בלעדי
מליסרון, עזריאלי וביג על הכוונת: רשות התחרות בודקת את הריכוזיות בקניונים
ברשות החלו לחקור שוכרים בקניונים לגבי היחסים שלהם מול בעלי הנכסים, שכר הדירה ודמי הניהול. בין היתר טוענים השוכרים, כי לשלוש קבוצות הקניונים הגדולות יש "שליטה כמעט מוחלטת בשוק, שדורשת התערבות רגולטורית", ודורשים להפריד בין הבעלות לניהול של הקניונים
רשות התחרות פתחה בבדיקת הריכוזיות בענף הקניונים – כך נודע לכלכליסט. במסגרת הבדיקה, החלה הרשות לחקור שוכרים בנוגע להתנהלות הקניונים. הרשות ביקשה פירוט לגבי היחסים עם הקניונים ועם חברות הניהול וכן לגבי שכר הדירה ודמי הניהול שהשוכרים משלמים להם. עד כה קיימה רשות התחרות שתי פגישות עם שוכרים. הראשונה היתה בחודש יוני ולאחריה זומנו השוכרים להמשך חקירה באמצע אוגוסט. בדיקת הרשות מתמקדת בשני אספקטים: כוחן של שלוש קבוצות הקניונים הגדולות עזריאלי, מליסרון וביג, והדרישה מצד שוכרי הקניונים לחייב את בעלי הקניונים למכור את חברות הניהול שבבעלותם.
הממונה על התחרות, מיכל כהן, החלה בבחינת הריכוזיות בענף בעקבות פנייה מצד השוכרים ביוני השנה, שנעשתה באמצעות איגוד לשכות המסחר, ושעליה חתום נשיא האיגוד, שחר תורג'מן. הפנייה לרשות היתה עליית מדרגה בסכסוך בין השוכרים לקניונים, שהחל במהלך ימי מבצע עם כלביא באמצע יוני. לאחר שרוב הקניונים התעלמו מבקשת השוכרים לוותר על שכר הדירה בימי המבצע, שגרר את סגירת הקניונים, החליט איגוד לשכות המסחר לפנות לממונה על התחרות בבקשה להכריז עליהם כקבוצת ריכוז. אם זה לא יעזור, מתכוונים באיגוד לפנות להליך של חקיקה במטרה לקדם "חוק קניונים", שיגביל את השחקנים בו – בדומה לחוק המזון.
בפנייה שלו לרשות התחרות הפנה תורג'מן אצבע מאשימה למליסרון, עזריאלי וביג, וביקש להכריז עליהן כקבוצת ריכוז, וציין כי 16 מתוך 17 הקניונים המובילים בישראל מצויים בבעלות שלוש הקבוצות: "נתון חסר תקדים המעיד על שליטה כמעט מוחלטת בשוק ומחייב התערבות רגולטורית מיידית".
בקשה נוספת של השוכרים מהרשות התייחסה לחברות הניהול. השוכרים מבקשים להפריד בין נכסי הנדל"ן לבין חברות הניהול שלהן, ולכפות עליהן לקבל אישור מהרשות לפני כל רכישה או הקמה של מרכז קניות חדש. באיגוד ציינו בפני הרשות, כי מדובר בשוק המשפיע על כלל אזרחי המדינה וכי הפגיעה בתחרות מחלחלת ישירות לציבור. באיגוד טוענים כי דמי השכירות "האסטרונומיים" שגובות קבוצות הקניונים מבעלי העסקים הם מהגורמים המרכזיים ליוקר המחיה.
בשיחה עם כלכליסט אמר תורג'מן, כי הפנייה היא להכריז על עזריאלי, מליסרון וביג "קבוצת ריכוז", וכי בין היתר הדרישה להפריד בין הקניונים לבין חברות הניהול שבבעלותן נובעת מחוסר השקיפות מצד הנהלות הקניונים. "חברת ניהול אמורה לדאוג לשוכרי החנויות בקניון. בעולם, חברות הניהול הן יישות עצמאית ובישראל הן בבעלות בעלי הקניונים ולא בהכרח פועלות לטובת השוכרים. אין לנו שקיפות מצד חברות הניהול, לא ניתן ללמוד מהן ההוצאות האמיתיות בפועל". לדבריו, "השוכרים משלמים על מעברים ציבוריים וחברות הניהול משכירות חלק מהמעברים האלה לטובת דוכנים, שהן מקבלות מהם שכר דירה".
עוד אמר תורג'מן, כי "החוזה של חברות הניהול במרבית הקניונים הסגורים בנוי מקוסט פלוס 15%. כשהשוכר מבקש לקבל הסבר למבנה העלויות של חברת הניהול הוא מקבל מסמך שלא ניתן להבין ממנו כלום. אין שקיפות מלאה על מה השוכרים באמת משלמים. למה במרבית הקניונים הסגורים המחיר הוא קוסט פלוס 15%? כי אין תחרות. חברת הניהול בבעלות הקניונים, ודמי הניהול בהרבה מהקניונים הגדולים בישראל כבר מתקרבים למחיר של שכר הדירה.
"חברת ניהול פרטית היתה קונה את החשמל מספקים פרטיים ומשרשרת את ההוזלה לשוכרים, כיום הקניונים קונים חשמל בזול ומחייבים את השוכרים לפי התעריף הגבוה של חברת החשמל. אם תהיה הפרדה בין הקניון לחברת הניהול אפשר יהיה לעשות מכרז ולבחור חברת ניהול חיצונית שתעבוד עבור שוכרי הנכסים בלבד, כזו שתהיה יעילה וזולה".
באוגוסט סיכמו חברות האופנה הציבוריות את הרבעון השני של השנה ודיווחו על פגיעה גדולה בעקבות סגירת החנויות. קסטרו דיווחה על כך שבתקופת המלחמה נגרעו ממנה הכנסות של כ־76 מיליון שקל ורווח תפעולי פוטנציאלי של 35 מיליון שקל. גולף העריכה את אובדן ההכנסות ב־20 מיליון שקל ובקבוצת פוקס ההכנסות היו מוגבלות בגלל סגירת החנויות ועלו ב־2% בלבד, כאשר החנויות הזהות בעסקי הליבה שלה רשמו ירידה, והיא סיימה את הרבעון עם ירידה של 45% ברווח הנקי.
מצד הקניונים, עזריאלי דיווחה על אובדן הכנסות של 13 מיליון שקל שמיוחס להשפעת המלחמה, אבל החברה סיכמה את הרבעון עם עלייה של 17% בהכנסות תפעוליות נטו ביחס לרבעון מקביל אשתקד. הפדיונות בקניונים של מליסרון נותרו ברמה דומה לזו של שנה שעברה והיא סיכמה את הרבעון עם שיפור של 4% בלבד בהכנסות התפעוליות נטו. ביג נהנתה מצמיחה של 17% בהכנסות התפעוליות, בעיקר בשל תרומה מצד הנכסים החדשים, ובראשם ביג גלילות, שהיו אחראים ל־84% מהשיפור בהכנסות.
ממליסרון, עזריאלי וביג לא נמסרה תגובה.
