יועמ״שית משרד השיכון: חשש לניגוד עניינים של סמוטריץ׳ במינוי מקורבו למנהל רמ״י
בחוות הדעת נכתב כי "הזיקה הקרובה" בין סמוטריץ' ליהודה אליהו מעוררת חשש לניגוד עניינים. עוד נקבע כי בתקופת בחירות ניתן לחדש את הליך המינוי רק במקרים חריגים - ובמקרה של רמ"י התנאים לכך אינם מתקיימים
ניגוד העניינים של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בניסיון למנות את מקורבו, יהודה אליהו, למנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, הוא אחת הסיבות העיקריות להתנגדות היועצת המשפטית לממשלה לחידוש הליך המינוי. לעמדתה הקושי המשפטי לאפשר את המינוי מתעצם במיוחד עכשיו בתקופת בחירות. העמדה הזו מופיעה במסמכים שהממשלה הגישה ביום חמישי האחרון לבג"ץ בהליך שבו היא מבקשת מבית המשפט, באמצעות עורך דין פרטי, לעקוף את היועמש"ית ולאפשר את הליך המינוי כעת לפני הבחירות.
חוות הדעת המשפטית נכתבה על ידי אפרת פורקצ'יה, היועצת המשפטית של משרד השיכון והבינוי, בתיאום עם ד"ר גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה.
חוות הדעת נכתבה משום שהממשלה מבקשת לחדש את עבודת ועדת האיתור שאמורה להמליץ על מועמד לתפקיד מנכ"ל רמ"י. אחד משלושת המועמדים המובילים הוא יהודה אליהו, מקורבו של סמוטריץ' וממלא מקום המנכ"ל.
ועדת איתור צריכה לבחון מועמדים על פי שיקולים מקצועיים, תוך נטרול האינטרסים הפוליטיים של השרים הממנים. אבל סמוטריץ' אמור למנות לפחות אחד מארבעה חברי ועדה. על כך כותבת פורקצ'יה כי "קושי הנובע מהזיקה הקרובה בין שר האוצר לבין המועמד יהודה אליהו מחייב בדיקה אם מתעורר חשש לניגוד עניינים בשל מעורבותו של השר בקביעת הרכב הוועדה".
את מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל ממנים יחד שרי האוצר, השיכון והבינוי וראש הממשלה. בשלב ראשון ועדת איתור שמנתה חמשה חברים ראיינה מועמדים והמליצה בסופו של הליך שנמשך כחודשיים, על מועמדתו של יהודה אליהו. בעקבות ההמלצה, השרים מינו אותו במאי השנה, אבל ב-15 ביולי פסל בג"ץ את המינוי והורה להקים ועדת איתור חדשה.
המינוי של אליהו נפסל בגלל חשש שלא רק סמוטריץ' אלא גם שניים מחברי הוועדה היו בניגוד עניינים: מהרן פרוזנפר ראש אגף תקציבים במשרד האוצר היה בניגוד עניינים, משום שחודשיים לפני שהמליץ על יהודה אליהו למנכ"ל רמ"י, יהודה אליהו היה מעורב בהליך המינוי של פרוזנפר לתפקיד הבכיר במשרד האוצר.
פרופסור עידית סולברג הייתה לכאורה בניגוד עניינים משום שחברה פרטית של בעלה, שבה היא מכהנת כיו"ר מספקת שירותים למשרדי ממשלה ובין היתר בשנת 2025 סיפקה למשרד השיכון שירותים בשווי 10 מיליון שקל.
בפסק הדין שבו נפסל המינוי, בג"ץ קבע גם כי קיימת זיקה אישית ברף הגבוה בין אליהו לסמוטריץ'. הזיקה בניהם היא משום שיהודה אליהו הוא חבר, קרוב משפחה ושותף פוליטי של בצלאל סמוטריץ' מעל ל-27 שנים. סמוטריץ' ואליהו אישרו את הפרטים האלה בהליך המשפטי. עוד נקבע בפסק הדין כי פרוזנפר וסולברג יוחלפו, ועדת האיתור בהרכבה החדש תראיין שוב את שלושת המועמדים עם הציונים הכי גבוהים, ובהם אליהו. הוועדה תוכל על פי שיקול הדעת שלה לראיין מועמדים נוספים.
הממשלה מבקשת לחדש העבודה של ועדת האיתור כבר עתה, כאשר את שני חברי הוועדה שעלולים להיות בניגוד עניינים יחליפו פרופסור עדנה לגנטל, מהחוג לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל, ואבי מאיר, מנכ"ל משרד ההתיישבות.
הבעיה היא ששרי הממשלה התעלמו מכך שהבחירות בפתח. ב-17 ביולי, יומיים לאחר פסק הדין, הכנסת יצאה לפגרת בחירות והיועמ"שית הודיעה לממשלה שמאותו הרגע יש מגבלה על מינוי בכירים. המגבלה הזו קיימת תמיד בכל תקופת בחירות והיא נועדה למנוע מינוי משיקולים פוליטיים ולא מקצועיים.
פורקצ'יה מסבירה במכתבה כי בתקופת בחירות אפשר למנות בכירים באמצעות ועדת איתור רק במקרים חריגים. כאשר מדובר במשרה מקצועית מובהקת שאינה מושפעת ממדיניות השרים, אם ועדת האיתור הגישה המלצתה לפני תקופת הבחירות או אם אין פתרון סביר אחר לאיוש המשרה. אולם במקרה של רמ"י אף אחד מהתנאים האלה לא מתקיים: אליהו עצמו מונה לממלא מקום מיד לאחר שמינויו כמנכ"ל קבוע בוטל, והוא יוכל להמשיך לכהן על תקן ממלא מקום עד אחרי הבחירות. בנוסף, רמ"י מושפעת מהחלטות פוליטיות: היא כפופה לשר השיכון והמדיניות שלה נקבעת על ידי מועצה שבראשה שר השיכון וחברים בה גם נציגי משרד האוצר ומשרדי ממשלה אחרים.
נוסף לכך העובדה שסמוטריץ' רוצה למנות כעת, בתקופת בחירות, שניים מחברי ועדת האיתור, מעמיקה את הקושי לאפשר את פעילות הוועדה. החשש מניגוד עניינים בו מצוי סמוטריץ' חמור עוד יותר משום שהוא מקרוב ליהודה אליהו. כלומר בתקופת בחירות, הוא מבקש למנות חברים לוועדת איתור שתראיין את מקורבו.
בנוסף, פורקצ'יה מדגישה כי בכל מקרה בתקופת בחירות נאסר על ועדת האיתור לראיין את אליהו, בשל זיקתו העמוקה לשר האוצר. כך שגם אם באופן מפתיע בג"ץ יאפשר את כינוסה של ועדת האיתור, ספק אם היא תוכל לראיין את אליהו.
