שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

בדיקת כלכליסט

הכירו את המומחה להסדרי החוב: יו"ר חברה וללא ניסיון בתחום

בית המשפט החל לפעול לפי תיקון 18, המכונה חוק התספורות, וכבר מינה מומחים בארבעה הסדרים שונים

לירוי פרי 08:0106.11.12

הסדרי החוב בשוק ההון החלו להיות מפוקחים מטעם המדינה, וכאן מתחילים גם התככים האופייניים לכל שוק חדש שנפתח. הפיקוח המדיני נעשה תחת תיקון 18 לחוק החברות (חוק התספורות), אותו הוביל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, והוא קובע כי יש למנות מפקח מטעם בית המשפט לכל הסדר חוב הכולל תספורת. המפקח ינסה להבטיח הגנה חיצונית על אינטרס הציבור.

אלא שבניגוד למטרה הסופית שמשדרת ערכים של הוגנות, הדרך להשיגה מלאת "מרפקים" של אלו הרואים בתפקיד עוד אפיק רווח פוטנציאלי. מדובר בעיקר ברואי חשבון, כלכלנים, יועצי שוק הון, נאמני איגרות החוב בעצמם וגם עורכי דין. האחרונים נותרו בינתיים מחוץ לתמונה בשל ניסוח החוק מטעם משרד המשפטים, אך עדיין לא אמרו את מילתם האחרונה במאבק על נתח השוק בעוגת הסדרי החוב.

 

כדי שהמומחה מטעם המדינה יוכל לסייע בגיבוש ההסדר, מחייב החוק למנותו כבר בשלב המו"מ הראשוני בין בעלי האג"ח לבין החברה, וכמובן טרם פנייה לבית המשפט בבקשה לכינוס אסיפות נושים. על הנאמן לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי מומחה מטעמו, ואם לא ימונה נאמן, האחריות תיפול על החברה.

 

רו"ח יצחק עידן רו"ח יצחק עידן

 

כבר בשלב הגדרת האחריות מונפים המרפקים, וזה קורה בעיקר מצד הגופים המוסדיים שמחזיקים באיגרות החוב של אותה חברה בקשיים. אותם גופים מוסדיים, ובעיקר הגדולים שבהם שמפגינים מעורבות מוסדית בהסדרי החוב, דורשים להיות מעורבים בבחירת המפקח מטעם המדינה. אף שהחוק שם את האחריות על הנאמנים או החברה, אותם מוסדיים כבר מאיימים בימים אלו לפלס את דרכם וליטול את אחריות הבחירה מידי הנאמנים והחברה.

 

וכיצד זה עשוי לקרות? למוסדיים שמחזיקים באג"ח יש האפשרות לזמן אסיפת בעלי אג"ח על מנת להדיח את הנאמן מתפקידו. הנאמן מודע לזאת כמובן, וזה מה שיוצר את מאזן האימה שדוחף את הנאמן לשתף פעולה עם המוסדיים בבחירת המומחה.

 

משקיף מהצד או בעל סמכות? למפקח הראשון אין ניסיון

הראשון שעושה צעדיו כמפקח מטעם המדינה הוא רו"ח יצחק (איציק) עידן - שותף בכיר בפירמת רואי החשבון בייקר טילי (Baker Tilly). עידן כבר מסתמן כמי שיבלוט בתחום בדומה להתבלטותם של עורכי דין מסוימים המעורבים במרבית הסדרי החוב בשוק המקומי.

 

עידן מונה בתחילת החודש לפקח על הסדרי החוב בחברת הנדל"ן סנטראל יורופיאן של רותי עופר ונמרוד רינות, שם מסתמן כי היקף התספורת ינוע סביב 60% על חוב של כ־130 מיליון שקל. במקביל, הוא נבחר בשבוע שעבר לפקח על הסדר החוב בחברת א.לוי, בשליטת משפחת לוי, שמתעכבת בתשלום החוב לבעלי האג"ח שמסתכם בכ־150 מיליון שקל.

שכר הטרחה שגובה עידן עבור שירותיו עומד על 550 שקל לשעת עבודה שלו או של שותפיו לפירמה ו־350 שקל לשעת עבודה של אחד מאנשי צוותו - שכר הנחשב גבוה מזה אותו גובים חברי נציגויות האג"ח הנבחרים על ידי המחזיקים. שמו מוזכר לאחרונה גם בצמוד לאירועי החוב בקבוצת אי.די.בי, שם משמש עידן כיועץ הכלכלי והחשבונאי לנאמני איגרות החוב של אי.די.בי אחזקות ואי.די.בי פתוח.

 

במקביל, משמש עידן כיום גם כיו"ר דירקטוריון חברת הנדל"ן הציבורית סולומון אחזקות ובעבר שימש כיו"ר קופות הגמל של יובנק. אם לא די בכך, עידן חבר בוועדה לכללי חשבונאות ודיווח כספי של לשכת רואי החשבון בישראל, ובין היתר מלווה את משרד החשב הכללי במשרד האוצר בעבודתו.

 

יש שיאמרו עליו כי אינו בעל ניסיון ארוך בכל הקשור להסדרי חוב, אך מנגד ייתכן דווקא כי הכנסתו של מומחה כלכלי חיצוני שאינו מתוך ה"ביצה" היא המהלך הדרוש דרושה על מנת לרפא את השוק החולה הזה שנקרא שוק הסדרי החוב.

מי שהמליץ על מינויו של איציק עידן להסדר החוב בסנטראל יורופיאן היא חברת רזניק־פז־נבו נאמנויות. היא זאת שגם המליצה לבית המשפט, יחד עם שתי חברות נאמנויות נוספות, למנות את עידן להיות המפקח על הסדר החוב בחברת א.לוי.

 

גורמים מוסדיים המעורבים בהסדר בא.לוי לא קיבלו באהדה את עידן. אתמול הסביר אחד מהם ל"כלכליסט" כי "הוא מגיע ומנסה פתאום לקחת את המושכות לידיים. לא מתפקידו לנהל את המשא ומתן, אלא להשקיף על הנעשה מהצד ולשלוח את חוות הדעת לבית המשפט".

 

נראה כי זה התרחיש הרווח שיחזור על עצמו עם מינויים של מפקחים נוספים מטעם המדינה, וזאת בשל רצונם של חברי הנציגויות למנוע מגורמים חיצוניים לחדור אל שטחם.

 

נציגות בעלי האג"ח צפויה לאבד מכוחו עם כניסתם של המפקחים מטעם המדינה. הנציגות הנה מוסד שאינו מוסדר בחוק, ולכן אין כיום כללים מחייבים הנוגעים לכהונה בו. הדבר יוצר שטחים אפורים, שבעלי השליטה והמוסדיים מנצלים לרוב כדי לשפר עמדות בהסדר החוב, בעוד שקול המשקיע הפרטי נבלע. בנוסף, מאחר שהשוק המקומי קטן וריכוזי, החשש לניגוד עניינים בין חברי הנציגות ובעלי השליטה גדל.

 

רואי החשבון עדיפים על עורכי הדין? נאמני האג"ח שמים עין

בהסדרי החוב הקרובים אנו צפויים להיתקל בעוד שמות ששימשו כחברי נציגות או כיועצים כלכליים. בין היתר, ניתן למנות שמות כמו אדוארד קלר, עופר גזית, עופר כהן ומנחם מרדר, שעשויים להגיש מועמדותם לתפקיד המפקח מטעם המדינה. פרט לאלו, ישנם גם בעלי תפקידים בכירים בשוק העסקי שצפויים להציע את מועמדותם לתפקיד.

 

אפשרות נוספת היא שחברות נאמני איגרות החוב עצמן יהיו אלו שיתפסו את השוק הזה. כך למשל יכול נאמן אחד להמליץ על נאמן אחר, שאינו מעורב בהסדר החוב הספציפי, להתמנות כמפקח חיצוני מטעם בית המשפט.

 

בשיחה עם "כלכליסט" הסביר אתמול רואה החשבון יוסי רזניק, מנכ"ל חברת רזניק־פז־נבו נאמנויות בע"מ, כי "תיקון 18 לחוק החברות וישומו עדיין בחיתוליו, ואופן ההתנהלות עדיין לא ברור באופן מלא.

 

"למרות שהסמכות והחובה בחוק, לפנות לבית המשפט ניתנה לנאמן, אנו פועלים להגשת בקשה בתאום ושיתוף פעולה, ככל הניתן, אולם ייתכן ונצטרך לפנות לבית המשפט על מנת לקבל הוראות מפורשות יותר כיצד לפעול במצבים בהם לא נגיע לשיתוף פעולה והסכמה".

 

כנשאל מי לדעתו יהיו אלו שייקחו את החלק הארי בשוק הזה, ענה כי "במהלך השבועות האחרונים אנחנו מקבלים פניות מגופים ואנשים שמציעים עצמם לתפקיד. לרוב מדובר ברואי חשבון או יועצים כלכליים שאת חלקם אנו רואים גם בנציגויות השונות. אני מאמין שתהיה נטייה למנות נאמנים שמאחוריהם עומדת מערכת כשלהי, וזאת על מנת שניתן יהיה לבצע ניתוחים כלכליים ובדיקות נוספות במקצועיות וביעילות".

 

ומה לגבי עורכי הדין? הם בינתיים מחוץ למשחק בשל הגדרת החוק שדורשת מומחיות חשבונאית ופיננסית וניסיון מתאים. רבים מעורכי הדין תמהים על הניסוח וכבר שלחו את עמדתם למשרד המשפטים. אלו טוענים כי הטיפול מטעם המפקח הינו בעל אופי משפטי, לא פחות מהיותו כלכלי, ולכן עורך דין העוסק בתחום הסדרי החוב אמור להיות כשר להמתנות לתפקיד המפקח החיצוני.

 

הסדרי החוב יתקצרו? פחות אמוציות, יותר ענייניות

כניסתו של נאמן בית המשפט במסגרת התיקון לחוק מכניסה נופך חדש לתהליך ובאופן טבעי היא צפויה לקצרו, שכן בעת שהייתו של מפקח חיצוני בתוך חדרי המשא ומתן, צפויים הדיונים להפוך לפחות אמוציונליים ויותר ענייניים.

בשיחה עם מועמדים פוטנציאליים לתפקיד, הסבירו רובם כי תרומת המפקח החיצוני תנבע גם מהטיפול העמוק בנושא הפטור מתביעות, אותו מבקשים בעלי השליטה ונושאי המשרה כמעט בכל הסדר חוב.

 

תפקיד של המפקח החיצוני יהיה לבחון האם בכלל קיימות עילות לתביעה, תוך שהוא רשאי לקבל את כל החומר לידיוף מה שצפוי לצמצם את הספק עבור בעלי האג"ח. עוד הוסיפו חלקם בשיחה כי כי יושם דגש מרכזי על תרומת הבעלים להסדר החוב.

 

ממשרד המשפטים ומאיציק עידן לא התקבלה תגובה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x