הממשלה רוצה להקים יישוב חדש בגליל התחתון - תוך רמיסה של תוכניות המתאר
המועצה הארצית תדון בהקמת רמת ארבל, יישוב חדש בן 500 משפחות צפונית לטבריה. השטח המיועד מוגדר בתוכניות הארציות והמחוזיות כיער וכשטח חקלאי-נופי פתוח, והוא חלק ממסדרון אקולוגי ארצי. הוועדה המחוזית המליצה לבחון חלופות אחרות ולחזק יישובים קיימים במקום להקים יישוב חדש
הולנת"ע (ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים של המועצה הארצית) תדון לראשונה בהקמת היישוב החדש רמת ארבל, צפונית לטבריה. הדיון היה אמור להתקיים היום (ג'), אך ברגע האחרון, מעט לאחר הפרסום בכלכליסט, הנושא הוסר מסדר היום של הוועדה.
מדובר ביוזמה של משרד הבינוי והשיכון והחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית. בדברי המבוא לטיוטת התסקיר לתכנון, שעליו חתומים אדריכלים מקבוצת יזמות הנדל"ן אטריום-קסיופאה, הם מציינים כי "במשך שנים רבות לא הוקם יישוב חדש במ.א. גליל תחתון, בתקופה מאתגרת למדינה בצל המלחמה ובהמשך לפינוי התושבים מהדרום ומהצפון, יש חשיבות גדולה להקמת יישוב חדש שיתרום לחוסן המדינה ויאפשר מקום לתושבים רבים שבעקבות המצב גם מבקשים למצוא מקום מגורים חדש".
בעיקרון, היישוב החדש אינו תואם כלל את התוכניות הארציות ואף המחוזיות. כך, ע"פ תוכנית המתאר הארצית תמ"א 1, מדובר בשטח שייעודו יער. ע"פ תוכנית המתאר המחוזית תמ"מ 9/2, מדובר בשטח שייעודו חקלאי ונופי פתוח. בנוסף, על פי מיפוי רט"ג (רשות הטבע והגנים), המרחב הינו חלק ממסדרון אקולוגי ארצי ואף נכלל ברצף השטחים הפתוחים כשטח מוגן.
בנוסף לשיקולים סביבתיים, קיימות מגבלות משמעותיות הנובעות מתכנון תשתיות ארציות. לפי נתיבי ישראל, תוואי רכבת הגליל חופף לשטחי חלק מחלופות התכנון וצפוי לצמצם משמעותית את השטח המיועד לפיתוח ואף להשליך על ההיתכנות הכלכלית וההנדסית של הקמת יישוב במיקום זה. כמו כן, את חלופות התכנון חוצים קווי תשתית חשמל קיימים ומתוכננים, המהווים מגבלה תכנונית ותפעולית.
המניע ליוזמת היישוב, כפי שעולה מהמסמך שבו תדון הולנת"ע, הוא בעיקר דמוגרפי וקשור להחלטת ממשלה מיולי 2023, שבאה כתגובה לאירועי 7 באוקטובר: "מיקומו של היישוב, על צומת מסד, יוצר רצף לינארי של התיישבות - קהילתית וכפרית, התואמת את עקרונות תמ"מ 9/2 ואת התוכנית האסטרטגית לגליל של החטיבה להתיישבות, הרואה חשיבות במיקום היישוב החדש כעוגן אזורי 'סובב מסד' – ועוגן ביטחוני בין צירי תחבורה ראשיים: כביש 65 ו-77 בין צומת קדרים לצומת גולני, ובכך לחזק את האזור".
היישוב החדש מתוכנן ל-500 בתי אב, כיישוב קהילתי מעורב: "דתיים וחילונים הגרים יחדיו מתוך חזון לחברה ישראלית מאוחדת המקיימת אורחות חיים קהילתיים, תוך כבוד הדדי ומעורבות קהילתית משתפת". היישוב מוגדר כ"מוטה קליטה" - כלומר, דיור זמני וקבוע לעולים חדשים. "לא עיר - אינטנסיבי, לא קיבוץ – קהילה חקלאית משותפת, אלא יישוב קהילתי כפרי דתי-חילוני כבסיס רחב יותר ונוח למשפחות שרק עלו ומגבשות זהות, ובסיס לקליטת משפחות המחפשות גיוון/שינוי באזור הצפון ותקומה כתוצאה מהשלכות מלחמת חרבות ברזל", נכתב במסמך.
הוועדה המחוזית צפון, בראשות בועז יוסף, דנה בהקמת היישוב ביוני והמליצה לבחון חלופות אחרות: "בעת בחינת הקמה של יישוב חדש, יש לבחון את ההיתכנות והצידוק של מהלך כזה במונחים תכנוניים, חברתיים, כלכליים וסביבתיים. נוכח זאת, הוועדה סבורה כי יש להרחיב את מרחב הבחינה של החלופות, מעבר לאזור המצומצם שנבחן, לכלול בחינה מקיפה של אזורים נוספים – בדגש על פיתוח בצמוד דופן ליישובים קיימים".
"בהתאם למדיניות התכנון הארצית ולעקרונות התכנון בר-קיימא, קיימת עדיפות מובהקת לחיזוק יישובים קיימים, תוך מיצוי הפוטנציאל הגלום בהם והימנעות מהקמה של יישובים חדשים ככל שניתן למעט במקרים חריגים ומיוחדים, שעבורם תידרש הנמקה לתכלית ולמיקום המוצע. מדיניות זו נועדה לשמור על משאבי קרקע מוגבלים, לצמצם את הפגיעה בשטחים פתוחים ולמנוע פיצול מיותר של משאבים ותשתיות. במסגרת בחינת החלופות, יש לתת משקל משמעותי לעיבוי והרחבה של יישובים קיימים – ובפרט קיבוץ רביד – כפתרון שמממש את עקרונות המדיניות האמורה", הוסיפה הוועדה.
