"אין לשר הביטחון משהו יותר טוב להתעסק בו, רק לסגור את גל"צ?"
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מותחת ביקורת על החלטת ישראל כץ: "זאת נקמה שלא מגיעה ממקום נקי". לדבריה, סגירת התחנה תפגע לא רק בחופש הביטוי אלא גם בכלכלת שוק הרדיו בישראל, וכץ מתעלם מסקר שערכה הוועדה שהוא עצמו מינה ושמראה על אהדת הקהל בגל"צ
"השורה התחתונה היא שברור שזאת נקמה ושזה לא מגיע ממקום נקי וענייני. ואז אני שואלת את עצמי – אין לשר הביטחון משהו יותר טוב להתעסק בו? הדבר המרכזי ששר הביטחון צריך לעסוק בו זה לשלוח את מפקד גל"צ הביתה?", כך אמרה בשיחה עם כלכליסט ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה על הרצון של שר הביטחון ישראל כץ לסגור את התחנה הצבאית.
שוורץ אלטשולר, שעוסקת ברגולציה על שוק התקשורת, מציינת שהקושי בסגירת התחנה הוא גם תהליכי אך גם נופל במהות ובסיבות לסגירה. כמו כן היא מציינת שבשל החשיבות של התחנה למשק הרדיו המקומי – החלטה לסגירתה צריכה לבוא בהסתכלות רחבה.
אחת הסיבות שמציינת שוורץ אלטשולר היא ששר הביטחון ישראל כץ מציין בהודעתו כי "הפעלת תחנת רדיו אזרחית על ידי הצבא היא אנומליה שאין לה אח ורע באף מדינה דמוקרטית בעולם". אלא שאם זה נכון, למה השר בוחר להשאיר את גלגל"צ כתחנה עצמאית?
שוורץ אלטשולר מציינת היבט נוסף לסגירת התחנה – שנעלם מהודעתו של כץ. "ההצעה לסגור את גל"צ תפגע לא רק בחופש הביטוי אלא גם בכלכלת התקשורת. אם היום ישתחררו פרסומות מאחת מתחנות הרדיו המושמעות בישראל מדובר במהלך בעל השפעה כלכלית על כל תחום הרדיו בישראל". לכן, מציינת שוורץ אלטשולר, "מה שצריך לעשות זה אסדרה בכל תחום הרדיו הישראלי והרדיו הציבורי באופן שמסתכל על כל השוק".
סגירת התחנה מבוססת על המלצות ועדה שמינה כץ, שרק לאחרונה הגישה את ההמלצות. שוורץ אלטשולר מציינת במקביל שרק לפני שנתיים הוקמה ועדה דומה שבראשה עמד מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (היום הרמטכ"ל) שהציעה תוכנית לשינוי בגל"צ. "מפקד התחנה יכול לבוא ולהראות את השינויים שנעשו מאז".
הוועדה עצמה זכתה לביקורת גם על הרכבה – שהוביל לכך שגם המסקנות יהיו די ידועות מראש. בראש הוועדה עמד בהתחלה האלוף במיל' יפתח רון-טל, שפרש במהלך הדיונים בעקבות חשש לניגוד עניינים, שכן קיבל כסף על היותו פרשן בערוץ 14 – במקביל לעמידה בראשות הוועדה. ערוץ 14 מוחזק על ידי יצחק מירילישווילי, שבבעלותו גם תחנת רדיו אזורית.
אלא ששוורץ אלטשולר מציינת בעיה נוספת – שבה כץ סותר את מסקנות הוועדה שהוא נסמך עליה. בהודעתו טען כץ כי "בשנתיים האחרונות, לאורך המלחמה, חיילים ואזרחים רבים, ובכללם גם בני משפחות שכולות, התלוננו פעמים רבות שהם מרגישים כי התחנה לא מייצגת אותם ואף פוגעת במאמצי המלחמה והמורל, וחמור מכך, אויבינו מפרשים את המסרים האלה כמסרים שמועברים על ידי צה"ל".
שוורץ אלטשולר מפנה לסקר שערכה הוועדה בעת גיבוש ההמלצות. שטען ההפך. בסקר מצוין גם ש-41% מהאוכלוסייה הכללית (ו-57% מבעלי הדעה) ענו כי השידורים בגל"צ מקצועיים במידה רבה או רבה מאוד. רק 16% טענו שהשידורים מקצועיים במידה מועטה או כלל לא.
יותר ספציפית – הסקר שערכה הוועדה כלל גם את השאלה האם מאפייני השידורים בגלי צה"ל "מחזקים את רוח חיילי צה"ל בזמן לחימה". מהאוכלוסייה הכללית 34% טענו שבמידה רבה מאוד או במידה רבה, לעומת 24% שטענו שכלל לא או במידה מועטה.
בדו"ח הוועדה כתוב במפורש כי "ביחס למאפיין מידת העניין בשידורי התחנה, ניתן לראות שבכל חתכי האוכלוסייה, למעט אלו שאינם מאזינים לגל"צ, יותר נשאלים השיבו שהשידורים מחזקים את חיילי צה"ל בזמן לחימה במידה רבה או רבה מאוד מאשר אלו שהשיבו כי הם אינם מחזקים כלל או מחזקים במידה מועטה".
בהיבט התהליכי, כלומר האופן שבו רוצה כץ לסגור את התחנה, מציינת שוורץ-אלטשולר מספר קשיים: "דבר ראשון ההצעה מעלה קושי בהיבט התהליכי. שר הביטחון כתב שמדובר במהלך בהתאם להליך המקובל, אבל אין כזה".
חוות דעת מלפני מספר שנים של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מנדלבליט שאומרת שמספיקה החלטת ממשלה לסגירת התחנה. אלא ששוורץ אלטשולר מבקרת את העמדה הישנה של מנדלבליט: "הבעיה השנייה היא שלפי המשפט המנהלי הישראלי, כשמדובר בעניין שנובע לכל אזרחי ישראל ועם זכויות צריך לטפל בו באמצעות הסדר ראשוני – הסדר ראשוני זה חוק. אם אי אפשר להחליט שאי אפשר לא לגייס בני ישיבה בלי חקיקה, למה אפשר לסגור את התחנה בלי חוק?".
שוורץ אלטשולר מוסיפה גם כי "חוות הדעת ניתנה עוד לפני ניגודי העניינים של נתניהו בתחום התקשורת, ולכן להביא החלטה שכזו לממשלה מעלה עוד קושי בימים אלה".
