סגור
הבעלים והמנכ”ל של דיפלומט נעם וימן והממונה על התחרות מיכל כהן
הבעלים והמנכ”ל של דיפלומט נעם וימן והממונה על התחרות מיכל כהן (צילומים: אביגיל פפרנו באר, קרן בן ציון)

פרשנות
רשות התחרות קונסת את החברות במקום את המנהלים, והצרכן משלם פעמיים

רשות התחרות הפגינה שרירים רגולטוריים והטילה שורה של קנסות על ספקי מזון שעברו על הוראות החוק. כל עוד לא יוטלו קנסות אישיים על המנהלים, החברות ימשיכו לשלם את הסכומים המצחיקים מבחינתן, שגם כך מגולגלים למחירי המוצרים

יבואנית המזון ומוצרי הצריכה דיפלומט תשלם קנס של 9 מיליון שקל על הפרות של חוק המזון, שבאו לידי ביטוי, בין היתר, בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים, שלא כהנחות למוצרים שאותם היא מוכרת להם. דיפלומט לא לבד.
בשנה החולפת קנסה הממונה על התחרות 10 חברות גדולות בסכום כולל של 66 מיליון שקל על הפרות מינהליות של חוק המזון. הקנסות הוטלו בהמשך לבדיקה רוחבית שבה פתחה הממונה על התחרות מיכל כהן לפני כשנתיים, של כלל ההסכמות הקיימות בין ספקי המזון הגדולים לקמעונאי המזון הגדולים. הבדיקה התמקדה בהתנהגות הספקים ובחנה את היחסים המסחריים שבין כל אחד מהספקים הגדולים לבין כל אחד מהקמעונאים הגדולים ואת עמידתם בהוראות חוק המזון.
בתום הבדיקה הציעה כהן לספקים להודות בהפרות שנמצאו ולקבל קנס כספי נמוך יחסית, או שהיא תמשיך בבדיקה, תדרוש מהם מידע נוסף, והם יהיו חשופים לקנסות המרביים שיש ביכולתה להטיל. ברשות התחרות נימקו את ההחלטה להגיע להסדרים ברצון להימנע מהליכים ארוכים ומורכבים כשמדובר בהפרה מינהלית. עם זאת, היו מי שהעריכו שכהן ביקשה להציג הישגים מהירים לשר הכלכלה ניר ברקת, שימים ספורים לאחר פרסום ההסדר הראשון, ביקש שתתפטר.
בשלב הראשון רק שבעה ספקים נתנו הסכמתם להסדר, ואחרים, בהם חברת נטו, סירבו למה שהוגדר בקרב גורמים בענף כ"סחיטה באיומים". אלא שכשנה אחרי אותו הסדר שנחתם עם שבע חברות, הגיעה הרשות בחודש האחרון להסכמות דומות עם סנו, נטו וכעת גם עם דיפלומט, שישלמו יחד קנס גבוה ב־87% מזה ששילמו החברות שנענו להצעה המקורית של הרשות.
עצם הבדיקה שערכה הרשות חשוב ומעיד שיש מי שעוקב אחר עמידתן של החברות בהוראות החוק. על חשיבות הבדיקה ניתן ללמוד מכך שהרשות מצאה, שאף שקיימות הוראות ברורות המסדירות את יחסי הקמעונאים והספקים, האחרונים ממשיכים לפגוע בתחרות המצומצמת ממילא בשוק המקומי. כך מצאה הרשות כי נטו פעלה להגדלת שטח המדף שלה אצל קמעונאי גדול במקררי קפואים, מצוננים ומדפי מוצרים יבשים, וכן כי נשלחה מנציג נטו הודעת ווטסאפ לנציג של אותו קמעונאי גדול, ובה בקשה להקצאת שטחי מדף למוצרים שתמונותיהם הופיעו בהודעה. במקרה של סנו מצאה הרשות כי התערבה בשטחי תצוגה אצל הקמעונאים, בהמלצה על מחיר לקמעונאים ובהעברת תשלומים לקמעונאים, בכסף או בשווה כסף, שלא בהנחה על המוצר שמכרה להם, כפי שקובע החוק.
מדובר בהפרות מינהליות, אולם המשמעות שלהן בשטח היא שספקים גדולים וחזקים ניצלו את כוחם לשפר את המיקום והגודל של שטחי התצוגה שהוקצו להם, ואף נתנו לקמעונאים הטבות, כדי לתמרץ אותם לתעדף את מכירת מוצריהם על חשבון מוצרי המתחרים, בחלקם ספקים קטנים שמציעים מוצרים זולים יותר.
אלא שהתוצאה של בדיקת רשות התחרות דווקא מוסיפה ופוגעת בצרכן. אם לא די בכך שהחברות דיפלומט, תנובה, שטראוס, אסם, יוניליוור, שסטוביץ, נטו, סנו, ליימן שליסל ואנג'ל פגעו בצרכן הישראלי כשהפרו את הוראות החוק, הרי שכעת הן יגלגלו את הקנסות בגובה 66 מיליון שקל למחיר המוצרים שהן משווקות. שכן לא מדובר בקנסות אישיים המוטלים על מנכ"לי החברות, אלא הוצאה שתתגלגל לשורת הוצאות הנהלה וכלליות, מה שיוביל את החברות להעלות מחירים, כדי לשמר את הרווחיות.
כל עוד לא מוטלת אחריות אישית על מנכ"לי ובעלי השליטה בחברות, האינטרס של כולם הוא להמשיך באותה התנהלות. לחברות מדובר בלא יותר מ"מכה קלה בכנף" והרשות מצליחה מבחינתה להראות שהיא פועלת נגד החברות. רק הצרכן נותר שוב ללא הגנה.