סגור
בן זכאי 54-70 קטמונים ירושלים
בן זכאי 54-70, ירושלים (צילום: Google Street View)

לראשונה בישראל: תחרות לבחירת אדריכל בפרויקט פינוי בינוי

החברות תדהר ומבנים קיימו תחרות אדריכלית ראשונה מסוגה לפרויקט התחדשות עירונית בירושלים, בהיקף מוערך של כ-2.5 מיליארד שקל. במסגרת הפרויקט ייהרסו 318 דירות ויוקמו כ-1,000 דירות חדשות. הזוכה: האדריכלית מיכל יוקלה, עם תוכנית הכוללת שני מגדלים בני עד 40 קומות ומבנים נוספים בני 10 קומות

בפעם הראשונה בישראל, קיימו החברות תדהר ומבנים תחרות אדריכלית לבחירת אדריכל לפרויקט פינוי בינוי. התחרות, שהתקיימה באוקטובר האחרון, נועדה לבחור את האדריכל שיתכנן את פרויקט ההתחדשות העירונית ברחוב בן זכאי 70-54 בשכונת קטמונים בירושלים - פרויקט ענק בהיקף שנאמד בכ-2.5 מיליארד שקל.
במסגרת הפרויקט ייהרסו 318 דירות בתשעה בניינים ישנים ויוקמו כ-1,000 דירות חדשות על פני מתחם של כ-18 דונם. בתחרות, שבה השתתפו ארבעה משרדי אדריכלות מובילים, זכתה האדריכלית מיכל יוקלה ממשרד סטודיו מיא, שהצעתה כללה שני מגדלים בגובה של עד 40 קומות ושימור מרקם הבניינים הקיימים.
ע"פ אתר הנדל"ן המקוון מדלן, כבר עכשיו מחירי הדירות במקום אינם נמוכים. כך למשל, באוקטובר נמכרה ברחוב בן זכאי 60 דירה בשטח של 63 מ"ר תמורת 2.73 מיליון שקל (כ-43 אלף שקל למ"ר). במרץ נמכרה דירה בגודל דומה, ברחוב בן זכאי 68, במחיר המשקף כ-38 אלף שקל למ"ר.
המשתתפים בתחרות המוזמנים היו האדריכל גיא מילוסלבסקי, האדריכל מעוז פרייס, משרד YOMA (האדריכלים מיכל מאיר ונתנאל מאיר), והאדריכלית מיכל יוקלה, שזכתה כאמור. האדריכלית ענת צ'רבינסקי מחברת תדהר מספרת שלתחרות הוזמנו גם משרדים ותיקים ומוכרים, שרובם לא רצו להשתתף. השופטים בתחרות כללו, בין היתר, את האדריכלית דניאלה פוסק, לשעבר מתכננת מחוז ת"א במינהל התכנון; רות רז מהוותמ"ל (הוועדה למתחמים מועדפים לדיור) ושהם קסלסי לוי מבצלאל, לצד נציגים של החברות היזמיות והדיירים.
ההצעה של יוקלה כוללת שני מגדלים בגובה של עד 40 קומות ומבנים נוספים בגובה של עד 10 קומות. מרקם המבנים הקיימים הוגדר ע"י עיריית ירושלים כראוי לשימור, ועל כן יוקלה מציעה שיחזור שלו גם בפרויקט החדש, כך שהבניינים החדשים ייצרו חצרות.
צ'רבינסקי לא מסתירה את זה שתוצאות התחרות לא נחשפו עד כה כי שתי החברות היזמיות התכוונו למנף אותה לצרכי יחסי ציבור, אך מדגישה שמה שעמד לנגד עיני ראשי החברה היה קודם כל הרצון לקדם תכנון איכותי: "זה לא מתחם, אלא מרחב. שכונה שלמה שנמצאת במיקום מרכזי. מתחנו פה את הגבולות שלנו בניסיון לייצר סביבת מגורים איכותית, ומשרדי האדריכלים קיבלו את האתגר בידיים פתוחות". לדבריה, ההשקעה בתחרות היתה לא קטנה, אך היא מעריכה שתביא ערך ותשתלם בהמשך.
אורנה אנג'ל, יו"ר התאחדות האדריכלים, ציינה כי "חברות פרטיות רשאיות לפעול כפי שהן רואות לנכון וליזום מהלכים שמשרתים את האינטרסים שלהן בבחירת אדריכל, וזה לגיטימי. אבל חשוב להבחין בין מהלך פרטי שבו פונים לארבעה משרדים נבחרים לבין תחרות אדריכלים אמיתית. התאחדות האדריכלים מקדמת תחרויות אנונימיות, פתוחות ושוויוניות, משום שרק במנגנון כזה נבחנת האדריכלות עצמה - לא הקשרים, לא המוניטין ולא הכוח הכלכלי. בתחרויות אנונימיות אנחנו רואים שוב ושוב כיצד אדריכלים צעירים וחדשניים מצליחים לפרוץ קדימה ולהביא רעיונות שמקדמים את איכות התכנון בישראל".