סגור
 קרית יובל ירושלים
קריית יובל. "בני נוער יצטרכו לנסוע למעלה מ-30 דקות כדי להגיע לבית הספר" (צילום: אוהד צויגנברג)

בלעדי
התחדשות קריית יובל בי-ם תכפיל את מספר הדירות - ללא תשתיות הולמות

הוועדה המחוזית ירושלים תדון מחר בהתאמת התשתית הציבורית, ובכלל זה כבישים, בתי ספר ופארקים, לאחד ממוקדי ההתחדשות העירונית הגדולים בארץ. באופן פוטנציאלי יתווספו 12 אלף דירות לשכונות קריית יובל, קריית מנחם ועיר גנים תוך 15 שנים. המסמך שיעמוד במוקד הדיון והגיע לידי כלכליסט חושף כי כבר כיום קיים מחסור במוסדות חינוך ושטחים פתוחים באזור

הוועדה המחוזית ירושלים תדון מחר (ב') במסמך "התחדשות השלד העירוני" של השכונות קריית יובל, קריית מנחם ועיר גנים (יובלים-גנים) בירושלים. המסמך, שהגיע לידי כלכליסט, עוסק בהתאמת התשתית הציבורית, ובכלל זה כבישים, בתי ספר, גני ילדים ופארקים, לאחד ממוקדי ההתחדשות העירונית הגדולים בארץ. נקודת המוצא של המסמך היא שתוך 15 שנה יתווספו באופן פוטנציאלי 12 אלף דירות - קרי הכפלה של מספר הדירות הקיימות ושמשק הבית הממוצע באזור יגדל מ-3.2-2.5 נפשות ל-3.5 לכל דירה.
מהמסמך, שהוכן ע"י צוות יועצים בניהול דוד אקרשטיין, עולה כי כבר עכשיו יש בכל שלוש השכונות יחד מחסור של 12 כיתות בתי ספר יסודי ו-26 מעונות יום. גם אם תלמידי בתי הספר התיכון ילמדו במוסדות עירוניים בשכונות אחרות, יהיה קשה מאוד לתת מענה לשאר. המסמך ממליץ איפוא על "ניהול שוטף וניטור שנתי שיבטיח מענה לצרכי ציבור", כולל "לא לאפשר מתן יחידות דיור בפרויקטים של פינוי בינוי מעבר לצורך הכלכלי, כדי למתן עומסים ולא לחרוג מכושר הנשיאה של השכונה".
בדיקת כמות השצ"פים (שטח ציבורי פתוח) לנפש מעלה שהמצב כרגע סביר, אך בעתיד צפוי מחסור. הנחות היסוד של המסמך הן שמרקם בנוי מתחדש צריך לכלול 5-3 מ"ר שצ"פ לתושב במרחק של 3 דקות הליכה מהבית. המצב כעת, כך לפחות במרכז קריית יובל, הוא 3.15 מ"ר לנפש. לפי הבדיקה, המצב יחמיר ויגיע ל-2.48 מ"ר לנפש בעוד 5 שנים, ול-1.61 מ"ר לנפש בעוד 15 שנים. אם ימומשו המלצות יועץ המסמך, יגיע המצב ל-2.7 מ"ר לנפש בעוד 5 שנים. בקריית מנחם המצב אף יותר גרוע ומגיע בהווה ל-2.25 מ"ר לנפש. המצב שם יגיע בתוך 5 שנים ל-2.17 מ"ר לנפש, גם אם ימומשו ההמלצות של יועץ המסמך לשיפור המצב.
תוכנית האב לשכונה (שאינה מסמך סטטוטורי) הוצגה לראשונה לוועדה המחוזית ירושלים בשנת 2015. חזון המסמך היה "יצירת רובע עירוני לאוכלוסייה כללית, צעירה ויצרנית, רובע המהווה עוגן ומוקד משיכה כלל עירוני, בהציעו מגוון אפשרויות מגורים, איכויות קהילתיות, הזדמנויות תעסוקה, נגישות גבוהה למוקדי תעסוקה עירוניים, מרחב ציבורי נגיש ומטופח ושירותי חינוך וקהילה בסטנדרט גבוה".
בישיבת הוועדה המחוזית בה אושרה תוכנית האב יובלים־גנים, נקבעה מפורשות החובה לקיים תהליך עדכון ובקרה: "הוועדה המחוזית תבחן את מכלול הנתונים המתייחסים לתוכניות שהוגשו במהלך תקופה זו ואת ההיבטים השונים המתייחסים למימוש הבינוי המוצע בתכנית האב, בהם היבטי תנועה, תשתית צרכי הציבור והשלד הציבורי ומופע הבינוי המצטבר. לאור הנתונים שייבחנו, תבחן הוועדה גם את הצורך לערוך שינויים בתכנית האב".
בדצמבר 2022 הגיע לידי כלכליסט מסמך בשם "פרוגרמה לצרכי ציבור־2040", שהוכן ביוזמת מהנדס העיר ירושלים והיה אמור להוות את הבקרה המעודכנת לתוכנית האב, שקבע באופן ברור שלשכונות אין את כושר הנשיאה הדרוש למהלך: "מזוהה קושי לספק את איכות החיים הנדרשת למגורים בצפיפות גבוהה במצב של 'כאוס' בו צרכים שונים נלחמים אחד על השני על מקום בשטח קרקע מצטמצם, ונדרש שינוי עומק בשרשרת הייצור ובכלים הקיימים לייצר שילובים באיכות הנדרשת".
אדיר שוורץ, חבר מועצת העיר ירושלים המשמש גם כחבר בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, שלח היום מכתב לוועדה בו הביע את דאגתו: "חומרי הרקע מעידים על בעיות בהיקף, בתזמון ובמיקום של השימושים הציבוריים. לא ניתן לספק במרחב בתי ספר על-יסודיים - מדובר בכ-4,000 בני נוער שיצטרכו לנסוע למעלה מ-30 דקות כדי להגיע לבית הספר הסמוך לביתם. אם יאושרו עוד יחידות דיור לא ניתן יהיה לספק מענה גם לבתי ספר יסודיים. חשוב להדגיש - יחידות הדיור בבנייה, בעוד שבתי הספר נמצאים בבדיקה. בנוסף, לא הוצגו מענים לשימושים ציבוריים חשובים אחרים כמו שירותי בריאות וספורט".
לדבריו של שוורץ, הבעיה היא גם תחבורתית: "בצוות תוכנית אב לתחבורה מתעקשים שהרכבת הקלה תוכל, בדוחק, לתת מענה ליחידות הדיור שכבר אושרו ולא ניתן לתת מענה לתוספת יחידות דיור מעבר לכך. ככל הנראה יהיה צורך במטרו – אבל עוד לא התחילו לתכנן אותו והוא נראה דמיוני לחלוטין כרגע. המצב של קריית יובל וקריית מנחם לא ישתפר אלא יורע, עם מגדלים יקרים לתחזוקה ורמת שירותים ציבוריים נמוכה מהתקן". ממינהל התכנון לא נמסרה תגובה.
ד"ר אסף שפנייר, יו"ר הוועדה הפיזית במינהל הקהילתי יובלים, הביע ערכה וגם ביקורת למסמך: "אני מסכם את העבודה הזו במילה אחת - 'אם'. אם יפתחו את הגינות, אם ישדרגו את הכבישים, אם יבנו בתי ספר. ואם... אז יהיה לכאורה טוב. השאלה מי ידאג ל'אם' הזה. כי המתכננים מחר עוברים לתוכנית הבאה ומי ינהל וידאג ל'אם' הגדול, זאת השאלה עליה הכל ייפול או יקום".
עיריית ירושלים מסרה בבנושא התחדשות בקריית יובל: "במסגרת העבודה שהוצגה לוועדה המחוזית, נבחנו כלל הפתרונות הן למבני הציבור, הן לשטחים הפתוחים והן לאתגרי התנועה. לכל אלה העירייה מרכיבה תוכנית עבודה שתייצר מסגרת שתעניק מענה אפקטיבי לכל הנושאים. התכנון לצורכי הציבור נותן מענה מלא לתוספת יח"ד, ע"י עיבוי השטחים הציבוריים ומבני הציבור. בפרויקטים המקודמים מגולמים הפרשות ציבוריות שנותנות מענה לצרכים הקיימים והעתידיים במטרה לפתח שכונה שטוב לחיות בה.
"מרחב יובלים-גנים, הוגדר כבר לפני למעלה מעשור בתכנית המתאר של ירושלים, כמרחב המיועד להתחדשות עירונית וחווה תנופה מבורכת. תכנית האב מתעדכנת תדיר בשיתוף הוועדה המחוזית, כפי שנקבע בעת אישורה. כאמור, גם באזור קריית היובל פועלת תוכנית "פרויקטור שכונתי", במסגרתה מגבשת העירייה תכנית עבודה סדורה לחידוש ובניית כלל השטחים הציבוריים בשכונות, במטרה לתמוך בפרוייקטי ההתחדשות העירונית בתחומים שונים - משטחי החינוך והציבור, דרך הפארקים, וכלה בפתרונות המסייעים להליכתיות בשכונות.
"תהליך העבודה המדובר הוצג מספר פעמים בפני הוועדה המקומית והוועדה המחוזית, שאישרו אותו וביקשו להמשיך ולעקוב אחר תוצריו באופן שוטף. במסגרת זו, נשכר גם צוות יועצים רחב, הכולל גם פרוגמטור, אדריכל נוף, יועצי תנועה ועוד. כל זאת, במטרה לעמוד על התכנון והביצוע. במקביל, נערכת העירייה גם לתקופת הביניים במהלכה ייבנו הפרויקטים, במטרה לתת את המענה המיטבי לתושבים במהלך העבודות".