סגור

בדיקה
פרויקט המרינות מקודם - למרות סכנת התמוטטות המצוקים

תוכנית להקמת שש מרינות חדשות מתל אביב עד נהריה תידון היום בוועדת משנה של המועצה הארצית, בלי שנבחנה ההשפעה על מיזם ההגנה על מצוקי הכורכר לאורך החופים. זאת בניגוד לדרישת מבקר המדינה, שכבר ציין כי שני הפרויקטים יתקשו להתקיים זה לצד זה

תוכנית מתאר שתאפשר להקים שש מרינות חדשות מתל אביב עד נהריה תגיע היום לדיון מכריע בוועדת משנה של המועצה הארצית, אך בדיקת כלכליסט מעלה כי לא נבחנה השפעת מרינות חדשות על התוכנית להגנה על מצוקי הכורכר לאורך החופים. זאת אף שמבקר המדינה דרש לבחון זאת לפני שלב הדיון הוות”ל.
תוכנית ההגנה כוללת פרויקטים בעלות של מאות מיליוני שקלים שמטרתם למנוע התמוטטות של המצוק, אלא שכל מרינה חדשה שתקום עלולה להגביר את סכנת ההתמוטטות משום שהיא מצמצמת את רוחב החוף, ומקרבת את הים אל המצוק.
תוכנית המרינות, שמובילה רשות הספנות והנמלים (רשפ”ן) במשרד התחבורה, יצאה לדרך ב־2016, והיא מסמנת שישה אתרים להקמת המרינות. להערכת הרשפ"ן, עד 2040 יהיה ביקוש לכ־13 אלף מקומות עגינה, בעוד כיום בשבע המרינות הקיימות יש 2,500 מקומות ופוטנציאל להוספת כ־1,500 על ידי ייעול והרחבת המרינות הקיימות.
3 צפייה בגלריה
מרינה הרצליה המרינה בהרצליה
מרינה הרצליה המרינה בהרצליה
המרינה בהרצליה
(צילום: עמית שעל)
בגלל הפער החזוי בין ביקוש להיצע, התוכנית ממליצה על הקמה של מרינות באזור תל אביב, נתניה, חדרה, חיפה ונהריה שבכולם יחד יהיו 3,200־3,500 מקומות עגינה. הטענה היא כי הביקוש למרינות הוא לצורכי ספורט, חינוך ימי, פנאי, דיג, שיטור ופיקוח. כדי לספק מענה לביקוש, צריך לפזר את המרינות לאורך חופי ישראל, כך שיהיו נגישות בטווח של עד כ־30 דקות נסיעה מהעיר.
אלא שמול הצרכים האלה עומדת סכנת הפגיעה בחופים. גלי הים מלחכים את החוף ונושאים עמם חול. במצב רגיל, ללא מחסומים, זרמי הים מזינים את החופים בחול חדש וכך נשמר איזון. אבל מרינה או כל מבנה אחר בים חוסמים את גלי הים, ומובילים לצמצום רצועת החוף, תופעה שאפשר לראות בבירור בחופי הרצליה ואשקלון למשל. כאשר החוף מצטמק הים מתקרב למצוק הכורכר ומכרסם אותו, וסכנת התמוטטות גוברת.
נסיגה בקו החוף
ביולי 2020 כתב מבקר המדינה בדו”ח כי "המרינה באשקלון ושלושת שוברי הגלים המנותקים בחוף הנמצא צפונית למרינה גרמו לנסיגת קו החוף למרחק של עד כ־2.5 ק"מ; והמרינה בהרצליה ושלושה שוברי גלים מנותקים בחוף הנמצא צפונית למרינה גרמו לנסיגה של קו החוף למרחק של עד כ־2 ק"מ".
מתוך 190 ק”מ של חופים, בין חדרה לאשקלון, יש 45 ק”מ של מצוקי כורכר. בעקבות תהליכי בלייה, שגורמים מי הים וגם זרימת מי נגר, כבר עתה מצויים בסכנת התמוטטות מצוקי חוף אשקלון, תל אביב, הרצליה, נתניה, השרון, חדרה ובת ים. החשש הוא כי הקמת המרינות תגביר את קצב הבלייה.
אסף זנזורי, רכז מדיניות תכנון, בחברה להגנת הטבע, מסביר: "להקמת המרינות ישנה השפעה מרחבית על הסעת החול. מרינה מצמצמת את שטחי החוף מצפון ומדרום לה ובכך מרחיבה את הפגיעה, הן הסביבתית והן הציבורית. כדי להתמודד עם השפעה זו, נדרשת הקמה של שוברי גלים כדי להגן על חופים סמוכים מפני ארוזיה, וכדי להגן על המצוק החופי מפני התמוטטות. בסופו של יום הפגיעה בציבור היא כפולה, אנו מאבדים חופים כאשר כל מרינה גוזלת כקילומטר חוף, ובנוסף המרינה מצמצמת את שטחי החוף מצפון ומדרום לה ושוב אנו מאבדים חופים".
במקביל לקידום תוכנית המרינות, מקדמות החברה הממשלתית להגנת מצוקי הים והרשויות מקומיות פרויקטים להתמודדות עם סכנת ההתמוטטות. הפרויקטים האלה עולים עשרות מיליוני שקלים. כך למשל בדו”ח החברה לסיכום שנת 2020 אפשר למצוא פרויקט להקמת שוברי גלים מול חופי נתניה ב־160 מיליון שקל; ופרויקט אחר לאספקת 400 אלף טון לחוף אשקלון ב־45 מיליון שקל.
דרישה לבחון את המכלול
מבקר המדינה היה ער לכך ששני הפרויקטים, המרינות וההגנה על המצוק, יתקשו להתקיים זה לצד זה, והמליץ בדו”ח לבחון "אם שתי הפעולות (הקמת המרינות וההגנה על המצוק, א"ג) יכולות להתקדם בה בעת, בתוך בחינה כלכלית וסביבתית שלמה של מכלול המיזמים הנוגעים לחוף".
עוד המליץ כי "בטרם תאושר תוכנית המרינות, יבחנו אותה גם הגורמים האמונים על קידום ההגנות הפיזיות על המצוק. בין השאר עליהם לבחון את מיקום המרינות ואת מידת השפעתן על הסביבה ואת ההשלכות של הקמת המרינות על הפתרונות המתוכננים להגנה על המצוק ועל אלה שכבר הוחל בביצועם".

3 צפייה בגלריה
מלון כרמל נתניה מצוק חופי
מלון כרמל נתניה מצוק חופי
מלון כרמל
(צילום: רן אליהו)

אלא שבחינה כזו לא נעשתה עד כה. התוכנית שעולה היום לבחינה היא מתארית, ורק מסמנת מיקומים להקמת מרינות. השלב הבא הוא תוכנית מפורטת לכל אחת מהמרינות שיאושרו בתוכנית. הכוונה היתה לערוך תסקיר השפעה על הסביבה במסגרת התוכנית המפורטת. הבעיה היא שהזזה של המרינה עשרות מטרים לכיוון כזה או אחר לא מצמצמת את הפגיעה בחוף, ולכן המבקר המליץ לבחון זאת כבר בשלב המתארי.
ערפל שורר בנוגע לתוצאות הדיון בוות”ל היום. משרד התחבורה, שתמך בתוכנית בתקופה שבה ישבה בראשו מירי רגב, מסתייג ממנה כעת, כשבראשו מרב מיכאלי. על פי התבטאויות עבר של מנכ”לית מינהל התכנון דלית זילבר, נראה כי גם היא אינה תומכת בכל המרינות שמוצעות בתוכנית. במשוואה הזו יש נעלם נוסף, עמדתה של שרת הפנים איילת שקד, שאיש מטעמה הוא יו"ר הוועדה.