חברה שהצי שלה גויס במלחמה נפסלה במכרז, ביהמ"ש החזיר לה את הזכייה
הצעה של חברה לעבודות עפר במכרז לשיקום מחצבת יבנאל לא נבחרה אף שהיתה נמוכה ב־5% מההצעה המתחרה בנימוק שלא עמדה בהתחייבויותיה בפרויקט אחר. השופט: לא נתקלתי בפסילת הצעה במכרז עקב "הסתברות גבוהה להפרה צפויה"
בית המשפט מתח ביקורת על הקרן לשיקום מחצבות שפסלה את זכייתה של חברה במכרז לשיקום מחצבת יבנאל אך נקלעה לקשיים כלכליים זמניים בגלל המלחמה. בפסק הדין שהתקבל בשבוע שעבר קבע שופט בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב קובי ורדי כי הקרן היתה צריכה לבחור בהצעה הזולה יותר וציין כי דיני המכרזים אינם "תוכנית כבקשתך". הקרן חויבה בהוצאות משפט בסכום של 30 אלף שקל.
המכרז עוסק בעבודות לשיקום מחצבת יבנאל לצורך הקמת פארק. מדובר במכרז דו־שלבי: תחילה נבחנת עמידה של ההצעה בתנאי הסף. אם ההצעה עומדת בתנאים היא עוברת לשלב השני של ניקוד האיכות, המהווה 40% מהציון הכולל. אחרי שלב זה נפתחות ההצעות הכספיות, כשהמחיר מהווה 60% מהציון. במכרז השתתפו החברות לעבודות עפר אולניק ורחמים. הצעתה של אולניק, שעמדה על 12.7 מיליון שקל, היתה נמוכה ב־5% מההצעה המתחרה, אך למרות זאת היא לא נבחרה.
אולניק עתרה לבית המשפט נגד ההחלטה. החברה טענה, באמצעות עוה"ד מיכאל וקנין, אלחנן פלור ויובל סולימה ממשרד AOi עבדי, וקנין, כי פסילתה נבעה מקשיי ההתמודדות שלה עם מצוקות כוח אדם זמניות הקשורות למלחמה. "כל חטאה של אולניק היה כי חרף פרוץ המלחמה והפסקת עבודתם של קבלנים רבים, היא עשתה כל שלאל ידה על מנת לבצע כדבעי את פרויקט שיקום מחצבת שוהם, דבר שהיה כרוך בעלויות נוספות ובלתי צפויות, כגון העסקת עובדים זרים. כידוע לכל, פרוץ המלחמה לא נצפה על ידי הדרגים הבכירים ביותר בישראל, ובוודאי לא על ידי הקרן ולא על ידי העותרת, ועל כן ביקשה העותרת תוספת תשלום בגין הוצאות בלתי צפויות אלה", נכתב בעתירה.
החברה ציינה כי היא עם פרוץ המלחמה גויסו הכלים שלה לצה"ל "לתמיכה במאמצי המלחמה, הן בדרום והן בצפון, והכל בידיעת הקרן".
הקרן, שיוצגה על ידי עו"ד מירב קנולר, טענה בתגובתה כי אולניק "הפרה הפרות יסודיות ומתמשכות" את ההסכם לשיקום ופיתוח מחצבת שוהם. עוד טענה כי עוד בטרם השלימה את העבודות בשוהם הגישה אולניק את הצעתה בפרויקט יבנאל, שבו יש ביצוע עבודות דומות לאלו שבפרויקט שוהם.
השופט ורדי לא קיבל את עמדת הקרן. "מהראיות המינהליות עולה תמונה שהקרן פשוט לא רצתה לבחור את הצעת אולניק עקב המחלוקות הקיימות בין הקרן לאולניק לגבי פרויקט שוהם וחששה של הקרן למחלוקות דומות שיהיו אם אולניק תזכה במכרז יבנאל, ושהיא העדיפה את הצעתה של רחמים, אף שהיא יקרה מהצעת אולניק ב־1.4 מיליון שקל, ואף שהיועץ המקצועי קבע שהצעתה של אולניק סבירה ומאוזנת".
השופט הוסיף: "לא ניתן להתעלם מכך שתוך כדי ביצוע הפרויקט בשוהם פרצה לפתע מלחמת חרבות ברזל שהשליכה משמעותית על כל המשק ועל חברות קבלניות כמו אולניק, בהתחשב בכלים שלה שגויסו לשימוש צה"ל ובעיות רבות אחרות, כמו היעדר עובדים, צורך בעובדים זרים, בעיות בחומרי גלם וכו'. הפרויקט ביבנאל נעשה כשנתיים לאחר פרוץ המלחמה. אולניק נערכה והתאימה את עצמה למצב הקיים ויכולה לתת הצעה שתביא בחשבון את נתוני המצב הנוכחי".
בסיכום קבע השופט: "נער הייתי וגם זקנתי ולא נתקלתי עד כה בפסילת הצעה במכרז עקב 'הסתברות גבוהה להפרה צפויה', שזה החשש של הקרן כלפי אולניק. אינני סבור שהיה מקום לפסילת הצעת העותרת בעילה שכזו. מדובר, לטעמי, בהחלטה בלתי סבירה, שיש מקום שבית המשפט יתערב בה ויבטלה".
