מבנים למקורבים, פרדסים לחברי ועד: נוהל חדש יגביל עסקאות בקיבוצים ובמושבים
נוהל חדש שפרסמה רשמת האגודות השיתופיות נועד להחזיר את המנהל התקין לאגודות המושבים והקיבוצים, לאחר אין ספור תקריות שבהן אישרו ועדים המנהלים את האגודות עסקאות מקרקעין והתקשרויות במיליוני שקלים, מבלי לדווח או להביא לאישור חברי האגודה
מכירת מבנה ששוויו מוערך במיליוני שקלים תמורת רבע מיליון שקל בלבד, פרדס של האגודה שחבר ועד "אימץ" לעצמו, או מיזם תיירות שחברי הוועד ניכסו לעצמם, אלה הם רק חלק מהמקרים שעל בסיסם הוחלט לאחרונה במשרד רשמת האגודות השיתופיות לגבש נוהל חדש להסדרת ניהול ההתקשרויות באגודות. הנוהל מחייב לראשונה אישור אסיפה כללית לכל עסקת מקרקעין, ואוסר על "פיצול עסקאות" שנועדו לעקוף את חובת האישור.
הנוהל החדש גובש לאחר מספר רב של תלונות, כמה אלפים בכל שנה, המתקבלות במשרדי הרשמת. חלק גדול מהתלונות נוגע להתקשרויות של האגודות הנעשות בלא נהלי עבודה מסודרים, ובאופן לא שקוף כלפי החברים, כמחצית מהתלונות נוגעות לענייני מקרקעין. הנוהל החדש קובע לראשונה הגדרה מחייבת ל"עסקה מהותית" - קטגוריה שכוללת כל עסקה עם נושא משרה באגודה, כל עסקת מקרקעין (למעט שכירות למגורים), וכל עסקה בהיקף כספי משמעותי. עסקה כזו תחויב מעתה בהבאה לאישור האסיפה הכללית עוד לפני החתימה עליה, כשנוסח ההסכם מצורף מראש לעיון החברים. הנוהל אוסר גם על "פיצול עסקה" כדי להימנע מהצורך באישור, ומחייב ניהול "תיק התקשרות" מסודר ופתוח לעיון החברים לכל עסקה - כולל הצעות המחיר שהתקבלו, מסמכי השוואה בין ספקים ופרוטוקולים.
מנגנון נוסף שנקבע בנוהל, נוגע לניגוד עניינים: בעל תפקיד שיש לו עניין אישי בעסקה - למשל התקשרות עם קרוב משפחה, כפי שקרה בחלק מהמקרים, מחויב ב"גילוי נאות" ביוזמתו, ולאחר מכן ביציאה מהדיון ומהצבעה. הנוהל אף אוסר על חבר ועד או קרוב משפחתו מדרגה ראשונה לשמש כיועץ משפטי, מבקר פנים, מנהל חשבונות או רואה חשבון מבקר של אותה אגודה.
עו"ד טלי ארפי, רשמת האגודות השיתופיות במשרד הכלכלה והתעשייה, אמרה בשיחה לכלכליסט, "על האגודות השיתופיות לא חל חוק חובת המכרזים, אך גם היום יש מחויבות של הוועדים לדיווח לחברים, ועכשיו אנחנו מסירים כל ספק מחובה זו, החלטנו לעשות סדר באופן ניהול ההתקשרויות".
הדוגמאות שהגיעו בשנים האחרונות אל משרד הרשמת הן רבות: במקרה אחד, הושכר מבנה לצורך מפעל מזון במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק - עסקה שגררה לאורך השנים הפסד מצטבר של כ-20 מיליון שקל לקופת האגודה. במקרה נוסף, חברי ועד הנהלה ניסו להסתיר מהחברים התקשרות להקמת תחנת דלק, ורק כשהחברים ראו טרקטורים בשטח הם גילו את קיומה של העסקה וזעקו. בעקבות ההתקוממות ההסכם המקורי אמנם בוטל, אך הנסיבות הובילו לחתימה על הסכם חדש בתנאים פחות טובים, אשר הסב נזק לאגודה. במקרה נוסף הוועד אישר לבדו מיזם סולארי, וכשהאסיפה סירבה בדיעבד לאשר את ההסכם, האגודה נתבעה בשל כך לבית המשפט ונגרם לה נזק כספי רב. במקרה אחר, הוועד אישר התקשרות עם קבלן בהיקף של 9 מיליון שקל ללא אישור האסיפה או קבלת הצעות מחיר מתחרות. ובאגודה אחרת, חברי הוועד מכרו למקורבים מבנים השייכים לאגודה במחירים נמוכים משמעותית ממחיר השוק, וללא אישור האסיפה הכללית.
לדברי ארפי, הנוהל אינו מתייחס רק לעסקאות מקרקעין, אלא גם להתקשרויות אחרות של הישובים. "הנוהל קובע קווים מנחים, והאגודה יכולה לגבש לעצמה נוהל פנימי שגם יקבע אלו עסקאות, ובאיזה היקף, יגיעו לאישור האסיפה הכללית. עסקה מהותית היא עסקה עם נושא משרה באגודה, למשל אם רוצים לשכור שירותים של חבר ועד זה חייב להיות מאושר, וגם עסקת מקרקעין. ברגע שקובעים אמות מידה, זה יהיה הרבה יותר קשה לחמוק מאחריות על כך".
על החשש שהנוהל יעמיס בירוקרטיה מיותרת על ההתקשרויות השוטפות שמבוצעות על ידי קיבוצים ומושבים, אמרה ארפי, "הנוהל גובש יחד עם התק"ם ועם אנשי תנועות המושבים, ולכן, מראש החרגנו התקשרויות קבועות, לא רצינו לעצור את העבודות אלא לקבוע מתי כן ישנה חובה להביא החלטה לאישור".
