"צמיחה של 7.2% ברבעון - לא מייצגת את המצב במשק"

"צמיחה של 7.2% ברבעון הרביעי אינה מייצגת את המצב במשק", כך טוען אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב-דש, שמתייחס לנתוני הצמיחה החזקים לרבעון הרביעי של 2014 שפרסמה מוקדם יותר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "הצמיחה מיוחסת למספר גורמים שהשפעתם חולפת", אומר זבז'ינסקי.   

"קודם כל", מוסיף זבז'ינסקי, "סיום המבצע צוק איתן גרם לפעילות מואצת כפיצוי על הקיפאון בתקופת המלחמה. תופעה דומה הייתה גם בעבר, לדוגמה, אחרי מלחמת הלבנון השנייה. שנית, שינוי משטר מס גרם לגידול ניכר ברכישות כלי רכב גם על ידי העסקים וגם על ידי הצרכנים הפרטיים. גם הריבית הזולה של בנק ישראל הוסיפה לדרבן ביקושים למכוניות ולמוצרי בני קיימא אחרים. שלישית, הצריכה המוגברת של הממשלה במחצית השנייה של השנה, גם היא ככל הנראה קשורה לפחות חלקית להצטיידות אחרי המלחמה".

בסופו של דבר מסביר זבז'ינסקי כי הצמיחה המפתיעה של המשק ברבעון הרביעי אינה מייצגת זינוק בפעילות המשק. "יחד עם זאת, המשק גם לא נמצא בוודאי בהאטה או במיתון, אלא צומח בקצב די גבוה של כ-3% - קצב שיכול לעורר קנאה אצל הרבה מדינות בעולם. עיקר השיפור נראה בתחום היצוא והצריכה הפרטית. לעומת זאת, ההשקעות במשק, כולל בבנייה למגורים, ממשיכות להתכווץ ולהצביע על זהירות של המגזר העסקי", הוסיף זבז'ינסקי. 

לפי הנתונים של הלמ"ס בתוצר של הסקטור העסקי נרשמה ברבעון הרביעי אף צמיחה גדולה יותר, בשיעור שנתי של 8.8% ואילו התוצר ללא חברות סטארטאפ גדל ברבעון הרביעי בשיעור שנתי של 8.2%. לדברי הלמ"ס, העלייה בתוצר בכל המחצית השנייה של שנת 2014 מבטאת עליות בהוצאה לצריכה ציבורית (7.9%), בהוצאה לצריכה פרטית (5.4%) וביצוא הסחורות והשירותים (0.6%). עליות אלה קוזזו בחלקן על ידי ירידה של 1.9% בהשקעה בנכסים קבועים.

צילום: עומר הכהן

"הנתונים מרחיקים את הורדת הריבית"

גם עידן אזולאי מנהל ההשקעות הראשי של אפסילון, מסכים שנתוני הצמיחה של הלמ"ס לא מייצגים את המצב האמיתי של המשק הישראלי. "ראשית, יש לזכור שזהו אומדן ראשון לצמיחת התוצר, כך שייתכנו שינויים בעדכונים הבאים. שנית, הקפיצה בצמיחה היא תיקון לירידה שברבעון השלישי שנגרמה בגלל צוק איתן ולדעתי לא ניתן להסיק מכך שהמשק נמצא בתוואי של צמיחה מואצת".

"אני מעריך שנתוני הצמיחה הבאים ישקפו באופן נאמן יותר את הצמיחה המתונה במשק כפי שהיא השתקפה במדד ינואר שהתפרסם אתמול. יתכן והנתון הזה ירחיק מעט את הפחתת הריבית אולם להערכתי לא לאורך זמן", אומר אזולאי. 

גם עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, מאמין כי בנק שראל לא יוריד ריבית בקרוב. "המשמעות של נתון הצמיחה היא שלמרות התחזקות השקל  ולמרות המדד הנמוך, בנק ישראל יתקשה עכשיו להצדיק הורדת ריבית, ובטח הפעלת כלים פחות קונבנציונליים כמו הרחבה כמותית. דבר המשאיר לו בארסנל בעיקר את כלי רכישת המט"ח".