מפעל הפיס לא יוכל להוסיף דוכנים בירושלים בשל "פגיעה באינטרס הציבורי"
הוועדה המחוזית דחתה באופן תקדימי את תוכנית מפעל הפיס ועיריית ירושלים להכשרת דוכנים שנבנו ללא היתר והוספת ביתנים חדשים, מאחר שהצבתם "עלולה לפגוע בזמינות המרחבים לציבור ולשנות את אופיים". בהתנגדות שהגיש העו"ד והמתכנן איתמר שחר נטען כי "העיריות זקוקות לתקציבי מפעל הפיס ומצויות מולו בניגוד עניינים"
הוועדה המחוזית ירושלים קיבלה לאחרונה החלטה תקדימית לדחות תוכנית של מפעל הפיס ועיריית ירושלים, שכוללת הכשרת דוכני פיס שנבנו ללא היתר על מדרכות ושטחים ציבוריים והוספת ביתנים חדשים ל-54 הקיימים בעיר. זאת, בשל "פוטנציאל לפגיעה באינטרס הציבורי הרחב".
"הצבת ביתני מפעל הפיס בשטחים ציבוריים, בדרכים ובשטחים פתוחים עלולה לפגוע בזמינות המרחבים לציבור, לשנות את אופיים ולכרסם בערכים נופיים, היסטוריים, סביבתיים ואדריכליים, שלהם חשיבות מיוחדת בעיר ירושלים", קבעה הוועדה.
מפעל הפיס הוא חברה לתועלת הציבור (חל"צ), בבעלות הרשויות המקומיות, הפועלת מכוח היתר שהעניק לה משרד האוצר, שמחריג אותה מהאיסור בחוק העונשין לקיים פעילות הימורים. בדירקטוריון החברה יושבים, בין היתר, ראש עיריית ירושלים משה לאון, ראש עיריית מודיעין מכבים רעות חיים ביבס, המכהן גם כיו"ר מרכז השלטון המקומי, וראש עיריית חיפה יונה יהב. ע"פ הדוח השנתי של מפעל הפיס לשנת 2022, כ-2 מיליארד שקל הוקצו בשנה זו לפעילויות בתחומי החינוך, הרווחה והתרבות.
ההיתר של משרד האוצר ממליץ לצמצם את מספר נקודות המכירה של מפעל הפיס, בעיקר באזורים מוחלשים מבחינה חברתית (אשכולות סוציו-אקונומיים 5-1). זאת, מתוך הבנה שקיומם מגדיל את הסיכוי לרכישת כרטיסי הגרלה, ומתוך הכרה בכך שאזורים עניים יותר מועדים לסכנת התמכרות להימורים.
לתוכנית הוגשו התנגדויות ע"י עמותת "ירושלים שקופה" ועורך הדין ומתכנן הערים איתמר שחר. לתוכנית הוגשה גם התנגדות עצמית של מפעל הפיס, שרצה ביתנים גדולים יותר.
איתמר שחר טען בהתנגדותו כי אין הצדקה למתווה התכנוני שמציעה התוכנית: "זוהי דוגמה מובהקת לביטוי 'חוטא יצא נשכר'. האזרח הפשוט רואה כי במקום לאכוף את החוק על גוף שמודה כי עבר על החוק - הרשויות פורשות בפניו שטיח אדום, מלבינות את עבירות הבנייה שלו, ועוד מאפשרות לו להוסיף ולהקים ביתני מכירה מעבר לאלו הקיימים כיום".
לטענתו של שחר, מדובר בתופעה ברמה ארצית: "העיריות זקוקות לתקציבי מפעל הפיס ומצויות מולו בניגוד עניינים שמעקר את יכולתן לפעול כנגדו ללא משוא פנים".
"מפעל הפיס, כך על פי דיווחיו הכספיים, אינו משלם לעיריות על השימוש בזכות הדרך", הוסיף שחר. "אישור התוכנית יהווה אפוא מתן הטבה כלכלית משמעותית למונופול שעוסק במכירת הגרלות והימורים. מדוע מגיעה למפעל הפיס הטבה כזו, שעסק פרטי יכול רק לחלום עליה? יתכבד מפעל הפיס וישכור שטח מסחרי, ישלם עליו שכירות וארנונה כמו כל בעל עסק אחר שפועל בעיר, ויניח לשטחים הציבוריים לנפשם".
מפעל הפיס שלח, באמצעות משרד עורכי הדין אגמון עם טולצ'ינסקי, מענה להתנגדויות ובו הסביר כי בשנים האחרונות מקדם מפעל הפיס תוכניות דומות ברחבי הארץ, מתוך הבנה כי המצב התכנוני הקיים אינו מעודכן. במילים אחרות, לרבים מהביתנים הקיימים, שנבנו בשטחים ציבוריים, אין היתר בנייה. "התוכנית המופקדת היא תוכנית ראויה וחיונית, המאזנת בין הצרכים השונים במרחב העירוני, ומבטיחה את יצירת הגמישות הדרושה לצורך התאמת הביתנים ומיקומם לשינויים הדינמיים של המרחב העירוני מעת לעת".
בהתייחס לטענה על השימוש החריג במרחב הציבורי, טען מפעל הפיס כי "התוכנית המופקדת עולה בקנה אחד עם מסורת רבת שנים, ותואמת את אופיו של המרחב הציבורי הישראלי המגוון, בעבר ובהווה. מגמת עירוב השימושים במרחב העירוני לא פסחה על המרחב הציבורי. שילוב של שימושים מסחריים בצידי הדרך הוא דבר מקובל ונהוג והוא בבחינת מובן מאליו ברחוב הישראלי הטיפוסי".
בדוח החוקר עו"ד שחר לוינזון, שנשכר ע"י הוועדה המחוזית להכרעה בעניין ההתנגדויות, נכתב כי "הוועדה סבורה כי התוכנית לוקה בהיעדר ודאות תכנונית בשל קביעת מסגרת תכנונית גמישה מדי. זאת לאור העובדה שבתוכנית לא בוצע מיפוי ברור של הביתנים הקיימים מול אלו המוצעים, וכן לאור העובדה שהתוכנית כוללת הוראות עמומות מדי, אשר עשויות לגרום לפגיעה פוטנציאלית במרחב הציבורי באופן שאינו ניתן לצפייה מראש ואינו מאפשר בקרה ופיקוח של מוסדות התכנון".
