הקרב על מועדון הדיירים: היזם רצה להפוך אותו לספא - ביהמ"ש דחה את התביעה
הדיירים בפרויקט המגורים בבאר שבע נהנו במשך שנים ממועדון דיירים ששימש אותם לשלל אירועים ופעילויות; בשנת 2020, בנו של יזם הפרויקט תבע אותם ודרש לתפוס חזקה על הרכוש המשותף של הבניין, אך הפסיד
הרכוש המשותף במבני מגורים, זוכה מטבע הדברים, לתשומת לב פחותה מזו שמוקדשת לדירות המגורים. בעלי הדירות, שנמצאים לפני המעבר לדירה החדשה, פחות מודעים לנושא הרכוש המשותף, על שם מי הוא רשום ולמה הוא צפוי לשמש. ברוב המקרים, כאשר היזם הסדיר את הנושא באופן ברור, לא אמורה להיות בעיה, אלא שבמקרים מסוימים, כפי שקרה בבאר שבע, היעדר הסדרה הותירה פתח לניסיון השתלטות על מועדון הדיירים.
במקרה שהתרחש בבאר שבע והגיע לבית המשפט השלום בעיר, המחלוקת הייתה על מועדון דיירים בקומת הלובי של בניין, ברחוב הנרי קנדל בשכונת העיר העתיקה. הבניין הוא חלק מפרויקט שנקרא כיכר רמב"ם, שבו נבנו לפני כ-20 שנה, 3 בניינים גבוהים (הנרי קנדל 10,12,14) הממוקמים סביב רחבה משותפת. החדר שעליו הייתה המחלוקת, ממוקם בבניין בהנרי קנדל 10 הצמוד לבניין בהנרי קנדל 12, ולשני הבניינים יש לובי משותף. מועדון הדיירים אובזר בתחילה במכשירי כושר ושימש את הדיירים, וכיום הוא משמש כחדר דיירים ומקיימים בו פעילות של ועד הבניין, אירועים של הדיירים ולעתים גם אירועים בתשלום.
היזם שבנה את הפרויקט י.ש. ברכה חברה ליזמות השקעות נמצאת בהליכי חדלות פירעון משנת 2013. בשנת 2010, קיבלו הדיירים פנייה ראשונה מבנו של היזם, דורון ברכה, שטען כי בשנת 2005 רכש את השטח מהחברה של הוריו באמצעות חברת ד.ברכה השקעות ובנייה. בשנת 2020 הוגשה תביעה נגד 344 דיירי הבניין על ידי בנו של היזם וחברה נוספת שטענה כי רכשה ממנו חצי מהשטח המשותף, וביקשו להפוך אותו לספא.
בית המשפט התקשה בתחילה להכריע בסוגיה, מצד אחד, בשטח אחר בקומת הלובי קיים כבר שנים חדר כושר של הולמס פלייס, והדיירים אינם מכחישים כי שטח זה נמכר לחברה, ואינו בידי הדיירים, אך מנגד, הדיירים החזיקו ומחזיקים בחדר מאז הקמת הבניינים ועד היום. מאחר והיו הגדרות שונות של הנכס במסמכים שונים, החליטה השופטת למנות מומחית מטעם בית המשפט על מנת שתבחן את הטענות.
על פי החוק, גריעה מהשטח המשותף חייבת להיות מפורשת ועליה להיות מוצגת באורח קונקרטי, כלומר, אין די בהוראה כללית בחוזה המכר שלפיה שיקול הדעת לגריעת שטחים משותפים היא בידי היזם. עוד קובע החוק, כי גריעה מהרכוש המשותף לאחר חתימת החוזה בין היזם לדייר, ללא הסכמתו המפורשת של הדייר איננה תופסת.
בדו"ח של המומחית מטעם בית המשפט, נקבע, כי התובעים לא הוכיחו כי החדר הוצא כדין מהרכוש המשותף, וכי לא ברור האם החדר הוא חלק ממה שמוגדר בהסכמי המכר "מועדון הבריאות", שבחלקו קיים היום סניף של הולמס פלייס. עוד היא ציינה בדו"ח, כי ברור שלדירות הוקצו שטחים משותפים, אלא שלא הומצא לה כל מסמך המגדיר את מיקומם ומאפייניהם.
בעקבות חוות הדעת, החליטה השופטת רחלי טיקטין עדולם לדחות את התביעה ולהותיר את המועדון בידי הדיירים. לדברי עו"ד אסף שמעוני שייצג את הדיירים, מדובר בפסק דין תקדימי, "יש כאן ניסיון של קבלן ובנו להשתלט על אולם אירועים שנמצא בתוך בניין משותף, בטענה כי הם רכשו אותו. לפני 6 שנים הם הגישו תביעה לסילוק הדיירים. המסמכים הראו לכאורה כי יש הסכם למכירת האולם אך הצלחנו להוכיח אחרת, ובית המשפט קיבל את עמדתנו שמועדון דיירים שמשמש כאולם אירועים יישאר בידי הדיירים".
