קרן פורטיסימו תשקיע בתקשורת בין אופנוענים

קרן פורטיסימו מנהלת מו"מ לרכישת השליטה בקארדו (Cardo), יצרנית מערכות התקשורת האלחוטיות – בעיקר לאופנוענים. ל"כלכליסט" נודע כי פורטיסימו אמורה להשקיע 20–25 מיליון דולר תמורת 50%–60% ממניות החברה. שני הצדדים צפויים לסכם על השקעה נוספת עתידית של פורטיסימו בהיקף דומה לרכישת יתרת המניות.

המערכות של קארדו הישראלית, שיסד אברהם גלזרמן ב־2003, נמכרות ב־50 מדינות בעולם ובראשן איטליה, גרמניה וצרפת, תמורת מאות דולרים ליחידה. לחברה, שמייצרת גם דיבוריות ואביזרי בלוטות', משרדים ברעננה ובפיטסבורג, ארה"ב. מערכות החברה מופצות תחת שני שמות מותג: קארדו או סקאלה ריידר.

בשנה האחרונה פיתחה החברה מערכת שאינה מיועדת רק לשיחות טלפון או מוזיקה, אלא לתקשורת בין חברים בקבוצות מוגדרות — כמו רוכבי אופנועים או אופניים, למשל, שנעים יחד. המערכת מורכבת בתוך הקסדה ופותחה בידי יוצאי מוטורלה שנקלטו בחברה.

חלק מההשקעה לשיפור השיווק באסיה ובאמריקה

קארדו שומרת לאורך השנים בקנאות על פרטיותה. גלזרמן, שעשה את הונו הראשוני בעסקים בארה"ב, השקיע את כולו בחברה, ומאחר שעד היום לא הושקעו בחברה כספים נוספים הוא מחזיק ב־100% מהמניות. היקף המכירות של קארדו מוערך ב־100 מיליון שקל בשנה והחברה מעסיקה 85 עובדים.

חלק מההון שמשקיעה פורטיסימו ישמש לרכישת מניות וחלק יוזרם לחברה, בניסיון להגביר את השיווק, בעיקר באסיה ובאמריקה, וכן כדי לפתח טכנולוגיות לתחומים נוספים.

פורטיסימו הוקמה לפני כעשור בידי יובל כהן, והיא אחת מקרנות ההשקעה הבולטות בישראל. המייסדים והשותפים האחרים בקרן הם שמוליק בראשי, אלי בלט, מרק לזניק, יוחאי הכהן ויואב היינמן, ורוב המשקיעים בה הם מוסדיים מקומיים, אם כי בשנים האחרונות גם מוסדיים זרים החלו להתעניין בפורטיסימו.

יובל כהן מייסד פורטיסימו

פורטיסימו גייסה מיליארד דולר בארבע קרנות

מאז הקמתה גייסה פורטיסימו מיליארד דולר במסגרת ארבע קרנות. הקרן משקיעה בחברות בוגרות לפני נקודת מפנה, כך ששינוי בהתנהלותן והזרמת הון עשויים להאיץ את צמיחתן. עיקר הדגש הוא על חברות מתחומי הטכנולוגיה והתעשייה, שהקרן מזהה בהן פוטנציאל לאפסייד משמעותי.

בחודשים האחרונים השלימה פורטיסימו גיוס של 470 מיליון דולר לקרן הרביעית שלה. בגיוס זה הגביל כהן את המוסדיים מישראל, ולחלקם איפשר להשקיע רק חלק מהסכום שביקשו — דבר שעורר כעס בקרב חברות הביטוח, שהעדיפו בסופו של דבר לא להשקיע בקרן. כהן העדיף לא לגייס סכום גבוה, למרות שהביקושים הגיעו למיליארד דולר, והסתפק בפחות ממחצית הסכום לאור מספר חברות המטרה שאפשר להשקיע בהן בישראל.

עם ההשקעות הבולטות של פורטיסימו נמנית חברת סודהסטרים, מפתחת המערכות הביתיות להכנת משקאות מוגזים. הקרן הראשונה שגויסה השקיעה בסודהסטרים 10מיליון דולר ב־2007, בזמן שהחברה היתה נתונה בקשיים. לאחר מימושים, במסגרת הנפקות, יצאה פורטיסימו מסודהסטרים עם 200 מיליון דולר.

השקעה זו היא אחת הסיבות להחזר המרשים של הקרן הראשונה: תשואה פנימית (IRR) של 42% לשנה — ובסך הכל פי שישה על ההשקעה.

הקרן השנייה של פורטיסימו בלטה בהשקעה בחברת התוכנה קדנט (Cadent). ב־2011 מכרה פורטיסימו את קדנט לחברת הציוד הרפואי אליין תמורת 190 מיליון דולר והציגה החזר של פי שלושה על הכסף בתוך שנתיים בלבד.

בשנים האחרונות השקיעה פורטיסימו בחברות ממגוון תחומים, וברשימה נכללים, בין היתר, מפעל הזכוכית פניציה, סטאר הום מבית קומברס טכנולוג'י, סולקון, וקורנית דיגיטל. חברות נוספות שהושבחו בידי הקרן הן AOD ונור מיקרופרינטרס.

לעומת זאת, לא הצליחה החברה להנפיק את טלרד, שאותה ביקשה להנפיק לפני שנתיים לפי שווי של 300 מיליון שקל, וגם ניסיונות למכור אותה לא צלחו.