סגור
חיפוש

אסף אמיר: "כיום כשיש לך תוכן טוב אתה הולך קודם כל לתאגיד"

יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה ומיוצרי "חזרות", מתכונן לטקס פרסי האקדמיה שיפגיש הערב תחת קורת גג אחת את תעשיית הטלוויזיה. אחרי שנה מאתגרת של התמודדות עם משבר הקורונה, עם השינוי שיצר חוק השידור הציבורי ועם פרשת ההטרדות של ארז דריגס שלא יגיע לטקס, הוא אומר: “אני מגנה את ההתנהלות הזאת אבל חלק מהתגובות היו מוגזמות"

עד לפני שבועיים־שלושה נדמה היה שטקס פרסי הטלוויזיה, המשודר הערב בכאן 11, יצולם במתכונת של טקס הקולנוע שקדם לו, וכמו טקסים רבים בעולם שהתאימו עצמם למגבלות הקורונה, כלומר בקפסולות של הסדרות, עם צוותי טלוויזיה במוקדים שונים ובזום. ואז נסע לו אסף אמיר, יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, ברחוב קינג ג'ורג' בתל אביב והתעשת.


"הרחוב המה אדם, אנשים ישבו זה על זה", הוא נזכר. "ואמרנו, דנה לרנר (מנכ”לית האקדמיה) ואני, שאי אפשר יהיה לעשות את זה ככה. זה יהיה כמו טקס תקופתי, משהו מפעם. החלטנו במקום זאת לצלם את זה באולם הגדול של סינמה סיטי, עם כל המועמדים, רק בלי בני זוג ומשפחה. זאת תהיה הפעם הראשונה מאז פרוץ הקורונה שאנחנו מתכנסים", הוא אומר גם על הצוות של הסדרה "חזרות", המובילה עם 15 מועמדויות לפרסים, שהוא אחד מיוצריה, וגם על התעשייה כולה, "המתכנסת לראשונה באותו המקום".
2 צפייה בגלריה
מתוך חזרות פנאי
מתוך חזרות פנאי
“חזרות". “היתה לנו הפריבילגיה לעבוד עם השחקנים במשך חמש שנים, תוך כדי שינוי הז’אנר וכתיבה מחדש של הדמויות"
(צילום: איציק פורטל)

בראיון לרגל האירוע מדבר אמיר, יוצר ומפיק ותיק ("לתפוס את השמים", "דרך האוכל", "שיר אהבה סטנדרטי"), והבעלים של "נורמה הפקות", על מצב הטלוויזיה בשנה האחרונה, על הטקס עצמו, על ההצלחה של תאגיד השידור הציבורי ומי אחראי לה, ועל הסדרה שלו, של נועה קולר וארז דריגס, "חזרות", ועל הסערה שפרצה בעקבות ידיעות על התנהגות מינית לא הולמת של הכוכב ואחד מיוצרי הסדרה, ארז דריגס. "ביום שקיבלתי את הווטסאפ עם הכתבה של 'פוליטיקלי קוראת' זאת היתה טלטלה. גם הופתעתי וגם כעסתי", הוא אומר. "לא ידעתי על זה לפני כן. זה קשה".
"חזרות", שהיתה להצלחה המפתיעה והמוצדקת של השנה, צפויה להיות חלק מרכזי מהטקס. דריגס הודיע שלא יגיע. "זה מהלך ראוי, שמכבד את יתר היוצרים של הסדרה ואת האקדמיה", אומר אמיר. "התקשורת הרי אצה להתייחס לדברים שיוצרים כותרת", הוא מזכיר, ולכן הבחירה שלו שלא להגיע תאפשר להתמקד בעיקר, לדעתו. על קולר הוא אומר: "מגיע לה פרס בכל תחום, ובעיקר אני חושב שהיא תסריטאית יוצאת דופן".
את הטקס ינחה יניב ביטון, שבמידה רבה הוא הגרסה הגברית של קולר, שכמוה פרץ אחרי הרבה שנים של מאמץ, וכעת נראה בכל סוגות היצירה (מ”ארץ נהדרת” ו”היהודים באים” ועד דרמות שיעלו בקרוב). "אנחנו מנסים לפצח את הטקסים באקדמיה כבר הרבה זמן", אומר אמיר. "כל אחד רוצה שזה ייראה סביר, אני מקווה שנצליח הפעם. בעיקר חשוב לנו שהזוכים יעלו ויקבלו את הכבוד המגיע להם מול הקולגות".
התאגיד - חלום שהתגשם
תחום הטלוויזיה פחות נפגע בשנה רבת האתגרים הזאת לעומת הקולנוע. "בתחילת הדרך נעשו הסדרים עם מועצת הכבלים והלוויין, שנתנה סוג של ביטוח למקרה שנצטרך לעצור צילומים וחברות הביטוח לא יסכימו לבטח. מועצת הכבלים אישרה ל־yes ול־HOT לקחת 10% מהכסף שהם אמורים להשקיע ולהקצות אותו למקרה כזה. בישראל כמו בישראל, זה עדיין לא קרה, אבל הצילומים של הטלוויזיה התקיימו. זה לוקח יותר זמן, זה עולה יותר. היו הרבה הפקות שנעצרו בגלל בידוד כזה או אחר. אבל יחסית לקולנוע הטלוויזיה המשיכה לצלם".
זה יבוא לידי ביטוי בטקס הערב. "לכאן יש הרבה מועמדים בהמון ז'אנרים. אבל יש מתחרים. yes ו־HOT ייתנו פייט", הוא אומר ומוסיף. "חשוב להזכיר שמה שקרה בתאגיד זה כתוצאה מכך שהרבה אנשי קולנוע וטלוויזיה דאגו לחוק קטן. זה התחיל בחוק הקולנוע — 60 מיליון שקל — כלום, שיצר תעשייה ענקית וסרטים מופלאים שהובילו לאדפטציה לטלוויזיה, ולחוק תאגיד השידור הציבורי. נכון, השר גלעד ארדן קידם את זה, וכמו שביבי אמר, זה קרה לו מתחת לרדאר, אבל בסופו של דבר אלה האנשים בתחום שפעלו כדי שזה יקרה. זה חלום של שנים שיהיה מקום שלא נצטרך להתווכח עם הגופים המסחריים שצריכים למכור הרבה פרסומות ולהביא רייטינג וקצת פחות להתעסק בתוכן איכותי. אין ספק שאנשים בתאגיד עשו עבודה יוצאת דופן, אבל התעשייה דחפה לזה. אנחנו הגשנו בג"צים נגד רשות השידור, בשנים האחרונות שלה רשות השידור השקיעה 4% ממה שהיא היתה אמורה להשקיע בתוכן ישראלי".
"בחוק יש לחברות ההפקה 50% מהזכויות"
זה גם מוכיח את עצמו כלכלית, כי המכירות של "טהרן" ו"שעת נעילה" גם מחזירות כסף לתאגיד. "בחוק השידור הציבורי לחברות ההפקה יש 50% מהזכויות, וזה אומר שכשיש לך תוכן טוב, אתה הולך קודם כל לתאגיד. גם yes ו־HOT נותנות אבל דורשות את ההפצה. החוק שינה את כללי המשחק. באנגליה, כשעשו מהלך כזה, זה גרם לבוסט בתעשיית הטלוויזיה האנגלית. אלה דברים שלא מודעים אליהם והם משנים את התמונה. כל התקציב של התאגיד לז'אנר העליון הוא 90 מיליון שקל, מתוכו 50 מיליון לדרמות. כל כך מעט כסף באופן יחסי ואיזה אימפקט יש לזה. התקציב של 'חזרות' היה בסביבות 6 מיליון שקל, שזה תקציב שאפשר לעבוד איתו, שאפשר לצלם בלי להתפשר יותר מדי. במדינות אחרות בעולם זה ייחשב לתקציב נמוך ביותר. בגלל שאנחנו מוגבלים בתקציבים, תמיד צריך לחשוב על סיפורים יותר אינטימיים, יותר קאמריים. זה לא אומר שהם פחות טובים. גם הסרטים שלנו שהצליחו, כמו 'חתונה מאוחרת', הם סרטים קטנים ולא הפקות ענק".
"התחום של הטלוויזיה מלהיב", הוא אומר. "אתה יכול לספר בו יותר. ול'חזרות' בכלל יש הרבה מזל, מכל מיני סוגים. סיימנו את הצילומים ביום שאסור היה להתקהל יותר. הפכנו את 'נורמה' לשלושה חדרי עריכה, ובזמן הקורונה ערכנו את הסדרה, שזה הדבר היחיד שאפשר לעשות מבלי להתקהל. זה התחיל כסיטקום, פורמט מיושן. yes רצו את זה וגם רשת. כבר היה לי חוזה עם רשת, די דרקוני, הם הציעו כל כך מעט כסף, היה לי קשה לחתום על זה. הרגע המכונן של הסדרה היה כשליסה שילוח (אז סמנכ"לית הטלוויזיה של התאגיד) ורוני פרי (מנהלת התוכניות שלו) קיבלו אותנו להקראה, ומאוד אהבו את זה. הן הציעו שהעולם של הסדרה יהיה התיאטרון. זאת היתה עצת הזהב, שהעבירה אותנו בדיוק למקום שנועה וארז רצו להיות בו, דרמה קומית. קומדיה רומנטית עם טוויסט. סדרה שבמהותה היא על פרידה. זה דחה אותנו בעוד שנה, כי היה צריך לכתוב מחדש, אבל אני שמח שהתהליך הזה קרה".

2 צפייה בגלריה
אסף אמיר יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה פנאי
אסף אמיר יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה פנאי
אמיר. “אנחנו מוגבלים בתקציבים ולכן תמיד צריך לחשוב על סיפורים יותר אינטימיים וקאמריים. זה לא אומר שהם פחות טובים. גם ‘חתונה מאוחרת' שהצליח הוא סרט קטן"
(צילום: עמית שעל)

"היינו אמורים לעלות לשידור שבועיים אחרי 'שעת נעילה', בזמן שנראה היה שרוב המדינה בהלם מהיח”צ שלה. חששתי שלא יבחינו בסדרה החדשה שלנו, וביקשתי שידחו את מועד העלייה בשבועיים. בתאגיד הסכימו", הוא מספר, ואז הסדרה נהפכה ללהיט. "אני חושב שחוץ מהעובדה שהרבה אנשים כישרוניים התחברו לעשות משהו", הוא מסביר את ההצלחה, "היתה לנו גם הפריבילגיה לעבוד עם השחקנים במשך חמש שנים, תוך כדי שינוי הז'אנר וכתיבה מחדש של הדמויות".
רווק קוקו או דמות אמיתית
הציפייה לעונה השנייה היתה בשיאה ואז באה הפרשה של ההטרדות של ארז דריגס. "בתור מי שישב עם נועה וארז, כתבנו והקראנו ותיקנו, חשבתי שהדמות של איתי תורג'מן היא הקצנה של רווק קוקו, של אנשים שאני מכיר. לא ידעתי שהיא מבוססת במידה מסוימת על ארז".
כעת הוא לא יודע איך זה ישפיע על העונה השנייה. "החלטנו לקחת פסק זמן בשביל פרספקטיבה. אני חושב שהדיון בדמות של איתי הוא פחות מעניין וההתעסקות צריכה להיות בצד הנפגע. אני לא מדבר ספציפית על מה שקרה עם ארז, אלא באופן כללי על הטיפול המהותי בנפגעות".
דריגס בטוח יחזור?
"הוא חלק מהסדרה. הוא אחד היוצרים שלה".
בתשובה לשאלה אם הוא חושב שהתגובה למעשים של דריגס הוצאה מפרופורציה, אמיר משיב: "אני מגנה לחלוטין את ההתנהלות הזאת. קשה היה לי לראות את זה. בטח ובטח כשמדובר בגילאים יותר צעירים. אני חושב שחלק מהתגובות היו מוגזמות ולא שירתו את עצירת ההטרדות ואת תנועת Metoo#. אם אתה משווה סקסטינג לדברים הרבה יותר חריפים, ושם הכל באותו המקום, זה לא עוזר.
"אני גם חושב שבתעשיית הטלוויזיה והקולנוע מאוד מודעים. בלי ספק חל שינוי, גם בלי קשר לתעשייה שלנו. ישנו פורום הקולנועניות, ומספיק נשים וגם גברים שעומדים על המשמר. ברור שזה קרה בעבר, ואולי יקרה בעתיד, אבל מאוד מודעים וטוב שכך".