מקורות לבג"ץ: תשלומי הארנונה שלנו זינקו באשמת המדינה, הצרכנים משלמים המחיר
החברה מבקשת מבית המשפט כי יורה למדינה להסדיר את תעריפי הארנונה המוטלים על מתקני מים וביוב; בין השאר טענה כי תשלום הארנונה על אחד ממתקניה במועצה האזורית חוף אשקלון זינק ב-1,662%
חברת המים מקורות עתרה לבג"ץ נגד המדינה, שרי האוצר והפנים, רשות המים ומרכז השלטון המקומי בטענה כי הם נמנעים במשך שנים מלהסדיר את תעריפי הארנונה המוטלים על מתקני מים וביוב - חרף החלטות שהממשלה קיבלה בעבר בנושא. לפי מקורות, בעקבות מצב זה רשויות מקומיות מעלות את חיובי הארנונה על מתקני מים שבתחומן בעוד שעלויות אלה מתגלגלות לכלל צרכני המים בישראל.
בעתירה מקורות מבקשת מבג"ץ שיורה למדינה להשלים את התקנת התקנות שנועדו להסדיר את תעריפי הארנונה על מתקני תשתית לאומית, ובהם מתקני מים וביוב. בנוסף היא מבקשת שיוציא צו ביניים שימנע אישור של העלאות חריגות בארנונה למתקנים אלה עד להשלמת ההסדרה.
לפי מקורות, הממשלה החליטה ב-2023 על קביעת תעריפי מינימום ומקסימום לארנונה על מתקני תשתית לאומית. בהמשך גם אשררה את המהלך, אך בפועל התקנות הנדרשות טרם הותקנו. לפי החברה בשל היעדר ההסדרה בנושא, רשויות מקומיות חופשיות להעלות את תעריפי הארנונה על מתקניה.
עוד טוענת החברה כי בהיותו של משק המים בישראל משק סגור, כל תוספת בארנונה שהיא נדרשת לשלם מגולגלת לתעריפי המים שמשלמים משקי הבית, הרשויות והתעשייה. "העלאת תעריף ארנונה על מתקן מים או ביוב עולה כדי נטילת משאבים מכלל הציבור והעברתם לרשות המקומית שהעלתה את התעריף", נטען.
במסגרת העתירה מקורות דיווחה על חיוב ארנונה שקיבלה מהמועצה האזורית חוף אשקלון על אחד ממתקניה, שלטענתה זינק ב-1,662% ומגדיל את תשלום הארנונה השנתי בכ-19.5 מיליון שקל.
בעתירה נטען עוד כי העיכוב המתמשך ביישום החלטות הממשלה פוגע בוודאות הרגולטורית ומנציח מצב של חוסר אחידות בין הרשויות המקומיות, כאשר כל אחת קובעת מדיניות שונה ביחס למתקני תשתית המצויים בתחומה.
במרץ האחרון עתרה מקורות לבג"ץ נגד רשות המים בבקשה שיורה על ביטול החלטות שקיבלה עם שינוי כללי המים, וזאת בנימוק שמהלך זה יפגע קשות בהשקעותיה על פיתוח תשתיות מים ארציות.
