תחקיר
התרומות של יובלים, העמותה של השותף והקשר שלא דווח למשקיעים
הסכסוך בצמרת חברת הנדל"ן חשף מנגנון במסגרתו הועברו כ־20 מיליון שקל לעמותת "קרן אהבת חסד" שייסד אבישי נריה, שותף של החברה בפרויקטים בנתניה ובנס ציונה, ומנהל אחיו. נריה: אין ערבוב בין עסקים לעמותה
מה הקשר בין פרויקטי בנייה בנתניה ובנס ציונה לתרומות של עשרות מיליוני שקלים לעמותה בבני ברק? תחקיר כלכליסט חושף שמאחורי העברתם של קרוב ל־20 מיליון שקל בין השנים 2020 ל־2024 מחברת הנדל"ן יובלים לעמותת "קרן אהבת חסד" שתומכת במשפחות נזקקות, לאו דווקא עומדת נדיבות יוצאת דופן. הקבוצה, שב־2021 גייסה לראשונה אג"ח בבורסה של תל אביב והפכה לחברה מדווחת, העבירה את הסכומים לעמותה שהקים ומממן שותף עסקי שלה במיזמי נדל"ן, איש העסקים אבישי נריה.
מחשיפת ההסכמים של יובלים עם נריה לאחר שהשותפות העסקית בין הצדדים עלתה על שרטון, עולה שבתנאי השותפות שנריה מציג לחברות שעובדות עמו, מופיע סעיף ייחודי: התחייבות להעברת תרומה קבועה של 10% מרווחיהן על העסקאות, לקופת העמותה שמנהל אחיו, הרב יצחק נריה. עוד עולה מבדיקת כלכליסט שבעוד שיובלים דיווחה למשקיעים בה על התרומות שהעבירה לעמותה בעודה מציינת שלבעל השליטה בה אין קשר אליה, היא חסכה מהם, באופן מעורר תהיות, את העובדה שאחד ממייסדי העמותה, "קרן אהבת חסד" שמה, הוא שותפה העסקי.
"מי שלא מוכן — לא נכנס איתנו לעסק"
עמותת "קרן אהבת חסד" הרשומה בבני ברק, עוסקת, כך על פי הצהרתה בדו"חות, בסיוע לנזקקים ובתמיכה באברכים ותלמידי ישיבה. בנוסף לכך, היא מקדמת פעילויות לנוער בסיכון ופעילויות צדקה וחסד. נריה, שעשה את הונו בעיקר בחו"ל, בין היתר בתיווך בעסקאות ביטחוניות וטכנולוגיות, בהקמת ערים חכמות ובהשקעות נדל"ן, הקים את העמותה ב־2012 ומממן אותה. אחיו מוביל את פעילותה ומשמש בה חבר ועד ומורשה חתימה. האחים הם נכדיו של הרב משה צבי נריה, שייסד את מרכז ישיבות בני עקיבא והיה חבר כנסת מטעם המפד"ל.
לפי מקורבים לנריה, מאז היווסדה ב־2012 קיבלה העמותה תרומות של כ־434 מיליון שקל שברובם הועברו אליה מחשבונות בחו"ל, בלי זיכוי מס, ומנגד הוציאה כ־446 מיליון שקל. 280 מיליון שקל מהם הועברו ישירות למשפחות שהוגדרו נזקקות כתמיכה כספית ישירה, בתלושי מזון, במימון טיפולים רגשיים, בתשלום שכר דירה, ברכישת ריהוט, בתשלום חשבונות ועוד.
אלא שלצד המימון העצמי, מתברר כי שותפים עסקיים של נריה הזרימו גם הם עשרות מיליוני שקלים ל"קרן אהבת חסד". "בכל השקעה שמשפחת נריה נכנסת אליה, היא קובעת מראש, בהסכם, ש־10% מההכנסות יוקדשו לצדקה", אומר מקורב לנריה. "היעד אינו קבוע: 'קרן אהבת חסד' או קרנות ראויות אחרות, לפי בחירת המשפחה. זו אינה חובה שמוטלת על צד שלישי. מי שלא מוכן לכך, פשוט לא נכנס איתנו לעסק". גם איש העסקים נדב בלילה שעוסק בתחום חוות השרתים תרם לעמותה, וכן גורם נוסף שמשקיע בתחום זה — הזמר עומר אדם, חבר ותיק של נריה.
אך מעל כולם בולטת התורמת הגדולה ביותר לעמותה בשנים האחרונות — זו שהגיעה מקבוצת הנדל"ן יובלים, בבעלות איציק ברוך. החברה, נזכיר, גייסה אג"ח בבורסה בתל אביב למימון חלק מהפרויקטים שלה בכמה הזדמנויות.
על פי דו"חות העמותה, שתי חברות שבהן יובלים שותפה ב־50% עם נריה — יובלים בגבעה הירוקה ויובלים ב.א. פינוי בינוי נתניה, שבהן הוא מחזיק באמצעות חברת "כי לעולם חסדו אחזקות", שאשתו שרה רשומה כבעליה — העבירו 19.2 מיליון שקל ל"קרן אהבת חסד" בין השנים 2024-2020, כמעט 4 מיליון שקל בממוצע לשנה. זהו סכום גבוה, יוצא דופן ומעורר תהיות, שלא מאפיין חברות עסקיות וחברות נדל"ן בפרט.
לשם השוואה, לפי דו"ח מעלה, ב־2024 עמד היקף התרומות של ענקית הנדל"ן והתשתיות שיכון ובינוי על 2.3 מיליון שקל, של גזית גלוב על 3.3 מיליון שקל ושל ענקית הקניונים מליסרון על 4 מיליון שקל – חברות גדולות פי כמה מקבוצת יובלים. עם זאת, יצוין שרק יובלים ב.א. פינוי בינוי נתניה נמצאת תחת החברה שגייסה אג"ח בבורסה, ושחלקה בתרומות נמוך משמעותית לעומת החברה שלא נסמכה על גיוס חוב מהציבור.
עוד אנו חושפים, כי יובלים חתמה עם נריה על הסכם שלפיו שתי החברות שבהן הוא שותף עמה, יתרמו באופן קבוע לעמותה מדי שנה מרווחיהן. הגילויים החדשים מגיעים על רקע סכסוך מר שהתגלע בין הצדדים ושעשוי להגיע בקרוב לבית המשפט.
באוגוסט יובלים דיווחה שיובלים ב.א.פינוי בינוי נתניה, שהקימה את פרויקט עיר ימים הצעירה בקרית נורדאו בנתניה, קיבלה מכתב מנריה בטרם הגשת תביעה. במכתב הועלו טענות חריפות על הפסדים שנגרמו לכאורה לחברה ולחברות נוספות בבעלותם.
עוד טען נריה כי עיקר ההפסדים לחברה שהגיעו לסכום של 102.7 מיליון שקל, נגרמו עקב הסכמים שנחתמו במאי 2021 (בטרם נרשמו איגרות החוב של יובלים למסחר בבורסה) למכירת דירות בפרויקט לחברה בה מחזיקים ברוך ונריה 50% ביחד, ולחברה אחרת בבעלות שותף נוסף של ברוך. יובלים טענה בדיווח כי מדובר ב"טענות משוללות כל יסוד, המועלות בשיהוי רב ושלא בתום לב".
על פי דו"חות "קרן אהבת חסד", יובלים ב.א. פינוי בינוי נתניה העבירה ב־2024 לעמותה תרומות בגובה 700 אלף שקל. עוד עולה שהחברה השנייה שיובלים ונריה שותפים בה, - יובלים בגבעה הירוקה שמה - תרמה ב־2020 ל"קרן אהבת חסד" 7.7 מיליון שקל. ב־2021 הסכום עלה ל־9.75 מיליון שקל, וב־2022 תרמה החברה לעמותה מיליון שקלים — כלומר 18.5 מיליון שקל בשלוש שנים. גובה הסכומים היה עד כדי כך חריג שב־2020 הם היוו כ־80% ממחזורה הכספי השנתי של העמותה, וב־2021 כ־46% ממחזורה הכספי. זאת, לפי מסמכי העמותה.
תביעה לקבלת מסמכים שהגיש לאחרונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב דירקטור בשתי החברות האלה, חשפה כי בהסכמי הניהול שלהן נקבע ש"החברות תעברנה תרומה של 10% מהרווחים השנתיים לקרן אהבת חסד". ההתחייבות יוצאת הדופן הזו (ביחס לחברה בנתניה), מופיעה גם במעמקי הדו"חות הכספיים שקבוצת יובלים מפרסמת והופיעה גם בתשקיף שפורסם לפני גיוס האג"ח. אלא ששם העמותה שאליה יועברו הכספים והקשר לשותף נריה אינם מוזכרים בדיווח של יובלים.
כך למשל, בתשקיף החברה נכתב כי "יובלים נתניה תתרום מתוך עודפי פרויקט מתחם עיר ימים הצעירה לעמותות רשומות שזהותן תוחלט על ידי דירקטוריון יובלים נתניה, סך השווה ל־10% מתוך רווחיה בהתאם לדו"חותיה הכספיים". עודפי הפרויקט מוגדרים כסכומים שיוותרו בקופת החברה לאחר פירעון הלוואותיה. בשנים שאחרי, בדו"חות הכספיים של יובלים, צוין כי בהתאם להסכם בעלי המניות, "תורמת יובלים נתניה סך של 100 אלף שקל בחודש לעמותה רשומה על חשבון 10% מרווחיה בהתאם לדו"חותיה הכספיים". מצוין בהם גם כי "אין קשרים בין מקבל התרומה לבין החברה ובעל השליטה בה". אמנם לברוך, בעלי יובלים, אין קשר לעמותה — אך תמוה שבדו"חות לא מצוין שמדובר בעמותה שמי שעומד מאחוריה הוא שותפו בחברה הכלולה – שלא מוזכר כלל בשמו, ואחיו.
מבדיקת "כלכליסט" עולה כי לפי סעיף העוסק בדיווח על תרומות, המופיע בתקנות ניירות ערך, על חברה מדווחת לפרט בדו"ח הדירקטוריון שלה את מדיניותה בדבר תרומות והיקפיהן, ואם היקף התרומות לגוף מסוים גבוה מ־50 אלף שקל בשנה, "יפורט גם טיב הקשרים, אם קיימים קשרים, בין מקבל התרומה ובין החברה, דירקטור, מנהל כללי, בעלי השליטה בה או קרובו".
התורם שאירח מסיבת יום הולדת לבן גביר
במקרה של יובלים מדובר, כאמור, בתרומה של החברה־הבת, ובסכומים גבוהים בהרבה. נוסף לכך, מקבלת התרומה היא עמותה הקשורה בטבורה לשותף העסקי של יובלים בחברות שונות, אך לא לנושא משרה בה. לפי מומחים בדיני תאגידים, מדובר ב"שטח אפור", הנתון לפרשנות. לדבריהם, "אף שזה לא שחור או לבן, ויש גם הבדל בין חברה שגייסה אג"ח לחברה שהנפיקה מניות - עדיין ראוי לבחון את השאלה האם לא נדרש כאן גילוי למשקיעים על אודות הקשרים האלה".
לדברי מקורב לנריה, "בשנים 2017–2018 השקיעה משפחת נריה בחברות השונות של קבוצת יובלים הון עצמי שלפי הספרים מתקרב ל־100 מיליון שקל — בין היתר ברכישת הקניון בקריית גת, יחד עם איש העסקים נדב בלילה, ובמיזמים נוספים. גם שם נקבע מראש שעשירית מההכנסות תוקדש לצדקה, וכך גם בהסכם מול יובלים — והכספים הופנו לצדקה בהתאם להסכם בעלי המניות".
אבישי ושרה נריה. "אין כאן ערבוב בין עסקים לעמותה"
(צילום: רועי פלדה)
ואמנם, שמו של בלילה, יזם בתחום הנדל"ן, הלוגיסטיקה וחוות השרתים, נמצא גם הוא ברשימת התורמים ל"קרן אהבת חסד": ב־2022 חברת שרית ניהול נכסים שבבעלותו תרמה 860 אלף שקל לעמותה. בלילה נחשב מקורב לפוליטיקאים מהליכוד שמתארחים במסעדה שלו במושב אמונים, וגם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, חגג בה את יום הולדתו ה־50.
כאמור, תורם נוסף לעמותה הוא הזמר עומר אדם המקורב לנריה שהעביר אליה תרומות באמצעות חברת ההפקות וההשקעות שלו. ברשת ניתן למצוא תיעודים או אזכורים שונים של אדם ושל נריה באירועים כגון ערבי סליחות בבני ברק, חגיגות ל"ג בעומר במירון, חתונת עוזרו של נריה, הופעה של אדם בביתו של נריה ועוד. באוגוסט השנה אף פורסם תיעוד של נריה כאורח בחתונתו של אדם שנערכה באיטליה, כשלצדו נמצא אנריקה פנייה נייטו, נשיא מקסיקו לשעבר שהקשר בינו לנריה יפורט בהמשך.
לפי דו"חות העמותה, חברת פי.איי.אי פרודקשן אדם אינבסטמנט שבבעלות הזמר, תרמה לה בשנים 2020–2024 יותר מ־2 מיליון שקל. החברה של אדם מייצגת אמנים וזמרים (כולל אדם עצמו) ובאמצעותה אדם מבצע את השקעותיו במגוון תחומים, ביניהם בחוות שרתים. לדברי מקורב לנריה, "עומר אדם הוא חבר קרוב מאוד של המשפחה כבר 15 שנים. התרומות שלו ניתנו מטוב לב, ללא בסיס עסקי".
תרומות נוספות שניתנו לעמותה הן של חברת הנדל"ן הרי זהב, שבונה בעיקר בשטחים. החברה העבירה ל"קרן אהבת חסד" 675 אלף שקל ב־2021. גם חברת מצדה ארמור שיא שמוכרת אמצעי מיגון טקטיים בישראל ובחו"ל העבירה לעמותה 995 אלף שקל ב־2024. תרומה אחרת בגובה חצי מיליון שקל ניתנה ל"קרן אהבת חסד" ב־2024 על ידי חברה בבעלות איש עסקים ישראלי שמנהל כיום גם הוא סכסוך משפטי מול נריה.
פסק הדין שהוביל לבדיקת הרשויות
כספים שהועברו לעמותת "קרן אהבת חסד" על ידי שותף אחר לשעבר של נריה, אורי אנסבכר, עמו הוא ניהל עד לאחרונה סכסוך משפטי, הדליקו נורה אדומה גם בבית המשפט המחוזי בירושלים.
במסגרת סכסוך זה עלו תהיות לגבי העברות כספים בעייתית לעמותה כחלק מהתחשבנות עסקית לכאורה של נריה עם אנסבכר. בעקבות האי־בהירות בעניין הורתה שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים עינת אבמן־מולר להעביר את החומר בתיק ואת פסק הדין שנתנה לגביו באוגוסט לרשות המסים ולרשם העמותות לבדיקה.
פסק הדין של אבמן־מולר שם את העמותה תחת זרקור הרשויות וצפוי להוביל לבדיקת עומק לגבי כספים שהועברו לעמותה מחו"ל, לפחות בהקשר של מקרה אחד. מדובר בסכסוך שנחשף ב"דה מרקר" ב־2025 לאחר שפסק בוררות לפי דין תורה שהתקיימה בין נריה לבין אנסבכר הוגש לאישור המחוזי בירושלים, לצד בקשה של נריה לבטלו. פסק הבוררות חייב את נריה לשלם 6.25 מיליון דולר לאנסבכר, ואת האח יצחק להשיב מקופת העמותה 900 אלף שקל לאנסבכר ועוד 248 אלף דולר מקופת צדקה אחרת. ההליך חשף בין השאר כיצד אבישי נריה ואנסבכר פעלו במקסיקו כמתווכים בעסקאות ענק ביטחוניות וממשלתיות תוך שהם מתהדרים ב"השקעה" של 25 מיליון דולר בנשיא מקסיקו לשעבר נייטו וב"חלוקה" של רשויות המדינה ביניהם. כפי שפורסם בהמשך, התובע הכללי של מקסיקו אף פתח בחקירה פלילית נגד נייטו בחשד למעשי שחיתות.
בהליך עלו עדויות על כך שכספים נכנסו לישראל מחברה זרה שרשומה במקלט מס באמצעות עמותות שונות שבהן "קרן אהבת חסד", וסווגו כתרומה לצדקה, כנראה כחלק מהתחשבנות עסקית של אבישי נריה מול אנסבכר. בבוררות נפסק שיש להשיב את הכספים, אולם האחים נריה ביקשו לבטל את הפסיקה בטענה שהחזרתם עשויה לסבך אותם עם רשויות החוק ושעל כך שיש למצוא דרך להשיבם "ללא שיהיה בכך עבירות מיסוי, הלבנת הון או הפרת דין אחרת".
בפסק הדין אישרה השופטת אבמן־מולר את פסק הבוררות ודחתה את בקשת נריה לבטלו. היא גם קבעה כי "לנוכח הטענות שנטענו והשאלות שהצדדים עצמם עוררו במסגרת הליך זה, יועבר העתק פסק הדין לרשות המסים ולרשם העמותות, לעיונם". בפסק הדין שלה כתבה גם השופטת אבמן־מולר כי "לא ניתן הסבר למעורבותן או עירובן של העמותות במחלוקות העסקיות שנדונו בבוררות". עוד כתבה כי בקשתם של האחים נריה שלא להטיל עליהם אישית את תשלום החוב שנפסק ולמצוא "דרך חוקית" לשלם את הכספים בהם חויבו בבוררות, "מעבר לכך שמעוררת כשלעצמה תהיות, אינה יכולה להיעשות במסגרת הליך לביטול פסק בוררות". לדברי השופטת, "שאלות שהועלו (בהליך) בעניין חיובי מס או חשש להלבנת הון... ראוי להן שתיבחנה על ידי הגופים שתפקידם לבחון זאת".
ברשות המסים אישרו ל"כלכליסט" כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים אכן הועבר אליה. "ככלל, כל מידע שמועבר לרשות המסים נבדק ואם עולה ממנו חשד לביצוע עבירות מס, החשד נבדק ובמידת הצורך נפתחת חקירה", נמסר מהרשות. עם זאת הדגישו בה כי"איננו מתייחסים לתוצאות של בדיקת מידע או לקיומן של חקירות".
עומר אדם. תורם משמעותי לעמותה
(צילום: שי פרנקו)
מרשם העמותות נמסר: "הטענות העולות מפנייתך, בנוגע לשימוש בכספי העמותה, למקורות התרומות שהתקבלו בה ולקשרים עסקיים אפשריים בין תורמים לבין גורמים הקשורים לפעילות העמותה, ייבחנו על ידינו". עוד נמסר כי מידע שפורסם בעבר לגבי התרומות לעמותה יצטרף גם הוא "למידע שייאסף אודות העמותה במסגרת הבחינה".
מאבישי נריה נמסר: "משפחת נריה החליטה לתרום מכל רווח שלה לצדקה. חלק מההפרשה הזו מגיע ל'קרן אהבת חסד' שהמשפחה עצמה הקימה ומממנת מכספה הפרטי כבר עשור וחצי. חלק מהתרומות ניתנות לקרנות אחרות. אין כאן ערבוב בין עסקים לעמותה. ההחלטה היא עקרונית ועקבית מזה שנים והיא שתמיד חלק מהון המשפחה הולך לעניים. הקרן עברה בדיקות של הרשויות והיא עוברת מדי שנה ביקורת של רואה חשבון ושל רואה חשבון מבקר, אף שהיא ממומנת ממקורות פרטיים. אנחנו מזמינים גם את כלכליסט לבצע בדיקה משלו. הספרים לרשותכם". לגבי ההחלטה להעביר את פסק הדין לבדיקת הרשויות נמסר כי "אנחנו מקווים שזה לא יעיב על פעילות הקרן או יפגע במשפחות".
מקבוצת יובלים נמסר: "החברה פועלת בהתאם להוראות הדין ובשקיפות מלאה. החברה ובעל השליטה בה גאים בתרומתם לקהילה ורואים בכך ביטוי לאחריות חברתית ולנתינה לציבור. חלקה של החברה המדווחת, שגייסה אג"ח, בסך התרומה שתרמה החברה הכלולה לעמותה, בהתאם לסעיף 46 לפקודת מס הכנסה, הסתכם בסכום המהווה 0.1% בלבד מהונה העצמי. יתר התרומות נעשו באופן פרטי ובהתאם לדין". ביחס לשאלה מדוע בדיווח לא צוין שהתרומה היא לעמותה הקשורה לשותף העסקי נמסר: "כפי שעולה גם מההסכם בין השותפים, לבעל השליטה אין קשר לעמותה".
נדב בלילה ועומר אדם לא הגיבו לפניית "כלכליסט".
