השקל צונח ב-2.5%; "ממשיך להתנהג בהתאם לשוקי המניות"

אחרי ירידות קלות אתמול, המטבע המקומי נחלש היום (ה') כבר באופן משמעותי אל מול הדולר ויורד ב-2.5% לרמה של 3.64 שקלים. מול היורו יורד השקל ב-2.3% ונסחר ב-4 שקלים. מול הפאונד המטבע הישראלי נחתך ב-3% לשיעור של 4.53 שקלים.

בשוקי המטבעות העולמיים הדולר נסחר במגמה מעורבת - מטפס מול היורו ב-0.6% לרמה של 8דולר, ונחלש מול הפאונד ב-0.4% ונסחר ב-1.24 דולר.

שקלים ומט"ח צילום: שאטרסטוק

קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון: "השקל ממשיך להתנהג בהתאם לשוקי המניות. אחרי שבשבוע שעבר, השקל התחזק במקביל לעלייה בשוקי המניות, היום ואתמול השקל נחלש במקביל לחזרת המימושים לשוקי המניות. להערכתנו, המתאם בין שוק המניות לבין המסחר בשקל יימשך כל עוד האווירה המשברית תימשך. עם זאת, בטווח הארוך, ולאחר סיום המשבר, קיימים כוחות שתומכים בחזרת ההתחזקות של השקל כמו הפקת הגז, פעילות היצוא בסקטור ההייטק, שלהערכתנו תיפגע פחות במשבר הנוכחי, צירופה של ישראל למדד WGBI ועוד".

בתוך כך, נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, הקים צוות לגיבוש מדיניות יציאה ממשבר הקורונה. המתווה צפוי לכלול חזרה לפעילות גם במסעדות וקניונים תחת מגבלות. המוטו הוא חוזרים לשגרה, משחררים בחכמה, ומתחילים להניע מחדש מנועים שדוממו. הנחת העבודה של ירון היא שלא יהיה חיסון לנגיף הקורונה לפחות עד דצמבר, ולכן חובה למצוא פתרונות לחזרה לפעילות כלכלית.

בטווח הבינוני — שנה עד שנה וחצי קדימה - הנחה ירון את הצוות להתייחס באופן שונה לשנת 2020 לעומת שנת 2021. על פי הנחת היסוד של הנגיד מדובר בשנים הפוכות זו מזו. שנת 2020 היא שנה של נתינה, הכלה ומיתון כאשר לפי הנגיד הגירעון יגיע בסופו של דבר לכ־10% תמ"ג; שנת 2021 היא שנה של קבלה וחזרה לצמיחה. שנת 2020 חייבה שינוי דיסקט וסיוע למגזר העסקי; ב־2021 תהיה שנה של צמצום פיסקאלי, זאת בהנחה שגם העולם לרבות ארה"ב ואירופה מתאוששות במעט.

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון צילום: שאטרסטוק, דוברות בנק ישראל

הקטנת הגרעון ביחס לתוצר מצריכה תנועת מלקחיים: ירידה בהוצאה אך גם עלייה בצמיחה. איך זה יעשה? ירון שוחח עם ראשי הצוות על הצורך ב"לכידות חברתית" ו"ערבת הדדית" תוך הבנה שאנו ב"תקופה מיוחדת". הנגיד סבור כי אחת הדרכים היא שגם הסקטור הציבורי צריך להיכנס מתחת לאלונקה לטובת הבראת הסקטור הפרטי.

כבר בראשית המשבר היה ירון אחד השחקנים הראשונים להגיב למתרחש, ובעוצמה. ירון הורה אז על רכישת אג"ח ממשלתיות בהיקפים חסרי תקדים, התערב בשוק המט"ח כדי לספק נזילות באמצעות קרן בהיקף של 15 מיליארד דולר, ואותת שלא יחסוך בצעדים כדי למזער את נזקי המשבר. יותר מכך, ירון היה אחד הכוחות החזקים שדחפו את משרד האוצר לגבש תוכנית סיוע רחבת היקף, תוך שהסביר פעם אחר פעם שהפתרון העיקרי למשבר הוא פיסקאלי.

גם ההחלטה האחרונה של הנגיד בנוגע להפחתת יחס הלימות ההון של הבנקים - שמתירה שמירת פחות רזרבות כנגד הלוואות שניתנו - פועלת לכיוונים המדוברים ונועדה לסייע לעסקים להשתקם. בניגוד למצב מלחמה, למשל, במשבר הנוכחי אין נזק לרכוש או מבנים ולכן אין אובדן של הון פיזי. האתגר מתמצה בהנעת המשק מחדש. לצורך כך מבקש ירון למנוע מחנק אשראי. מנגד, הוא מבקש להרחיק את האש מהמערכת הבנקאית. פחות הלימות הון לצד איסור על חלוקת דיבידנד וקנייה מחדש (BUYBACKS) של אג"ח ומניות, כמו גם מתן אשראי מתחשב תוך שמירה על מגבלות חיתום.