פרשנות
המערכה עם איראן תמה, העובדים החלשים ננטשו
עובדים שהגיעו לעבודה בזמן הלחימה קיבלו שכר מופחת, כי לא הוצאו לחל"ת — המדינה בחרה לפצות רק את מי שנשאר בבית, ויצרה תמריץ הפוך
100 אלף עובדים של רשתות הקמעונאות ועובדי שירותים קיבלו ביוני שכר מופחת. מוכרים בחנויות, עובדי ניקיון, מאבטחים ועובדים מתחום ההסעדה פתחו את תלוש השכר שלהם ביוני וגילו לצערם שהפחיתו להם 12 ימי עבודה שבהם התקיימה המלחמה נגד איראן.
מדובר בעובדים שמרוויחים שכר מינימום, שכל חטאם היה שנעתרו לבקשת המעסיקים שלהם להגיע לעבודה כאשר המדינה הודיעה על פתיחת המשק ובעיקר המסחר והקניונים, באמצע המלחמה מול איראן, ולאחר מכן הודיעה שוב על סגירת הפעילות.
מתווה האוצר קובע שעובדים שלא עבדו במשך 12 ימי המלחמה, המעסיק יוכל להוציא אותם לחל"ת והמדינה תשלם להם 70% מהשכר שלו היו זכאים. אלא שמוכרים בקניונים ומאבטחים עובדים גם בשישי ובמוצאי שבת. וכך לאחר שהמדינה הודיעה, ביום רביעי 18 ביוני, על פתיחת המשק מחדש, דרשו קבוצות הקניונים מהשוכרים לפתוח את כל החנויות ביום חמישי ובעלי הרשתות גייסו את העובדים שהתייצבו לעבודה ביום חמישי בבוקר ועבדו גם ביום שישי ובמוצ"ש, בהתאם לימי העבודה של ענף המסחר. אלא שביום ראשון שוב הודיעה הממשלה על הפסקת הפעילות.
מתווה האוצר הוא אבסורדי שכן הוא מתמרץ עובדים לא להגיע לעבודה. ככל שעובד לא עבד במלחמה, הוא מקבל את מלוא הפיצוי על ימי המלחמה, ועובד שהגיע לעבודה יומיים או שלושה, לא זכאי לשום תשלום עבור הימים שבהם לא עבד, אף שההוראה לא להגיע למקומות העבודה ניתנה על ידי פיקוד העורף ולאותו העובד לא היתה אופציה אחרת. כמו בקורונה, שגם בה האוצר סירב להצעת המעסיקים לאפשר חל"ת גמיש ובכך גרם לעובדים להישאר בבית 30 יום כדי לקבל דמי אבטלה מהמדינה, גם הפעם, האוצר מתמרץ עובדים שלא הגיעו לעבודה בכלל בימי המלחמה. שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, שמייצג את העובדים מזהיר כי "בפעם הבאה שהמדינה תקרא לעובדים לחזור לעבודה, הם לא יחזרו ויזכרו היטב שהמדינה לא שילמה להם במלחמה הנוכחית. אני מאחל לממשלה הזו שהעובדים האלה יזכרו את הפגיעה שהיא פגעה בהם כשהם יגיעו להצביע בקלפי".
המדינה צריכה לשנות את המתווה המפלה שפוגע בעובדים השעתיים אבל גם המעסיקים הגדולים, כדאי שיתחשבו בעובדים הזוטרים. מתווה האוצר קובע פיצוי למעסיקים שמגלגלים מחזור של עד 300 מיליון שקל ואלה צריכים לפצות את העובדים. כאלף חברות שמחזור העסקים שלהן גבוה יותר יקבלו ביחד סכום של 60 מיליון שקל, ובאוצר עוד לא החליטו מהם הקריטריונים לקבלת הפיצוי שיתחלק בין אלף העסקים. כך או כך, מדובר בחברות גדולות במשק שיכולות לשאת בנטל, וגם אם זה לא תפקידן, עדיין מדובר בעובדים שלהן ומן הראוי שיתגמלו אותם בהתאם. כרגע, 100 אלף עובדים זוטרים נפגעו ומרגישים מתוסכלים. התגמול מצד המעסיקים, אם יינתן להם, ייטיב עם העובדים, אבל לא פחות מכך ייטיב עם המעסיקים.
