן של יהודה פוליקר ששרה יהודית תמיר, "ראש השנה שלך" של ריקי גל, "הומה יומה" של דויד ברוזה ועוד.
להב נולדה בקיבוץ איילת השחר, שירתה בצוות הווי חטיבת הצנחנים, שם פגשה את מי שלימים יהיה בעלה, המפיק המוזיקלי לואי להב. בתם היחידה טל נהרגה בתאונה בגיל שלוש וחצי וב-1977 התגרשו. בתחילת שנות ה-70 שרה וניגנה בכינור בלהקת הליווי של ברוס ספרינגסטין. ב-1976 ניגנה באלבום "סוף עונת התפוזים" של להקת תמוז.
להב למדה משחק במכון לי שטרסברג ושיחקה בכמה הצגות בארץ בתיאטרון הקאמרי ובמחזמר "אלוף בצלות ואלוף שום" על פי ביאליק. בהמשך היתה חברה בלהקת "הברירה הטבעית". בשנים האחרונות היתה מרצה לכתיבה ופרוזה, בין השאר בבית ספר רימון למוזיקה ברמת השרון ובבית הספר לאמנויות המילה בירושלים. ב-2003 יצא אלבומה "הים כבר לא" ובו 16 מהשירים שכתבה לאמנים במהלך השנים.
ספרה הראשון, "כפכפי העץ של אנדרה" (2002), המבוסס על סיפורו האמיתי של אריה בן-פלאי, שילדותו עברה עליו בהולנד בתקופת השואה, זכה בעיטור אנדרסן הבינלאומי, בפרס לספר ביכורים של משרד התרבות והספורט ובפרס יד ושם למפעלים חינוכיים על כתיבת ספר לילדים ולנוער בנושא השואה. ספרה השני, "מלכת הביצות רוקדת טנגו" (2004), זכה בפרס אקו"ם לשנת 2005. היא כתבה את הליברית לאופרה "האדונית והרוכל" על פי עגנון למוזיקה של חיים פרמונט.
אחרי נישואים קצרים לשחקן שבתאי קונורטי פגשה את מי שהיה בן זוגה עד מותה - התפאורן איציק אלבלק וחיה במושבה הגרמנית בירושלים. להב הותירה אחריה את בן זוגה ושלושה בנים, אחד מהם הוא המוזיקאי יונתן אלבלק.
בנה יונתן כתב הבוקר בפייסבוק: "אתמול בצהריים אמא שלי האהובה והיפה, צרויה להב נאספה אל האינסוף אחרי מאבק קצר וקשה עם המחלה הארורה. היא כתבה שירים שנגעו לאנשים בלב. היא היתה אישה מיוחדת, חכמה, טהורת לב ואוהבת חיים. היא היתה האמא הכי טובה שיכולתי לבקש. בהחלטת המשפחה לא תתקיים שבעה, וההלוויה תהיה פרטית גם היא".
