בית המשפט: רוכשי דירות בתמ"א 38 תקוע בתל אביב יוכלו לקבל את כספם חזרה
המחוזי בת"א קבע כי 14 דיירים ב-7 דירות בפרויקט בשכונת נווה עופר שתקוע כבר חמש שנים יוכלו לקבל את הכסף ששילמו עד כה ולצאת מהפרויקט. מנגד, גורמי המימון, בנק ירושלים ואיילון, לא מוכנים להחזיר לרוכשים את כספם ומתכוונים לערער. בנק ירושלים: "החלטה תקדימית ומסוכנת"
14 מתוך 22 רוכשי הדירות החדשות בפרויקט תמ"א 38/1 בשכונת נווה עופר בת"א יוכלו לחלט את הערבויות שלהם - כך קובע פסק דין תקדימי שהתקבל ביום ראשון השבוע ושעליו חתומה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, נועה גרוסמן.
במילים אחרות, הרוכשים יוכלו לקבל את הכסף ששילמו עד כה בחזרה ולצאת מהפרויקט. מדובר בשלב נוסף בסאגה הבלתי נגמרת של הפרויקט ברחוב קורקידי 20 ו-22, שהיה אמור להימסר לפני חמש שנים, אך נותר תקוע בשלב גמר הבנייה. עם זאת, כמו שזה נראה כרגע, שתי החברות הממנות של הפרויקט - בנק ירושלים ואיילון - לא מתכוונות לאפשר את קבלת הכסף ובכוונתן לערער על פסק הדין.
הפרוייקט המדובר, כולל תוספת 22 דירות חדשות ל-32 דירות קיימות, חיזוק המבנה, תוספת ממ"דים, מרפסות שמש וחניות לדירות הקיימות. הפסיקה הנוכחית מתייחסת ל-7 דירות מתוך ה-22.
על פי הסכם הליווי, העבודה, שהחלה ב-2018, הייתה אמורה להסתיים עם קבלת טופס 4, ב-2020, אך נתקעה. בשנתיים שחלפו מאז שהעבודה השוטפת פסקה היה הבניין מוקף בפיגומים, בחצר הבניין היו ערמות פסולת בניין ואף נגרם נזק לחלק מהדירות הקיימות שהדיירים נשארו לגור בהן. על פי דוחות הפיקוח, הפרויקט נמצא בשלבים מתקדמים של 82.3% ביצוע. בנוסף לכך, באוקטובר 2024 פרצה בבניין שרפה, שקרתה בגלל שימוש של זרים בדירות הריקות.
בדיון שנערך ב-9 בדצמבר אשתקד קבעה השופטת גרוסמן כי האחריות על השלמת העבודות לא תועבר לנאמן בצו פתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון (פשיטת רגל, ג.נ), אלא לגורמי המימון של הפרויקט, שהם בנק ירושלים ואיילון חברה לביטוח. עוד היא החליטה כי הפרויקט יקודם באמצעות כונס נכסים, שהוא גם עו"ד במשרד הרצוג פוקס נאמן, המייצג את גורמי המימון.
במוקד הדיון שנערך החודש בבית המשפט המחוזי עמדה השאלה, האם יש לדחות את בקשת הרוכשים לחילוט ערבויות חוק המכר, או לאלץ אותם, כפי שביקשו גורמי המימון, להישאר בפרויקט עד לסיומו. השופטת גרוסמן החליטה, במקרה הזה, להיענות לבקשת רוכשי הדירות: "הנסיבות אשר פורטו בהרחבה בענייננו, מלמדות כי חלק משמעותי מהרוכשים הגיע אל קצה גבול היכולת, וכי הם מבקשים, לכל הפחות בחלקם, למצות את זכויותיהם". עוד היא הוסיפה: "ברי כי הפרויקט אינו מתקדם לפי סדר הזמנים שהובטח".
מתוך פסק הדין: "בהינתן שחוזי רכישת הדירות החדשות נחתמו בין השנים 2017-19, מול כל רוכש בנפרד, ובהינתן שמסירת הדירות היתה אמורה להתבצע עוד בשנת 2021, ולא נעשתה עד ליום זה, אני קובעת כי מדובר בנסיבות שיש בהתקיימן הפרה יסודית של ההסכמים ואשר מצדיקות ביטול חוזים והשבה על דרך של חילוט ערבויות לפי הוראות חוק המכר".
השופטת גרוסמן קצבה לוח זמנים, עד תחילת ספטמבר 2025, שבו יוכלו בעלי דירות למסור הודעה מסודרת לגורמי המימון בדבר רצונם לממש את הערבויות, להשתחרר מן העסקה, ולבטל את ההסכם שנחתם עמם, או להישאר.
עו"ד זהר גרינברג, המייצג את רוכשי הדירות המעוניינים להיחלץ מהפרויקט מסר לכלכליסט: "יש פה התחמקות שיטתית של גורמי המימון, איילון ובנק ירושלים, מהחובה שלהם להתנהל כראוי. מצפים מגופים כאלה לנהוג באמינות ומקצועיות. ההחלטה שלהם לא לשלם, אחרי שניתן פסק הדין, לאנשים שמחכים 5 שנים לדירות שלהם, מקוממת. רוכשי הדירות, שמבקשים את מימוש הערבויות עושים זאת, כי מבחינה כלכלית הם לא מסוגלים לעמוד בנטל של תשלום משכנתא וגם שכ"ד במשך שנים".
מבנק ירושלים נמסר: "החלטת השופטת השבוע הינה תקדימית ומסוכנת לפרויקטי ליווי נדל"ן בענף באופן כללי וכן לפרויקט המדובר. שכן במקום לחייב את הרוכשים להפקיד את יתרת הכספים להשלמת הפרויקט כמחוייב על פי דין על מנת לאפשר את השלמת הבנייה ומסירת הדירות, השופטת מייצרת אי ודאות למצב המשפטי בליווי פרויקטים, העשוייה להשפיע על כלל השוק בכניסה לפרויקטים מורכבים בעתיד.
הרוכשים העותרים הינם קומץ מהרוכשים בפרויקט שהינם משקיעים ואינם דיירים קיימים, עתירתם מסכנת הימשכות הפרויקט כולו וגורמת לשאר הרוכשים והדיירים הקיימים להמשיך לחיות באתר בנייה. בכוונת הבנק לערער על החלטה ולהגיש בקשה לעיכוב ביצוע וכמובן שיכבד כל החלטה של בית המשפט. לצד זה הבנק ממשיך לפעול בכדי להביא להשלמת הפרויקט".
