500 מטר מהבתים: שפכים של בית שמש יטוהרו בקיבוץ סמוך
למרות הסכנות למפגעים סביבתיים בסמוך למגורים, יקב ומתקן של שטראוס, אושרה בוועדה המחוזית הרחבת מתקן טיהור בקיבוץ נתיב הל"ה – שתשרת בעיקר את בית שמש וביתר עילית. תושבי הקיבוץ טוענים לניגוד עניינים בוועדה
האם תושבי קיבוץ נתיב הל״ה ייאלצו לחיות עם מפגעי ריח תכופים בסמוך לשכונות המגורים והיקב שלהם? בימים אלה עומדת לדיון במוסדות התכנון הרחבה של מתקן טיהור השפכים (מט"ש) של הקיבוץ, כך שישרת גם את תושבי בית שמש ויישובים נוספים במטה יהודה. היקף השפכים שיטופלו בו עומד לגדול בכ־580%: מ־11 אלף קוב ליממה ל־75 אלף קוב. עם השלמתו, המתקן צפוי להיות אחד משלושת המתקנים הגדולים בישראל. תושבי הקיבוץ יוצאים נגד ההחלטה, אשר עשויה לגרום למפגעי ריח תכופים בשכונת המגורים הסמוכה, וגם טוענים: עולה חשש לניגוד עניינים בוועדה המחוזית ירושלים אשר פסלה את ההתנגדויות לפרויקט.
מכוני טיהור שפכים מהווים תשתית קריטית לשמירה על הסביבה ובריאות הציבור. טיפול בשפכים מונע זיהום מי תהום ונחלים, מצמצם תחלואה ומגן על המערכות האקולוגיות. טיפול מתקדם מאפשר הפקה של מי קולחין ברמה המתאימה להשקיה חקלאית ולשימושים תעשייתיים, ובישראל חלק משמעותי מצריכת המים בחקלאות מסופק כך. אבל למתקנים יכולה להיות השפעה שלילית כשהם מוקמים בסמיכות למגורים: מפגעי ריח עזים ופליטות של מזהמים.
השפעה בטווח נרחב
תחום ההשפעה הסביבתי של ההרחבה נאמד בכ־2,000 דונם בלב אזור כפרי פתוח. מלבד פגיעה נופית, המיקום שנבחר מעורר מחלוקת חריפה בקרב חברי הקיבוץ: כ־500 מטרים בלבד מבתי מגורים, וכ־125 מטר ממבני תעשייה ומשרדים הכוללים שימושים רגישים — בהם יקב ומתקן מזון של שטראוס. בקיבוץ הל״ה מתגוררים כ־677 תושבים בלבד, והם יישאו בעיקר נטל ההשפעה הסביבתית של מתקן טיהור השפכים, אשר ישרת אזורים נרחבים במטה יהודה. המתקן יוקם מערבית לקיבוץ, והרוח השלטת באזור היא מהים אל ההר, כך שיותר זיהום יגיע מהמט"ש ליישוב, ולא לשכונות בבית שמש שצפוניות למתקן.
הקמת מט״שים הכרחית בסביבת מגורים אנושית, אולם הם פולטים מזהמים רבים, בהם חומרים אורגניים נדיפים ורעילים וחומרי ריח רבים. גם במט״שים חדשים, שבהם מותקנות מערכות לאיסוף הביוגז, מנועים השורפים אותו עשויים לפלוט מזהמים כמו בנזן ופורמאלדהיד, הנחשבים למסרטנים. לא בכדי, במדד ההשפעה הסביבתית שמפרסם המשרד להגנת הסביבה יש 3 מט"שים בין 20 המתקנים והמפעלים עם ההשפעה הסביבתית השלילית הגדולה ביותר (שפד״ן, מט״ש תימורים ומט״ש נתיבות).
לפי התסקיר הסביבתי שהגיש לוועדה המחוזית יזם התוכנית, מי שמש (תאגיד המים של בית שמש), המתקן עשוי לייצר מטרד ריח של 155% ביחס לערכי הסף באזור בתי המגורים בקיבוץ, ולהגביר מטרד ריח הקיים היום באזור – לול פטם. אולם בזמן שיזמי התוכנית מתייחסים להגברת מטרד הריח באזור כבטל בשישים, המתנגדים מצוידים בחוות דעת סביבתית מפורטת המציגה תמונה אחרת. לפיה, טווח ההשפעה על הקיבוץ גדול משהוצג לחברי ועדת התכנון, ומטרדי הריח עשויים להיות קשים, לצד ארוסולים שמכילים פתוגנים אשר עלולים לפגוע בתושבי האזור.
חשש מתנועת משאיות
קיים גם חשש כי המתקן יגרום לתנועה רבה של משאיות לפינוי בוצה דרך הקיבוץ, וכי הצבת גנרטורים לייצור חשמל במתקן תוביל לפליטה מוגברת של פורמאלדהיד, חומר מסרטן ודאי בבני אדם. נושא זה לא זכה להתייחסות בתסקיר שהוגש לוועדה. משרד הבריאות הציע לכך פתרון: בהוראות התוכנית דורש המשרד קירוי מלא של המתקן, לאחר שנציגת משרד הבריאות קבעה בדיון שנערך ב־2022 כי ״המט"ש הולך להיות מאוד מאוד גדול ובסך הכל 500 מטר מבתי מגורים, יותר מדי קרוב. יש עניין של אירוסולים עם חיידקים". למרות זאת, בתוכנית שהופקדה רק חלק מהמתקן מקורה.
התושבים מבקשים להרחיק את המתקן למרחק של כקילומטר מערבה. לדבריהם, המתקן רחוק רק כ־125 מטר מהשימושים הרגישים של הקיבוץ (יקב עמק האלה ומבנה לוגיסטי עבור מוצרי מזון ושתייה), ולטענתם, גם בוועדה המחוזית סברו כשהפקידו את התוכנית שהמרחק יהיה 500 מטר. אין כיום בישראל מגבלה על הצבת מתקנים דוגמת מפעל שפכים בקרבת מגורים. בעבר, תמ״א 34 חייבה מרחק של 800 מטר, אולם בהמשך מרחק ההפרדה בוטל.
את הקמת המתקן יזמו תאגיד המים של בית שמש וראש העירייה שמואל גרינברג. הקמת המתקן תאפשר להוציא לפועל את תנופת הבנייה המתוכננת בבית שמש ובביתר עילית, באמצעות פתרון לטיפול בהיקף השפכים הגדל. לטענת תושבי הקיבוץ, חיים רביץ, ראש מועצת טלז סטון, הוא חבר בוועדה המחוזית, האמורה להכריע את גורל הפרויקט. אשתו רבקה רביץ מכהנת כראש המטה של ראש עיריית בית שמש – העירייה שהיא אחת המרוויחות העיקריות מהמט"ש וכמובן הבעלים של היזם: תאגיד המים העירוני בית שמש. ״לא נעשה גילוי נאות לכך, יש כאן כמובן ניגוד עניינים מובהק״, טוענת עו״ד גליה בן שהם, שמייצגת את תושבי הקיבוץ.
רביץ לא תמיד משתתף בדיונים הנוגעים למיזם, אולם הוא השתתף בשני דיונים בנושא התנגדויות לפרויקט – אחד מהם בינואר. לפי החוק, הוא נדרש לעדכן על ניגוד העניינים או להימנע מנוכחות בדיונים באותו עניין, ולא להצביע בהחלטה הקשורה בו. למרות זאת, רביץ לא נמנע מהשתתפות מהדיונים. מהוועדה המחוזית נמסר: "הטענה בדבר ניגוד העניינים של רביץ העלתה רק לאחר הדיון והיא בבדיקה".
תגובת תאגיד מי שמש: "אנו פועלים בכפוף להוראות הרגולציה של הוועדה המחוזית ורשות המים".
