הדולר מזגזג? כך תגנו על תיק ההשקעות

חוסנה של הכלכלה הישראלית בא לידי ביטוי במספר רב של פרמטרים לאורך השנתיים האחרונות, כשהבולט שבהם הוא ללא ספק השקל המתחזק מול סל המטבעות בכלל, והדולר האמריקאי בפרט. השקל החזק נחשב לגורם שמאיים על היצואנים הישראלים, אך יש לו השפעה לא מבוטלת גם על המשקיעים בשוק ההון, ובמיוחד אלו שחלק ניכר מתיק ההשקעות שלהם חשוף לשווקים הזרים.

שחיקת המטבעות הזרים מול השקל פירושה אובדן תשואה במונחים שקליים, בשיעור לא מבוטל מהתיק. לבעיה זו מציע שוק ההון כמה אפשרויות הגנה, דרך אסטרטגיות גידור שונות, שנועדו לנטרל את הסיכון המטבעי. בעזרת אירה פרידמן, מנכ"לית תמיר פישמן ניהול השקעות, וקובי מורד, סמנכ"ל מיטב ניהול סיכונים, "כלכליסט" ממפה את הכלים המעשיים ליועץ ולמשקיע המבקש לגדר תיק השקעות שכזה ונצביע על היתרונות והחסרונות שבכל אחד מהם.

"הגישה שמתייחסת להשקעות בתיק כהשקעות לטווח ארוך יכולה לקבוע שאין צורך בגידור תיק שכזה מתוך תפיסה כי התנהגות במחיר נכס הבסיס הנקוב מטבע כדוגמת מניות של חברות זרות תהיה דומיננטית יותר מהתנהגות המטבע לאורך זמן", אומרת פרידמן. "אולם השנים האחרונות שבהן התחזקות השקל פגעה בתשואות של השקעות בחו"ל והעובדה שעדיין אין שינוי בסביבה הכלכלית העולמית הפכו את הקביעה הזו לפחות רלבנטית. התפתחות ונגישות הכלים לטיפול בסיכון שער החליפין בתיק ההשקעות מאפשרות גם ללקוחות הרגישים לתשואות שנתיות וחצי שנתיות 'לשלוט בסיכון המטבעי'".

1. מכשירי השקעה מגודרי מט"ח

איך זה עובד: רוכשים נייר ערך כמו תעודת סל שבמנגנון הפנימי שלו כבר קיים גידור. למשל, תעודה על מדד מניות בחו"ל, שנקובה בשקל לעומת תעודה שנקובה בדולר. בתעודה שנקובה בשקל המבנה הפנימי של המוצר מבצע שימוש בעסקת פורוורד שלמעשה יוצר הגנה על המטבע הדולרי. בעקבות היחלשות הדולר, גברה הפופולריות של מכשירי ההשקעה השקליים וכיום ישנן תעודות סל רבות המציעות הגנה על שינויים במט"ח.

למי זה מתאים: למשקיע שמחפש חשיפה לחו"ל בתשואת המטבע הזר.

יתרון: כלי השקעה פשוט, הנסחר בבורסה בתל־אביב.

חיסרון: הגידור פוגע בחלק מפוטנציאל הרווח שיכול להיווצר מתנודות בשער החליפין.

2. עסקת חליפין למכירה עתידית (forward)

איך זה עובד: הפורוורד הוא נגזר בנקאי שבאמצעותו המשקיע מתחייב בפני הבנק למכור דולרים או להתקזז כנגד ההפרשים בשערו בתאריך ובסכום שהלקוח נוקב. באופן כזה יכול המשקיע לקבע את שער החליפין הנוכחי.

למי זה מתאים: למי שרוצה לצמצם למינימום את החשיפה למט"ח ולמי שיכול לנקוב בתאריך ובסכום ידועים מראש.

יתרון: דורש רק ביטחונות. מדובר בעסקה שלא עולה כסף כמו אופציות. קיימת אפשרות לסגור את העסקה לפני ירידת הדולר ולהרוויח את ההפרש.

חיסרון: מקבע את שער החליפין לטוב ולרע.

3. חוזה עתידי (Future)

איך זה עובד: חוזים עתידיים אפשר לקנות או למכור בחדרי המסחר, מועד הפדיון שלהם בסכום קבוע וסטנדרטי חל ביום השלישי האחרון בסוף כל חודש.

למי זה מתאים: למי שרוצה לקבע את שער החליפין.

יתרון: יותר סחיר מהפורוורד. דורש ביטחונות אך לא נדרשת עלות נוספת, למעט עמלות לבנק.

חיסרון: אין גמישות בהחלטה על מועד הפדיון והגובה שלו.

4. רכישת אופציות מכר (Put)

למי זה מתאים: למי שמבקש לעשות הגנה חד־פעמית לתיק ההשקעות שלו.

איך זה עובד: האופציות נסחרות בבורסה ומקנות זכות למכור דולרים בשער המימוש ובתאריך הפקיעה הידועים מראש. כל אופציה היא בהיקף של 10,000 דולר. מחיר האופציה (פרמיה) נקבע על פי שער מטבע ברגע נתון, תנודתיות (סטיית התקן) והזמן שנותר עד הפקיעה. האופציות אשר נותרה להן תקופה של חודש עד הפקיעה מרכזות את רוב המסחר והן בעלות הסחירות הגבוהה יותר.

כך, למשל, מי שקונה אופציית Put על שער של 3.4 שקלים לדולר ישלם 307 שקל על זכות למכור 10,000 דולר בשער 3.4 שקלים לדולר בתאריך פקיעת האופציה. בעל האופציה יבחר לממש את הזכות כאשר שער הדולר בעת המימוש הנו נמוך משער המימוש 3.4 שקלים לדולר. וזאת בדיוק המשמעות - אופציית Put מעניקה הגנה מפני ירידת שער הדולר מתחת למחיר המימוש. ככל שנרצה הגנה על שער גבוה יותר, כך נשלם פרמיה גבוהה יותר. וזה למעשה החיסרון הבולט של המכשיר - המחיר שלו שווה לעלות של ההגנה.

יתרון: מספק הגנה מושלמת.

חיסרון: עלות גבוהה יחסית למשקיע.

5. קניית אופציות מכר (Put) ומכירת אופציות רכש (Call) במקביל

למי זה מתאים: למשקיעים מתוחכמים, בעלי יכולת התאמה בין ה־Call ל־Put ברמה גבוהה יותר.

איך זה עובד: אופציות Put מאפשרות זכות להיות מוגנים רק מפני התחזקות השקל. באסטרטגיה זו מוותרים על חלק או על כל התשואה מהתחזקות הדולר לטובת ההגנה מפני התחזקות השקל.

איך עושים זאת? מוכרים אופציית Call. על המכירה של האופציה נקבל פרמיה אשר תממן לנו רכישת אופציית Put ובכך נפחית את עלות ההגנה. לאור פערי הריביות שבין השקל לדולר, האסטרטגיה מאפשרת לקבל פרמיה חיובית בגובה ההפרש שבין הפרמיה על מכירת ה־Call לפרמיה עבור רכישת ה־Put.

יתרון: הגנה מלאה וזולה יותר ויכול לנטרל באופן מלא את המטבע במקרה של מחירי Put ו־Call זהים.

חיסרון: דורש יותר הבנה וידע מצד המשקיע.