המהפכה הכלכלית של היורוליג: הבלמים הוסרו והכסף הגדול משתלט על הכדורסל האירופי
היורוליג ביטלה את קנס מס היוקרה על תקציבי שכר, והמועדונים הגדולים כבר משקיעים עשרות מיליוני אירו במרוץ חימוש להשגת שחקנים. באוקטובר יכריעו בעלי המועדונים אם להרחיב את הליגה או להתעמת עם NBA Europe
בזמן שהאוהדים סופרים שלשות ודאנקים, הסיפור האמיתי של עונת היורוליג החדשה מתרחש בבנקים, בחדרי הישיבות ובמשרדי רואי החשבון, כשהכדורסל האירופי עובר את המהפכה הכלכלית הדרמטית, העמוקה והנרחבת ביותר בתולדותיו. כדי להבין את עוצמת השינוי, יש לחזור אל המנגנון הפיננסי ששלט בליגה בשנים האחרונות ול"מס היוקרה" (Luxury Tax). במקור, מס היוקרה נועד לייצר סוג של רגולציה והיווה בלם זעזועים למניעת פערים בלתי ניתנים לגישור בין עשירי היבשת לקבוצות קטנות: מועדון שחרג מתקציב השכר המירבי שהוגדר על ידי הנהלת היורוליג שילם קנס כספי כבד, אשר הכספים ממנו חולקו מחדש בין המועדונים הצנועים יותר או הועברו לקופת הליגה לטובת פיתוח תשתיות. המנגנון נועד לשמור על תחרותיות שוויונית יחסית ולאזן בין אימפריות עתירות הון למועדונים בעלי משאבים מוגבלים.
אולם, ההחלטה לבטל את מדרגת מס היוקרה העליונה ולשנות את כללי הפייר־פליי הפיננסי שברה את הרגולציה והסירה את הבלמים. הנהלת הליגה הבינה כי כדי להתחרות בסכומי העתק של ה־NBA, ולמשוך משקיעים בינלאומיים וקרנות ענק, יש לאפשר לבעלים העשירים להשקיע ללא פחד מעונש. ביטול הקנס הפך את מרוץ החימוש האירופי למפץ הגדול: מועדוני הקצה משתוללים עם סכומים דמיוניים, כשהם מנחיתים כוכבי NBA ומבצעים הגירה הפוכה שמטלטלת את כלכלת המשחק.
בחרטום של מרוץ החימוש צועדת פנאתינאיקוס, שהעמידה תקציב שחקנים נטו שובר שיאים של כ־26.5 מיליון אירו, כאשר התקציב הכולל של המועדון חוצה לראשונה את רף 40 המיליון אירו. הדרמה הגדולה ביותר באתונה נרשמה עם חזרתו ההיסטורית והמרגשת של ז'ליקו אוברדוביץ' - המאמן המעוטר בתולדות הכדורסל האירופי – שחתם על חוזה עתק של 4 מיליון אירו לעונה. הבעלים דימיטריס יאנאקופולוס הבטיח לאוברדוביץ' גב פיננסי בלתי מוגבל והגדיל את תקציב הקבוצה בלפחות 10 מיליון אירו בתוך חודשים ספורים. פנאתינאיקוס הנחיתה את הפורוורד גרשון יבוסלה בחוזה מפלצתי של 4 מיליון אירו לעונה (לאחר ששילמה כ־650 אלף אירו לריאל מדריד על זכויותיו באירופה), וחטפה ברגע האחרון את הרכז הצרפתי סילבן פרנסיסקו בחוזה של 3.5 מיליון אירו לעונה פלוס ביי־אאוט של כמיליון אירו. אליהם הצטרפו אלוף העולם הגרמני איזק בונגה ב־2.2 מיליון אירו לעונה, הסנטר מוסטפא פאל ב־1.6 מיליון אירו ובראנקו באדיו ב־1.7 מיליון אירו. יאנאקופולוס אף הדהים כאשר חשף כי הגיש הצעה רשמית לדנבר נאגטס לרכוש את החוזה של ניקולה יוקיץ' והצהיר בגלוי על כוונתו להביא את ה־MVP הסרבי לאתונה ב־2027.
היריבה אולימפיאקוס אינה נשארת חייבת ומעמידה תקציב שחקנים מפלצתי של כ־22 מיליון אירו. האדומים מפיראוס ממשיכים להישען על השלד הנוצץ והיקר שנבנה עוד ב־2024, בהובלת סאשה וזנקוב שמשתכר 4.1 מיליון דולר נטו ואוון פורנייה שמרוויח 3.2 מיליון דולר. אך כדי להגיב ליריבה העירונית, אולימפיאקוס ביצעה הקיץ שדרוג משמעותי בקו האחורי: היא החתימה את הרכז קודי מילר־מקינטייר שהגיע מהכוכב האדום בלגרד בחוזה של כ־1.6 מיליון אירו לעונה, והנחיתה את הכישרון הדומיניקני העולה ז'אן מונטרו מוולנסיה, לאחר ששילמה דמי שחרור (ביי־אאוט) של כ־800 אלף אירו והעניקה לו חוזה של 1.3 מיליון אירו לעונה.
באיסטנבול התרחשה אחת העברות הפיננסיות המרעישות של הקיץ, כאשר פנרבחצ'ה חטפה את שיין לארקין מיריבתה העירונית אנאדולו אפס בחוזה עתק של כ־2.6 מיליון אירו לעונה. בזירה החדשה, דובאי נכנסה רשמית כצלע משפיעה בעלת גב כלכלי אדיר, עם תקציב של כ־20 מיליון אירו ויתרון מס מובהק שהפך את חוזהו של דז'נאן מוסה (3.5 מיליון דולר נטו) לרווחי במיוחד עבור השחקן.
לא כל המועדונים עומדים בקצב
מנגד, לא כולן עומדות בקצב. מונאקו, הפיינליסטית מ־2025, שהיתה כוח עולה ואימפריה עתירת ממון בשנים האחרונות, חוותה קריסה פיננסית טוטאלית, נמחקה מהיורוליג והורדה לליגה השלישית בצרפת. גם וילרבאן עברה טלטלה מבנית, כאשר כוכב העבר של סן אנטוניו ספרס, טוני פארקר, נפרד מחלק ממניותיו במועדון, ומינה את עצמו למאמן הראשי של הקבוצה לקראת עונת 2026/27. פארקר אמנם הצליח להחתים ולהשאיר בסגל את כוכב ה־NBA פאטי מילס ואת הסנטר ג'ואל בולומבוי, אך היעדר ערבויות בנקאיות לתקציב הענק אילץ את המועדון לבצע מכירת חיסול. כך נוצר גל העברות משמעותי ביורוליג: סילבן פרנסיסקו חתם כאמור בפנאתינאיקוס, דניאל תייס עבר למכבי תל אביב, ארמוני ברוקס הושאל לולנסיה הספרדית, וניק ויילר־באב עבר לכוכב האדום בלגרד.
המפץ הפיננסי במועדונים נשען על צמיחה מוסדית חסרת תקדים של הליגה, שרשמה בעונת 2025/26 שיאים בכל מדדי הליבה המסחריים והתפעוליים. נתוני הצפייה הציגו זינוק גלובלי מטאורי: סך הצופים בטלוויזיה (בשידורים חיים, מושהים ותקצירים) הגיע ל־508.17 מיליון, עלייה של 8%, כאשר ב־25 המחזורים הראשונים לבדם נרשמו 122.8 מיליון צופים בלייב ובשידור מושהה. הצמיחה האזורית נרשמה לא רק בשווקי הליבה באירופה, הליגה רשמה נסיקה דרמטית בביקושים ובזכויות השידור גם בשווקים מתפתחים באסיה ובאוסטרליה, שהפכו למנוע צמיחה בינלאומי חדש למותג. במקביל לנסיקה הדיגיטלית, עם 1.49 מיליארד צפיות בסרטונים (זינוק של 1,067% בהשוואה לעונת 2021/22) ומעל 3 מיליארד חשיפות בנכסי הדיגיטל (עלייה של 478%), האולמות המשיכו להתמלא. 3,251,706 אוהדים גדשו את הארנות בעונה הסדירה.
בתחילת אוקטובר יתכנסו בעלי המועדונים של היורוליג לישיבה מכרעת במילאנו כדי להצביע על מעבר רשמי למודל זיכיונות סגור בעסקת ענק, או על הליכה לקרב חזיתי מול מיזם "NBA Europe". הליך המכרז להרחבת הליגה חשף הסתערות פיננסית חסרת תקדים: מעל 20 מועדונים וקבוצות משקיעים הגישו הצעות ראשוניות, מתוכן אישרה הליגה 11 מועמדות שעלו לשלב הסופי. מועמדות אלו מציעות כיום הצעות מחייבות בהיקף של כמעט 817 מיליון דולר בדמי זיכיון. מתוך המועמדות ייבחרו עד 8 קבוצות שיצטרפו ל־13 בעלות המניות הקיימות, כחלק מתוכנית אסטרטגית להרחבה ל־24 קבוצות (21 או 20 מתוכן יהיו בעלות זיכיון קבוע, תלוי בהשעיה של צסק"א מוסקבה).
מנגד, מרחף הצל הענק של ה־NBA ופיב"א, שמקדמות ליגה מתחרה של 16 קבוצות ב־12 ערים מרכזיות באירופה. המיזם משך כבר הצעות זיכיון שחצו את רף המיליארד דולר בשווקים אסטרטגיים. בכירים ביורוליג מזהירים מפני פיצול שוק הרסני, בעוד שבחדרי הדיונים מתנהל גם ויכוח על הפורמט: האם לשמור על הפיינל פור המסורתי, או לעבור לסדרות פלייאוף וגמר במודל האמריקאי, כפי שמציע פרויקט NBA Europe.
להשיג גב פיננסי או להיעלם
תוך כדי הסערה הפיננסית הגלובלית הזו, הזווית הישראלית מוצאת את עצמה בנקודת רתיחה דרמטית. הפועל תל אביב, תחת הדרכתו של דמיטריס איטודיס ובהובלת הבעלים עופר ינאי, פותחת עונה שנייה במפעל כשהיא מתנהלת כמעצמה תקציבית לכל דבר בעידן הכסף הגדול. האדומים העמידו תקציב כולל חסר תקדים בספורט הישראלי הנאמד בכ־200 מיליון שקלים (כ־19.5–20 מיליון אירו) - נתון המציב את המועדון בצמרת הכלכלית הגבוהה של היורוליג. העוגן המרכזי של הקבוצה נותר ואסיליה מיציץ', שהונחת עוד בשנה שעברה בחוזה שיא אירופי של 5.6 מיליון דולר נטו לעונה. אולם, לקראת העונה החדשה המשיכה הפועל במרוץ החימוש: זאק לידיי הגיע מאולימפיה מילאנו בחוזה עתק של כ־3 מיליון דולר לעונה, קאדין קרינגטון נרכש מהפועל ירושלים וישתכר כ־1.7 מיליון דולר לעונה, ותומאש סטורנסקי הגיע מברצלונה וירוויח כ־1.5 מיליון דולר. אליהם הצטרפו חיזוקים ישירים מה־NBA: ג'ייקוב טופין מאטלנטה הוקס (כ־1.5 מיליון דולר לעונה) ואמיר קופי מפיניקס סאנס (מעל מיליון דולר לעונה). להשקעה המסיבית היה גם מחיר רגולטורי: בעונה החולפת הפועל היתה אחת מארבע קבוצות ביבשת שחרגו מתקרת השכר ושילמו קנס מס יוקרה של כמעט מיליון אירו.
מכבי תל אביב נאלצת להילחם על מעמדה ההיסטורי בעידן של מרוץ חימוש מטורף. למרות אילוצים של אובדן הכנסות מאירוח משחקים בישראל, ועל אף שקרבות השליטה והמאבקים המשפטיים בין הבעלים יצרו עננה של חוסר ודאות ניהולי, הצהובים הגדילו את תקציב שכר השחקנים ב־7 מיליון דולר, כשהם מעמידים סגל יקר שכולל 10 מיליונרים בדולרים. בראש רשימת המשתכרים ניצב, כאמור, הרכש הנוצץ דניאל תייס, שנחת מווילרבאן בחוזה של 2.2 מיליון דולר לעונה, ומיד אחריו הרכש הישראלי ים מדר בחוזה של 2 מיליון דולר לעונה. אליהם מצטרפים ג'יילן הורד ואיפה לונדברג (כ־1.8 מיליון דולר כל אחד), לצד שובו של בונזי קולסון מפנרבחצ'ה והגעתו של אושיי בריסט (1.5 מיליון דולר כל אחד). אף שאלופת ישראל נותרה במקום השני בליגה המקומית מבחינת התקציב, הרי שהזינוק החד בהשקעה הצהובה מוכיח שגם מועדוני הפאר הוותיקים מבינים כי ללא קפיצת מדרגה תקציבית אין להם סיכוי להיאבק על מקום בפלייאוף היורוליג.
במקביל, הפועל ירושלים, תחת הבעלות האיתנה של מתן אדלסון, מפעילה לחץ כבד מבחוץ ומגדילה את תקציבה, במטרה לקבל כרטיס חופשי או זיכיון קבוע בהתרחבות המתוכננת של היורוליג ב־2027/28 ולא להישאר מחוץ לחגיגה.
הסיפור הישראלי מדגים במיקרוקוסמוס את מה שקורה ביורוליג: המעבר מכדורסל תחרותי מסורתי לעסק של עשרות מיליוני אירו, שבו ללא גב פיננסי אדיר וגמישות מחשבתית, קשה מאוד לשרוד בצמרת.
