בלעדי
בניגוד לעמדת היועמ"שית: הממשלה מבקשת מבג"ץ לאפשר מינוי מנכ"ל לרמ"י בתקופת הבחירות
רה"מ נתניהו, סמוטריץ' וכץ פנו לפני שבוע לבג"ץ, בבקשה לאישור חריג להשלמת מינוי מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל בתקופת בחירות, חרף התנגדות היועמ"שית והחשש לניגוד עניינים פוליטי בוועדת האיתור; אתמול זימן כץ את ממלא המקום יהודה אליהו לשימוע לפני פיטורים
השרים סמוטריץ' וחיים כץ יחד עם רה"מ נתניהו פנו לפני שבוע לבג"ץ בבקשה כי יורה לחדש את פעילות ועדת האיתור למינוי מנכ"ל קבוע לרשות מקרקעי ישראל. הפנייה לבג"ץ נדרשה משום שהיועצת המשפטית לממשלה מסרבת לאשר מינוי בכירים בתקופת בחירות בכלל, ובפרט במקרה הזה. האיסור על מינוי בכירים בתקופת בחירות נועד, בין היתר, למנוע עירוב של שיקולים פוליטיים בהליך.
אבל סמוטריץ' מעוניין לחדש בהקדם את ההליך מתוך תקווה כי הוועדה תכשיר מחדש את מינוי מקורבו, יהודה אליהו, למנכ"ל רמ"י לתקופה של חמש שנים. מהלך שהוא לא יוכל להשלים אם הקואליציה תפסיד בבחירות. כיום אליהו מכהן רק כממלא מקום לתקופה של שלושה חודשים, שתסתיים כמה ימים לפני הבחירות.
אתמול כץ, שהוא בין היתר שר השיכון, זימן את אליהו לשימוע לפני פיטורים ופגע בסיכויים של סמוטריץ' להשיג את מבוקשו.
יהודה אליהו מונה למנכ"ל קבוע של רמ"י בתחילת מאי השנה. אבל היה חשש כי שניים מתוך חמישה חברים בוועדת האיתור שהמליצה למנות אותו מצויים בניגוד עניינים. השניים הם מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ופרופ' עידית סולברג. ב־15 ביולי הוציא בג"ץ פסק דין שלפיו במקומם ימונו חברים חדשים ויבוטל המינוי של אליהו. למחרת אליהו מונה כממלא המקום.
כמו כן, בג"ץ הנחה את ועדת האיתור בהרכב החדש לראיין את שלושת המועמדים שקיבלו את הניקוד הגבוה ביותר על ידי הוועדה הקודמת. השלושה הם יהודה אליהו, שולי אבני שוהם, ראשת רשות התאגידים, וקובי ילוביץ, בעל חברת נדל"ן ובעבר מנכ"ל בכמה רשויות מקומיות. בג"ץ לא הגביל את עבודת הוועדה ומאפשר לה לראיין גם מועמדים נוספים.
המאמץ של סמוטריץ' לאתר חברים חדשים לוועדת האיתור נשא פרי. ב־19 באוגוסט מזכיר הממשלה יוסי פוקס שלח מייל לנציב שירות המדינה דורון כהן ועדכן אותו כי החברים החדשים בוועדת האיתור הם פרופ' עדנה לגנטל מהחוג לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל, ואבי מאיר, מנכ"ל משרד ההתיישבות.
כמו כל מנכ"ל של משרד ממשלתי, גם מאיר נבחר על תקן של משרת אמון. במקרה הזה הוא איש אמונה של שרת ההתיישבות אורית סטרוק ממפלגת הבית היהודי, שבראשה סמוטריץ', וגם אליהו היה מראשי המפלגה. כך שלפחות במקרה של מאיר קשה לטעון כי החשש מניגוד עניינים נעלם.
ועדת האיתור שסמוטריץ' מבקש להקים תמנה, אם תקבל את אישור בית המשפט, ארבעה חברים, משום שגיל רייך, שישב בה מטעמו של ראש הממשלה, פרש. לצד שני המינויים החדשים יושבים בה גם מנכ"ל משרד התיירות מיכאל יצחקוב – נזכיר כי השר כץ הוא גם שר התיירות – והחברה הרביעית היא ענבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה.
כאמור, בשבוע שעבר סמוטריץ', כץ ואליהו פנו לבג"ץ משום שהיועצת המשפטית לממשלה לא הסכימה לאשר להם להשלים את הליך המינוי בתקופת בחירות. הבקשה הוגשה על ידי עורכי דין פרטיים ממשרד כספי ושות' בשמם של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ראש הממשלה בנימין נתניהו וחיים כץ. הם טוענים כי בפסק הדין שבו הוחלט על ביטול המינוי של אליהו, בית המשפט לא הטיל שום מגבלה על השלמת הליך המינוי בתקופת בחירות.
בתגובה טוענת האקדמיה למען ישראל דמוקרטית, באמצעות משרד גזית בקל עורכי דין, כי סוגיית הבחירות כלל לא עלתה בהליך המשפטי ולכן לא הייתה התייחסות מצד בית המשפט לעניין זה.
לפני יומיים בית המשפט ביקש מצדדים נוספים בתיק לשלוח את תגובתם בהקדם. בין היתר מצפים לתגובת המדינה, שתהיה כנראה שונה מעמדת הממשלה, שהרי היועמ"שית מתנגדת לחידוש הליך המינוי כעת.
אתמול זימן כץ את אליהו לשימוע בגלל טענות לניהול גרוע ולהדרת נשים. המהלך של כץ הוביל למהומה בליכוד, מחשש לעימות עם הציונות הדתית ולפגיעה בגוש לקראת הבחירות.
