סגור
חיפוש

הקורונה מכה בשחקני NBA: "זה מאבק יום-יומי, כמו להתרגל מחדש לאיך דברים עובדים"

לא מעט קבוצות מרגישות שיש להן שחקנים רבים מדי שנדבקו בקורונה וכרגע הם כמו "צי של מכוניות פרארי" שלא מתפקדות ואף אחד לא יודע מה הבעיה

דריק רוז, הגארד של ניו יורק ניקס, נדבק בקורונה בסוף פברואר השנה. רוז סבל מכל סוגי הפציעות הקשות שכדורסלן יכול לסבול, אבל לפיו, ההתמודדות עם קוביד 19 היתה "הדבר הכי גרוע שיכול לקרות". "חוויתי את כל הסימפטומים" אמר רוז לעיתונאים. "פשוט אף פעם לא הרגשתי משהו כזה. היתה לי שפעת בעבר - זו לא היתה שפעת. זה היה פי 10 יותר גרוע משפעת. אני חוזר לאט. זה מאבק יום-יומי. כאילו להתרגל מחדש לאיך שדברים עובדים".
טום ת'יבודו, מאמנו, טוען שמאז הקורונה לרוז "לוקח זמן לשחק בקצב".
בספורט בו שניה היא הרבה זמן, "קצב" זה עניין קריטי לכדורסלן המקצועני ו"קצב" זה אחד מהדברים ששחקנים שנדבקו בקורונה איבדו. באופן מפתיע, השחקנים איבדו שנייה או מאייה מהקצב שלה - אם חוו את הקורונה בגרסה הקשה כמו רוז או עברו את המחלה בקלות יחסית.
1 צפייה בגלריה
ג'ייסון טייטום
ג'ייסון טייטום
ג'ייסון טייטום
(איי אף פי)
"אני לא מרגיש כמו שהרגשתי לפני הקורונה" הסביר ג'ייסון טייטום לעיתונאים לפני מספר שבועות. טייטום, הכוכב בן ה-23 של בוסטון סלטיקס, נדבק מוקדם יותר העונה בקורונה. היא השפיעה על הדרך בה הוא משחק ואיך שבוסטון נראית. "זה לא הכושר. אני מאמין שאני בכושר טוב יותר מרוב השחקנים אבל זו הנשימה. לפעמיים אני מרגיש שחסר לי אוויר".
"זה קשור לתופעות ארוכות הטווח של הקורונה" אמר ד"ר פיליפ סקיבה, רופא ספורט שעובד עם קבוצות ספורט מקצועיות ושל אוניברסיטאות, לעיתונאי טום האברסטרו. "זה לא רק טייטום. הרבה ספורטאים נתקלים באותה בעיה. אני רואה לפחות שישה מהם בשבוע. אנחנו לא יודעים בדיוק מה זה אבל בשביל קבוצת ספורט זה כמו שיש להן צי של פרארי, וצריך לדעת איך להתמודד ולטפל במכוניות הללו אבל עכשיו אף אחד לא יודע מה הבעיות שלהן".
ההשפעות ארוכות הטווח של הקורונה עשויות להיות קריטיות במירוץ לאליפות ה-NBA. עשרות (אם לא מאות) שחקני NBA נדבקו בקורונה - כולל הכוכבים הגדולים ביותר כגון קווין דוראנט, ג'יימס הארדן, ניקולה יוקיץ', דונובן מיצ'ל ואחרים. חלקם עברו בקלות את המחלה ולא הושפעו או מושפעים אבל כשנה אחרי ההידבקות הם עשויים להיתקל בבעיות בריאותיות שישפיעו על הביצועים שלהם. וזה מבלי בכלל לחשב את העובדה שהעומס גדל כי דוחסים עונה של 72 משחקים ופלייאוף על פני חצי שנה.
לפי מחקר שנעשה בקרב 488 חולים מ-38 בתי חולים במישיגן, 32.6% חוו סימפטומים של קורונה שנה אחרי שנדבקו והחלימו. 18% סיפרו על כך שהסימפטומים היו חריפים יותר מאשר כשהיו חולים. 53% מהם דיווחו על עייפות כרונית, 43% דיווחו על קשיי נשימה. רובם דיווחו ששנה אחרי הקורונה, הם התקשו לעלות במדרגות בביתם. היו להם כאבי גפיים, כאבי חזה, PTSD, חרדות ודיכאונות. במחקרים דומים באירופה - בעיקר באיטליה - עלו ממצאים דומים.
קשה לדעת בדיוק איך תשפיע הקורונה בפלייאוף ובריצה לפלייאוף אבל בוסטון של טייטום, למשל, מתקשה בדקות האחרונות של משחקים והפסידה הכי הרבה בהם העונה ב"זמן קלאץ'" (5 דקות אחרונות כשהפער בין הקבוצות הוא 5 נקודות). ייתכן שזה קשור לכך שהכוכב הגדול של הקבוצה מתקשה לנשום כמו שצריך אחרי פעולה אינטנסיבית בהגנה או בהתקפה? לא מופרך לחשוב ככה.
ג'ף סטוטס, הפיזיותרפיסט שיש לו בלוג שעוקב אחרי פציעות שחקני NBA (לבלוג קוראים InStreetClothes) בדק 14 עונות מ-2005/06 וגילה 307 מקרים בהם שחקנים סבלו ממחלות שקשורות בנשימה (דלקת ריאות, צינון, שפעת וכו'). שחקנים, בממוצע, הפסידו 26.5 משחקים בעונה בגלל מחלות כאלו. העונה, שחקנים פספסו כבר יותר מ-220 משחקים.
שחקנים רבים שחלו בשנה שעברה דיברו על קושי שהם חווים השנה. סקיבה דיבר על כך ששחקנים שחלו התביישו בעצמם כשלא הצליחו לחזור לכושר הרגיל שלהם אחרי שנה. הוא טוען שבבדיקות שעשו לא נמצאה בעיה מבנית בריאות או בשרירים אבל הם בהחלט היו חלשים יותר מבדרך כלל.
"אף פעם לא התמודדתי עם דבר כזה" אמר. נאסיר ליטל מפורטלנד אמר שאיבד כמעט 10 ק"ג. לא כולם צריכים להגיד שהם הושפעו כדי לראות שהם הושפעו. שחקנים שקיבלו חוזים גדולים בזכות יכולת הקליעה שלהם משלוש - סת' קרי ודייויס ברטאנס - נדבקו בקורונה ואחוזיהם קרסו. "אני מרגיש את זה בתוכי. בעצמות, בדם, בשרירים" סיפר פרד ואנווליט, אחד מהשחקנים הקשוחים ביותר ב-NBA. "אני לא מאחל את זה לאף אחד בעולם".
ואנווליט היה אמור להוביל את טורונטו אחרי קבלת חוזה גדול בפגרה. אבל טורונטו סבלה לאורך השנה. היא לא מזכירה בשום צורה את הקבוצה שזכתה באליפות רק לפני שנתיים. וייתכן שזה לא רק בגלל הקורונה שחלק משחקניה נדבקו בה. ייתכן שזה קשור להשפעה אחרת של הקורונה: בגלל המגפה וסגירת הגבולות, שחקני טורונטו עברו לשחק בטמפה ביי, פלורידה. רבים השאירו את המשפחות שלהם בקנדה. רבים היו צריכים למצוא דירה חדשה ולבנות חיים חדשים במקום חדש. בעצם, כל הקבוצה עשתה רילוקיישן - לא משהו שתורם לתחושת יציבות שהינה הכרחית לקיום קבוצת כדורסל מוצלחת. הקושי המנטלי הזה הצטרף לקושי מנטלי אחר, שהשפיע קשות על הגיבוש של כמעט כל הקבוצות בליגה העונה.
"זה קשה להתגבש כי אין שום פעילות מחוץ לכדורסל בגלל הפרוטוקולים של הקורונה" הסביר סטיב קר, מאמן גולדן סטייט ווריירס בפודקאסט של The Ringer. "אנחנו תקועים במלון שלנו ואין את הדברים שאנחנו עושים כדי להפוך לקבוצה: בילויים, ארוחות ערב". הרבה מהשחקנים אוהבים כדורסל בגלל הקבוצתיות והחברות והאלמנט הזה לא קיים כמעט בעידן הקורונה. הלבד מקשה על ההתאוששות המנטלית והנפשית מהמגפה. אולי יותר מהכל. "אף אחד לא נהנה מהעונה הזאת ב-NBA" הסביר זאק לואו, פרשן ESPN. "כולם רוצים שהיא תגמר ואפשר יהיה לחזור לנורמליות". כן. כמו כל העולם בערך.