סגור
שכונת ההרחבה ב קיבוץ נווה ים
שכונת ההרחבה בקיבוץ נווה ים ( צילום: אלעד גרשגורן)

אחרי שנים של הזנחה: משרד השיכון חויב לסיים את עבודות התשתית בקיבוץ נווה ים בתוך שנה

המגרשים בהרחבה של הקיבוץ נרכשו במסגרת מכרז בשנת 2017 ומשרד השיכון התחייב לסיים את העבודות עד לסוף 2022; עיכובים וחוסר פיקוח על העבודות הובילו לכך שהן נעצרו, וכיום האיחור עומד על כ-3 שנים כשרק כ-50% מהרוכשים החלו בבניית ביתם

בית המשפט המחוזי בחיפה חייב את משרד השיכון להשלים את תשתיות קיבוץ נווה ים בתוך שנה עד ל-1 בינואר 2027, כך עולה מפסק דין שניתן אמש. המחלוקת בין רוכשי המגרשים בהרחבה של נווה ים לבין משרד השיכון נמשכת מזה זמן רב, לאחר שפרויקט התשתיות והפיתוח כשל, הרוכשים שכבר החלו בבנייה נותרו ללא תשתיות, ומי שלא החלו בבנייה לא קיבלו היתר בנייה מהמועצה.
קיבוץ נווה ים משתרע על כ־2,000 דונם. ב־2017 זכו 126 רוכשים במכרז של רמ”י בקרקע לבנייה של צמודי קרקע בשטחים של 400-300 מ"ר בשכונה שנמצאת ממזרח לקיבוץ. מחירי המגרשים נעו בין 700 אלף ל־2 מיליון שקל, לא כולל פיתוח בסכום נוסף של כ-500 אלף שקל. לפי ההסכם שבעלי המגרשים חתמו עליו במסגרת המכרז, האחריות על פיתוח השכונות הוטלה על משרד השיכון, והוא קיבל מהרוכשים סכום כולל של כ־63 מיליון שקל. שיווק מגרשי ההרחבה של נווה ים היה חלק ממהלך נרחב יותר של הקיבוץ לצד מינוי מפרק לקיבוץ עקב קשיים כלכליים, וחתימת הסכמים עם רמ"י. כמו כן, עוד קודם לשיווק המגרשים בהרחבה, הקיבוץ קלט משפחות מגוש קטיף. בהסכם עם רוכשי המגרשים נקבע כי מועד סיום עבודות התשתיות והפיתוח הינו עד לדצמבר 2022.
התביעה הוגשה נגד משרד השיכון, מולו חתמו הרוכשים על הסכמי הפיתוח, וכן כנגד רמ"י, אשר לפי כתב התביעה היא זו שערכה את ההסכם וחייבה את הרוכשים לחתום עליו. השופט חננאל שרעבי קיבל את התביעה בחלקה, לגבי התביעה כנגד רמ"י ואחריותה לביצוע עבודות התשתית קבע בית המשפט, כי לא הוכחה עילה לתביעה כנגד רמ"י, והתביעה מולה נדחתה. בהחלטתו כתב השופט, "רמ"י יצאה מנקודת הנחה כי גורם מוסמך מאוד, משרד הבינוי והשיכון, מבצע את עבודות הפיתוח, על כל המשתמע מכך, ובכך לכאורה מילאה אחר חובת הזהירות המתבקשת ממנה כרשות ציבורית כלפי התובעים". את הרוכשים ייצגה עו"ד אפרת שגיא ממשרד בן ארי, פיש ושות'.
בנוגע לתביעה נגד משרד השיכון, התביעה עסקה בהשלמת העבודות, וכן במהות העבודות שלטענת רוכשי המגרשים נדרש לבצע. כך למשל, הייתה מחלוקת בין הרוכשים לבין משרד השיכון בנוגע לצורך להקים גדר היקפית וסוללה אקוסטית. לטענת הרוכשים שתי העבודות הללו נכללו בהסכם שנחתם אל מול משרד השיכון. בנוגע לסוללה האקוסטית נקבע כי היא הוקמה באופן חלקי ולמשרד השיכון יש כוונה להשלים אותה. לגבי הגדר ההקפית, משרד השיכון טען כי אין לבצע אותה במסגרת ההתחייבות שלו לרוכשים. לאחר עיון במסמכים ושמיעת כלל העדויות השופט קבע, כי במסגרת עבודות הפיתוח בהסכם התשתיות, לא נכללת הקמת גדר היקפית.
בנוגע למחלוקת העיקרית, עיכובים של שנים רבות בהקמת התשתיות והפרה של ההסכם, משרד השיכון טען כי ההסכם חולק למספר שלבים, אך בתגובה ציין השופט כי חלוקה כזו לא נקבעה בהסכם, והוא כתב כי גם אם הייתה חלוקה כזו היה הייתה צריכה להסתיים בתוך 60 חודשים לכלל העבודות כפי שהתחייב משרד השיכון. השופט שהגיע לסיור בשטח טרם ההחלטה, כתב בהחלטתו, "בביקור שערכתי במקום בנובמבר 2025 מצאתי כבישים ודרכי גישה שאינם סלולים במלואם, בורות מלאים במים ועוד...מצב המלמד כי עד היום לא בוצעו העבודות החיוניות לקיום חיים תקינים". עוד כתב השופט בהחלטתו, "לא בטוח כי התובעים היו נכנסים לרכישת מגרשים במכרז אם היו יודעים כי עבודות הגמר יסתיימו בתאריך עלום בעתיד. נזכיר כי כיום אנו כשמונה שנים לאחר חתימת הסכם התשתיות ועדיין אין אור בקצה המנהרה בכל הקשור לתחילת ביצוע עבודות הגמר".
מבדיקת בית המשפט עולה, כי 8 שנים לאחר שיווק המגרשים, רק כ- 43%-50% מהרוכשים החלו בבניית ביתם, "התחלות הבנייה בשכונת ההרחבה התעכבו חודשים ארוכים עקב עצירת מתן ההיתר על ידי הוועדה המקומית, בתיאום עם הנתבעת (משרד השיכון), ש'פחדה' מאכלוס יתר כשעבודות הפיתוח 'תקועות'". לסיכום כתב השופט, "גרסתה של הנתבעת בנדון לא רק שלא הייתה משכנעת, אלא מבולבלת קמעא, הנתבעת תסיים את מלוא עבודות הפיתוח עד ליום .1.1.2027".