בית שמש מתרחבת מזרחה, תושבי זנוח מזהירים: "שלב בדרך ל'חניקת' המושב"
מעל 80 התנגדויות הוגשו לתוכנית משרד השיכון להקמת שכונה חדשה במזרח בית שמש, על שטח של כ־650 דונם. התוכנית כוללת 2,653 יחידות דיור, שטחי מסחר ותעסוקה ומבני ציבור. תושבי מושב זנוח, שעל קרקעותיו מתוכננת השכונה, מזהירים מפני "חניקת" המושב על ידי העיר, בעוד מומחים סביבתיים טוענים כי מדובר ב"פגיעה בביטחון המזון של ישראל" ובמהלך שימחק את הצביון הכפרי והחקלאי של האזור
תוכנית משרד השיכון להקמת שכונה חדשה – שכונה ו' – במזרח בית שמש, על שטח של כ־648 דונם, מעוררת התנגדויות נרחבות. התוכנית מתפרסת בין שכונות העיר הקיימות, בית העלמין, מושב זנוח וכביש 10, וחלה על שטחי השיפוט של עיריית בית שמש ומועצת מטה יהודה. היא כוללת 2,653 יחידות דיור, 88,889 מ"ר לתעסוקה, 11,730 מ"ר למסחר ו־244,335 מ"ר למבני ציבור.
המבנים בתוכנית מתוכננים לגובה של 9–12 קומות, לצד מגדל אחד עד 18 קומות, וכן רחוב מסחרי מרכזי, מערך רחובות מקשרים ושטחים ציבוריים פתוחים. מטרת התוכנית, כפי שנכתב במסמכיה, היא להשלים את הרצף הבנוי של העיר עד דרך 3855 ולחזק את הכניסה המזרחית לבית שמש.
מאז שהופקדה ביוני האחרון, הוגשו למעלה מ־80 התנגדויות בשם אלפי תושבים, בעלי זכויות, רשויות מקומיות וארגוני סביבה. בין המתנגדים: מושב זנוח, החברה להגנת הטבע, קק"ל, רשות הטבע והגנים, מועצת מטה יהודה, חברי מועצה בעיר ויותר מ־1,500 אזרחים. לטענתם, לא מדובר בהשלמת בנייה בשולי העיר אלא בהרחבתה מזרחה, תוך פגיעה קשה במושב זנוח, בשטחים החקלאיים וביער הסמוך.
תושבי זנוח טוענים כי מדובר ב"שלב, בדרך ל'בליעת' או 'חניקת' המושב על ידי העיר בית שמש; יצירת עומס תחבורתי בלתי סביר על המושב באמצעות כביש מחבר שיהווה עורק יציאה של תושבי בית שמש אל כביש 3855 דרך כביש הכניסה של המושב; הריסת היער המיוחד הירוק והפעיל שנמצא בגבולו הצפוני של המושב, חיסול החקלאות שצמודה למושב תוך פגיעה אנושה במטה לחמם של המתנגדים; והריסת מבנים חקלאיים רבים, ובהם לולים הכוללים גם מערכות סולאריות על הגגות, כרמים, מטעי זיתים וגידולי שדה עונתיים שונים".
לטענתם, "התכנית מציעה בינוי גבוה ומבני ציבור בסמיכות למרחב הכפרי של מושב זנוח, תוך התעלמות מעקרון המתינות ומדירוג הבינוי הנדרש בממשק שבין כפר לעיר". הם מוסיפים כי התוכנית "מקודמת ללא תכנית כוללנית מאושרת לבית שמש, ונסמכת על מסמכים חסרי תוקף סטטוטורי מחייב", מה שמעלה ספקות לגבי בסיס התכנון כולו.
"פגיעה בביטחון המזון של ישראל"
גם מומחים סביבתיים מתנגדים. איריס האן, מתכננת סביבתית ולשעבר מנכ"לית החברה להגנת הטבע, מציינת כי מדובר בתוכנית שנבנית "בשיטת הסלמי". לדבריה, "התוכנית 'מתחזה' להיות תכנית 'אינפיל' פשוטה יחסית מבחינה תכנונית וסביבתית, שעיקרה השלמת בינוי בשולי העיר הקיימת. לא נדרש להעמיק הרבה כדי להבין כי מדובר בתכנית שאינה עומדת בפני עצמה. כל תכליתה, ההצדקה לה, וההגיון התכנוני היחיד שיכול להצדיק את קיומה - הוא היותה שלב ראשו בדרך להרחבה של בית שמש אל מעבר לגבול הטבעי המתבקש שלה – אל עבר חטיבת נוף חדשה, מזרחה לכיוון הרי ירושלים".
האן מוסיפה כי התוכנית מתעלמת מקיומו של מושב זנוח: "היא דורסת את הצביון הכפרי, הקהילתי והחקלאי עליו שמר מאז הקמתו, ובכך מוחקת את זהותו, חוסמת את אפשרויות הקיום והצמיחה שלו, וכתוצאה מרחיקה ממנו את דור העתיד שלו". לדבריה, הפגיעה נוגעת גם לאינטרס הלאומי: "התכנית פוגעת באופן חמור במקורות הפרנסה של היישוב – מחסלת שטחים חקלאיים פעילים, לולים ומבנים חקלאיים וחוסמת כל אופק לפעילות חקלאית או לתיירות כפרית וחקלאית. הפגיעה בחקלאות היא גם פגיעה בביטחון המזון של מדינת ישראל, ועל כן פוגעת גם באינטרס הלאומי".
מאבק על עתיד היער והצביון
קק"ל מתנגדת לגריעת כ־200 דונם יער לצורך השכונה. "להוותה של קק"ל מקודמות תוכניות הפוגעות באופן חמור בכל שטחי היער הן ממערב לכביש 3855 והן ממזרח לו. אין לקבל מצב של הסכמה לגריעת היער ממזרח לכביש בשעה שמקודמות תוכנית לגריעת היער ממערב לכביש".
גם בקרב הציבור החרדי בעיר קיים חשש מהתוכנית. תמי זוסמן, חברת מועצת העיר, שהגישה התנגדות יחד עם תושבים חרדים, אמרה: "לא ביקשנו להפוך את בית שמש לבני־ברק. בחרנו בבית שמש כדי לחיות בעיר עם צביון חרדי אך מתוכננת, בנויה היטב וירוקה". לדבריה, "מי קבע באופן עקום שבנייה לחרדים חייבת לבוא על חשבון הטבע? לא ביקשנו ולא מעוניינים בכך". היא הוסיפה: "הופכים שטחי ציבור לבניינים, ובונים על פארקים ומרחבי נשימה. ואנחנו אומרים: די, חלאס! אנחנו מעוניינים לחיות בתנאים שפויים כמו כל אחד אחר: פארקים ומדשאות, טבע ואוויר נקי, ניקיון וטיפוח עירוני, תחבורה ציבורית יעילה ותשתיות".
עו"ד שחר פטל, המייצג את בעלי המשקים שנפגעים ישירות, מסביר כי "היא מבקשת לשנות את הוראות תמ״מ 30/1 שמייעדות את השטח לחיץ יער בחלק המערבי, ומבקשת לשם כך את תמיכת הוועדה המחוזית, ומצד שני היא עוקפת את הוועדה המחוזית דרך הותמ"ל בכל הצד המזרחי, ולמעשה דורסת בכך את ההיגיון התכנוני של הוועדה המחוזית עצמה".
עוד לדבריו, "התוכנית גם מתעלמת מהעובדה שאין לבית שמש תכנית מתאר כוללנית מאושרת, ומקדמת שימושים החורגים מכל עיקרון של תכנון סביר בשולי עיר. התוכנית פוגעת בזכויות קניין של חקלאים במושב זנוח, משלבת פגיעה נופית וסביבתית ניכרת – לרבות כריתת יער פעיל ומסדרון אקולוגי חשוב – ומייצרת מצג שווא של 'השלמת בינוי' בעוד בפועל היא מהווה שלב ראשון במהלך רחב היקף להרחבת העיר מזרחה".
בסיכום טענותיו אומר פטל: "בהינתן מכלול הפגמים התכנוניים והמשפטיים החמורים, הכוללים בנוסף גם פגמים בתחבורה והיעדר בחינת חלופות ראויות – ובצירוף התנגדות חסרת תקדים מהציבור, ממועצות מקומיות, מארגוני סביבה ומתושבים מכלל המגזרים – עמדת מרשינו היא שיש לדחות על הסף את התכנית במתכונתה הנוכחית".
המאבק על עתיד השטח ממחיש את הקונפליקט המתמשך בין צורכי הפיתוח והדיור של בית שמש – אחת הערים הצומחות בישראל – לבין השמירה על מושבים חקלאיים ותיקים, שטחים ירוקים ויער פעיל. בעוד העיר שואפת להתרחב מזרחה, מתריעים התושבים, המומחים והארגונים הסביבתיים מפני מחיקת קהילות וערכי טבע, פגיעה בתשתיות חקלאיות ואובדן צביון כפרי וירוק.
