בגלל החגים: ההוצאות באוקטובר – הנמוכות ביותר מאפריל
העובדה שיום הכיפורים וחג סוכות חלו באוקטובר הביאה לירידה של 11.5% בממוצע ההוצאות היומי באוקטובר. בהשוואה לשנה שעברה מדובר בעלייה של 12.7% בהיקף ההוצאות החודשי, בעיקר על בתי מלון, בילויים ומסעדות
לאחר שביולי, אוגוסט וספטמבר הציבור הוציא כ־151 מיליארד שקל בכרטיסי האשראי — היקף ההוצאות הגבוה ביותר שנרשם במשק ברבעון — באוקטובר חלה האטה, והציבור הוציא כ־46 מיליארד שקל, כך עולה מנתוני שבא, מפעילת תשתית התשלומים בישראל.
השנה יום הכיפורים וחג סוכות חלו באוקטובר, מה שגרם להפחתת ההוצאות בחודש זה מפני שהציבור הדתי ושומר המסורת לא מבצע רכישות בחג. כמו כן, רבים הקדימו את הקניות שלהם לתקופה שלפני החגים, ואכן היתה עלייה בספטמבר. סיבה נוספת לירידה בפעילות באוקטובר היא שישראלים רבים טסו לחו"ל. נתוני שבא מתייחסים רק להוצאות בישראל או בחברות ישראליות.
ממוצע ההוצאות היומי בכרטיסי חיוב עמד באוקטובר על 1.48 מיליארד שקל — ירידה של 11.5% לעומת ספטמבר, שבו הממוצע היה 1.67 מיליארד שקל.
על אף היקף הרכישות המצומצם יחסית באוקטובר, עדיין מדובר בעלייה של 12.7% ביחס לאוקטובר 2024, אז היתה ישראל בעיצומה של מלחמה בצפון, והיקף ההוצאות הסתכם ב־40.6 מיליארד שקל בלבד — הנתון הנמוך ביותר ב־12 החודשים האחרונים.
העלייה ביחס לאוקטובר אשתקד בולטת במיוחד בענפי התיירות, ובפרט בתיירות הפנים, שבאוקטובר אשתקד עוד הושפעו מההחרפה בגבול הצפון. ההוצאה על מלונות וחדרי אירוח זינקה ב־42.6% ל־1.1 מיליארד שקל. באוקטובר 2024 מלונות רבים עוד שימשו לאירוח מפונים, מה שהקטין את הצריכה הפרטית. בנוסף, הוצאות הישראלים על פנאי ובידור צמחו ב־37.4% ל־298 מיליון שקל.
מנגד, ההוצאה על כרטיסי טיסה (דרך חברות ישראליות או בבעלות ישראלית) קטנה ב־7.4% ל־379 מיליון שקל, אף שמספר הטסים באוקטובר אשתקד עוד הושפע מהמלחמה והיה נמוך יחסית. הירידה נובעת בעיקר מחזרתן של חברות זרות לפעול בישראל (נתוני שבא כוללים רק עסקאות של חברות ישראליות).
ברמה השנתית נרשמה עלייה דו־ספרתית גם ברכישות אונליין וגם בעסקאות בחנויות, אך בהשוואה לספטמבר ניכרת ירידה, בעיקר בקניות אונליין שירדו בכ־16%.
במקביל, נמשכת הירידה בשימוש במזומן: היקף משיכות הכסף מהכספומטים ירד באוקטובר ב־8% לעומת השנה שעברה, לרמה של 5.38 מיליארד שקל בלבד. ממוצע המשיכות היומי היה נמוך בכ־9% לעומת ספטמבר.
נתוני שבא משקפים תמונה מעורבת: מצד אחד האטה זמנית בצריכה בשל השפעת חגי תשרי, ומצד שני התאוששות ברורה לעומת השנה הקודמת, שהושפעה מהמלחמה ומפינוי תושבים מצפון הארץ.
ההערכה היא כי בנובמבר ובדצמבר, המאופיינים במבצעים צרכניים רבים, וככל שהשקט הביטחוני היחסי יימשך, תהיה עלייה משמעותית בהוצאות הציבור שעלולה אף לגבור על שיא ההוצאות שנשבר ביולי האחרון, ועמד על 51.8 מיליארד שקל.
"מועדי חגי תשרי השפיעו על היקף הפעילות העסקית באוקטובר, והיקף ההוצאות בכרטיסי החיוב ירד לעומת הנתונים שראינו בחודשים האחרונים", אמר מנכ"ל חברת שבא, איתן לב־טוב, "הירידה בפעילות במהלך תקופת חגי תשרי היא דבר אופייני, והנתון המעודד הוא שהצריכה הפרטית רשמה עלייה מובהקת לעומת נתוני אשתקד".
