דוח ה-OECD
המחסור בפועלים עלול להביא לגירעון בדירות כבר ב-2026
קצב בניית הדירות בישראל אינו מדביק את הריבוי הטבעי, והלחץ על שוק הדיור גובר. ה-OECD ממליץ לייעל את הליכי הרישוי, להגמיש שימושי קרקע ולחזק את שוק השכירות והדיור הציבורי
הפרק על יוקר המחיה בדוח ה-OECD המתפרסם היום (ד') שם דגש מיוחד על שוק הדיור. לפי הדוח, בניית הדירות החדשות לא מצליחה להדביק את קצב הריבוי הטבעי. כתוצאה מכך, נוצר לחץ כבד שהוביל לעלייה תלולה במחירי הדיור ולעומס הולך וגדל על משקי הבית: משפחה ישראלית מוציאה בממוצע כרבע מהכנסתה הפנויה על דיור, וצעירים רבים מתקשים לרכוש דירה ללא סיוע.
לפי הדוח שורש הבעיה הוא פער בין ביקוש להיצע שהזניק את המחירים. הממשלה ניסתה בשנים האחרונות להגביר את קצב הבנייה – למשל באמצעות תוכניות התחדשות עירונית והשלמת פערי בנייה מהתקופה שלאחר מגפת הקורונה. עד אמצע 2023 נרשמה האצה מסוימת בהתחלות הבנייה, אך המלחמה טרפה את הקלפים ואחר 7 באוקטובר חלה צניחה חדה בבנייה למגורים כתוצאה ממחסור חמור בכוח אדם בענף הבנייה על רקע איסור כניסה של עובדים פלסטינים לישראל. ה-OECD מתריע כי אם המחסור בעובדים יימשך, ההאטה בבנייה עלולה להפוך ממכה זמנית לבעיה ממושכת, שתפתח מחדש "גירעון דיור" – פער בין מספר משקי הבית לגודל מלאי הדירות – ותעלה עוד את המחירים.
יתרה מזו, לפי בדיקה שערכו ב-OECD, ללא צעדים מיידיים כבר ב-2026 עלול להיווצר גירעון בדירות. לפי הנתונים, הניסיון להביא עובדים חלופיים במקום הפלסטינים לא צלח: רק 22 אלף עובדים זרים הגיעו לענף הבניין מאז פרוץ המלחמה, ולא הצליחו למלא את המחסור של 170 אלף עובדים מהשטחים שחדלו להיכנס לישראל.
אולם האתגרים לא מסתכמים רק במחסור בכוח אדם, כי אם גם בחסמים בירוקרטיים. משך הזמן והסרבול הנדרש כיום לקבלת היתרי בנייה בישראל הוא בין הארוכים ב-OECD, מציין הדו"ח, והמנגנון האיטי הזה זוהה כגורם מעכב מרכזי להגדלת ההיצע.
הדוח ממליץ לזרז ולייעל את תהליך הרישוי: לצמצם הליכים ולוחות זמנים לקבלת היתר בנייה, לקדם את תוכנית הרישוי המזורז (שכבר הוכרזה בממשלה) ואף לאמץ את עיקרון "שתיקה כהסכמה" – כלומר, אם הרשות לא השיבה לבקשת היתר תוך פרק זמן מוגדר, ההיתר יאושר אוטומטית.
הדוח מתייחס גם לבעיית זמינות הקרקע, וממליץ להגמיש שימושי קרקע ולאפשר צפיפות גבוהה יותר בבנייה (בפרט סביב תחנות תחבורה ציבורית, כדי לקשור את תכנון הערים עם תכנון התחבורה).
כמו כן, הארגון מדגיש את הצורך לחזק את שוק השכירות ואת הדיור הציבורי: בהשוואה בינלאומית, שיעור הדירות הציבוריות בישראל נמוך, ותוכניות סיוע בשכר דירה אמנם מסייעות לנזקקים אך צריכות להיזהר שלא לנעול אותם בשכונות מצוקה. גם השנה ב-OECD ממליצים לצמצם את הפער בין הארנונה לעסקים לארנונה למגורים, כדי לערער את התמריץ השלילי שיש לרשויות נגד בנייה למגורים.
