התעשיינים ארזו מזוודות: חולשת הדולר העבירה את הייצור לחו"ל
שווי הסחורות שיוצאו לחו"ל בלי ייצור בארץ זינק ברבעון הראשון ב־50% לסכום של 7.3 מיליארד דולר. במונחים דולריים היצוא קפץ ב־11% בינואר עד מאי, אך במונחים שקליים חלה התכווצות של 6.6%. התאחדות התעשיינים: "שחיקה בכל הענפים המרכזיים"
הדולר יורד, המלחמה מול איראן משבשת את הייצור והתעשיינים אורזים מזוודות. הלמ”ס פרסמה נתונים שלפיהם חל זינוק חד בייצור של חברות ישראליות מחוץ לגבולות המדינה. שווי הסחורות שחברות ישראליות מכרו בחו"ל, בלי לייצר בארץ, הגיע ברבעון הראשון השנה ל־7.3 מיליארד דולר. זוהי קפיצה של כ־50% בהשוואה לרבעון הראשון ב־2025, וכמעט פי שלושה בהשוואה לרמות שאפיינו את הרבעונים בשנים קודמות.
המשמעות היא שיותר ויותר חברות ישראליות לא מייצרות את המוצרים בישראל אלא במפעלים בחו"ל, ומשם הן גם מבצעות את המכירות ללקוחות בעולם. על פי התאחדות התעשיינים, המגמה הזו מאפיינת ענפים מגוונים, ובהם הייטק, ציוד אלקטרוני, שבבים, תרופות, כימיקלים, מכונות ותעשיית הפלסטיק.
סיבה נוספת להעברת הייצור היא המלחמות הבלתי פוסקות בשנתיים וחצי האחרונות, שמאתגרות את התעשייה שמתמודדת עם מחסור בכוח אדם ועם סגירות של המרחב האווירי. בתעשיית ההייטק למשל העבירו חלק מהפיתוח והייצור לחו”ל במהלך המלחמה באיראן.
הזינוק בייצור בחו"ל מגיע במקביל להתחזקות משמעותית של השקל והיחלשות הדולר. בשנה האחרונה איבד הדולר כ־20% מערכו בהשוואה לשקל, ורווחיות היצרנים נפגעה. מרבית היצואנים מוכרים את המוצרים שהם מייצרים בדולר, בזמן שאת ההוצאות כגון שכר עבודה, ארנונה, חשמל, מים ומסים, הם משלמים בשקלים. הדבר מתמרץ אותם להעביר חלק מהייצור למדינות במזרח, בארה"ב ואירופה.
2 צפייה בגלריה
נתנאל היימן, התאחדות התעשיינים. “לחץ גובר על כושר התחרות”
(צילום: באדיבות התאחדות התעשיינים בישראל)
בחינת נתוני היצוא מעלה כי במונחים דולריים יצוא הסחורות של ענפי התעשייה (ללא יהלומים) עלה ב־11% ל־24 מיליארד דולר בחודשים ינואר עד מאי השנה, זאת בהשוואה לתקופה המקבילה ב־2025. אך במונחים שקליים המצב הפוך: היצוא הצטמק ב־6.6% לסכום של 73.1 מיליארד שקל, כלומר היצוא גדל אבל היצואנים מכניסים לכיס פחות שקלים.
נתוני ינואר–מאי 2026 מצביעים על מגמת היחלשות רחבה ביצוא התעשייה הישראלית, בהשוואה לתקופה המקבילה ב־2025. מתוך שמונה ענפים מרכזיים שבעה רשמו ירידה בהיקף היצוא במונחי שקליים. את עיקר הירידה מובילים שני הענפים הגדולים ביותר: ענף לוחות אלקטרוניים ורכיבים, שממשיך להיות הענף הדומיננטי ביותר, הוא ירד ב־11.4% לסכום של 22 מיליארד שקל בינואר עד מאי 2026. יצוא כימיקלים, הענף השני בגודלו בתעשייה, צלל ב־12.8% לסכום של 11.8 מיליארד שקל. יצוא תרופות רשם צניחה של 19.9% לסכום של 1.9 מיליארד שקל. יצוא מוצרי פלסטיק וגומי ירד ב־18.8%, ויצוא מוצרי מזון ירד ב־14.1%. גם בענפי מכונות וציוד מכני וציוד חשמלי נרשמה ירידה, אך מתונה יותר.
"היצוא התעשייתי במונחי שקלים נשחק כמעט בכל הענפים המרכזיים, כאשר הירידות החדות בענפים הגדולים יותר מעידות על הלחץ הגובר על כושר התחרות של התעשייה הישראלית", אומר נתנאל היימן, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים. באגף הכלכלה של התאחדות התעשיינים מעריכים כי אובדן ההכנסות בעקבות שחיקת הדולר מסתכם ב־13.7 מיליארד שקל.
העברת ייצור לחו"ל אינה תופעה חדשה במשק הישראלי. בעשורים הקודמים החלו בכך יצרניות האופנה והטקסטיל, ואחריהם גם יצרניות מיזוג האוויר כמו אלקטרה צריכה עברו לייצר בסין. גם יצרניות של מוצרי חשמל לבית העבירו מזמן את הייצור לטורקיה, ועם החרם הטורקי במלחמת “חרבות ברזל” עברו ליצר במפעלים בסין. אלא שבעבר המהלכים הללו התרחשו בעיקר משיקולי עלות כוח עבודה וקרבה פיזית לשוקי היעד, ובחודשים האחרונים נראה כי שער החליפין הוא הגורם המרכזי למהלך.
