מאי השחור: 3.5 מיליארד שקל נפדו מקרנות הנאמנות המסורתיות

התחרות העזה בין בתי ההשקעות בשוק קרנות הנאמנות עולה מדרגה. על רקע פדיונות הענק בקרנות המסורתיות - רק בחודש מאי לבדו פדה הציבור 3.5 מיליארד שקל, הפדיון החודשי הגבוה ביותר מאז נובמבר 2008 - מחפשים מנהלי הקרנות כל דרך לשמור את הכסף של הלקוחות בתוך הבית.

בקרב על הלקוחות היה זה פסגות שירה את הירייה הראשונה. לפני חודשיים, במהלך שמסתמן כהברקה, הוא השיק קרנות מק"מ שכל ייעודן היה השקעה במק"מ ספציפי תוך גביית דמי ניהול אטרקטיביים במיוחד של 0.1%. כך ניסה פסגות לתקן מהלך קודם שלו, העלאת דמי הניהול שבוצעה בשלהי 2010 בקרנות הכספיות, תחום שהורגל לעבוד ללא דמי ניהול כלל.

מסרון מייעץ

העלאת דמי הניהול בקרנות הכספיות של פסגות גררה פדיונות גבוהים ופגעה באמונם של יועצי ההשקעות בבנקים. אבל בדומה לקרנות הכספיות, גם קרנות המק"מ אינן רווחיות כיוון שעמלת ההפצה שמשולמת בגינן לבנקים עומדת על 0.25% - כלומר 0.15% יותר מדמי הניהול הנגבים מהלקוח. אלא שהמטרה ככל הנראה קידשה את האמצעים.

בשעה שהציבור החל לברוח מהקרנות המנייתיות ומקרנות האג"ח הקונצרניות, קרן המק"מ של פסגות נמכרה כמו לחמניות חמות וטשטשה את הפדיונות שספג פסגות בקרנות המסורתיות האחרות שלו. למעשה, קרן המק"מ הפכה לחלופה אמיתית לקרנות הכספיות של המתחרים בפסגות.

אך התגובה של המתחרים לא איחרה לבוא: חלקם השיקו בעצמם קרנות מק"מ דומות והחלו לשווק אותן באגרסיביות; אחרים - דוגמת הראל פיננסים - בחרו בטקטיקה שונה שטביעת האצבע הבולטת שלה נמצאה, למשל, אתמול במסרון לטלפונים הסלולריים שקיבלו היועצים בבנקים.

"להערכתנו", נכתב במסרון, "קיימת עדיפות להשקעה בקרן כספית על פני מק"מ לשנה" - כך הלעיזו המשווקים של הראל על המתחרה פסגות. הטענה של הראל, שאליה מצטרפים גם מנהלי השקעות בכירים אחרים, היא שהמק"מ לשנה לא מתמחר בצורה ראויה את העלאות הריבית העתידיות הצפויות במשק.

המשווקים חוגגים

בכל מקרה, בשיחות עם עיתונאים מרבים המתחרים להדגיש כי קרן המק"מ של פסגות היא שוות ערך לקרנות הכספיות במובן הכלכלי שלה: בשני המקרים מדובר בקרנות מפסידות עם רמת סיכון דומה, כשקרן המק"מ אף מסוכנת יותר כי המח"מ שלה עומד על שנה לעומת המח"מ של הקרנות הכספיות העומד על שלושה חודשים - לכל היותר.

אלא שבפסגות לא מתרגשים, ואתמול בערב הם חגגו עם המשווקים הנמרצים שלהם את הגיוס המרשים של קרן מק"מ מאי, שגייסה 690 מיליון שקל. נתון זה מעיד יותר מכל על כך שהיועצים בבנקים לא התרשמו מקטרוגי המתחרים. למעשה, הגיוס של קרן מק"מ מאי גרם לפסגות להיות הגוף היחידי שהציג בחודש מאי גיוס חיובי בקרנות המסורתיות.

בכל מקרה, לפחות על פי הצהרותיו, פסגות אינו מתכוון להמשיך ולהפסיד לאורך זמן, וקרן המק"מ הבאה שלו כבר תגבה דמי ניהול של 0.25%, שווי ערך לעמלת ההפצה המשולמת לבנקים - וכך ייווצר איזון בשורה התחתונה. זאת, בשעה שהמתחרים של פסגות, המשווקים באגרסיביות את הקרנות הכספיות, נמנעים מלהעלות את דמי ניהול וממשיכים להפסיד על כל שקל שנכנס.

בפסגות אמנם מתכננים, כאמור, להעלות את דמי הניהול בקרנות המק"מ, אבל כפי שמוכיחים נתוני העבר, לא מדובר במהלך טריוויאלי לנוכח התחרות העזה השוררת בענף קרנות הנאמנות. בינתיים, יש אולי צדק מסוים באמירה של המתחרים של פסגות, שלפיה קרן המק"מ הנוכחית היא שוות ערך מבחינת הרווחיות לקרנות הכספיות.

מניתוח "כלכליסט" עולה כי אם מנטרלים את הכספים שנכנסו לקרן המק"מ של פסגות, מגלים שבית ההשקעות רשם בחודש מאי פדיונות בהיקף של 563 מיליון שקל בקרנות המסורתיות. אלא שאם מחלקים נתון זה מסך הנכסים של פסגות בקרנות המסורתיות, יוצא שמדובר בשיעור פדיון נמוך יחסית של 2.3%.

לשם השוואה, הראל פיננסים, המתחרה המשמעותי ביותר של פסגות, רשם באותו חודש שיעור פדיונות של 4.5% בקרנות המסורתיות - בעיקר בשל העובדה שב־2010 הראל היה המגייס הגדול ביותר בקרנות מקטגוריית ה־90/10. עתה מדובר בקטגוריית הקרנות אשר רושמת את הפדיונות הגדולים ביותר. גם מגדל שוקי הון הציג בחודש מאי שיעור פדיונות גבוה יחסית של 4.6%.

מחכים לתפנית

הנתונים של חודש מאי משקפים את הצורך של מנהלי קרנות הנאמנות להציג מוצרים שהולמים את תנאי השוק מתוך מטרה לשמור על קהל הלקוחות - גם אם מדובר במוצרים לא רווחיים. זאת, מתוך הציפייה שהלקוחות ישמרו אמונים לגוף המנהל כשהשוק יקבל תפנית חיובית ואז יחזור התיאבון ליטול סיכונים.

במובן הזה, פסגות עשה את הצעד הראשון וסיפק את הסחורה. האתגר שלו יהיה לזכות בלב היועצים גם כשתחזור האטרקטיביות של הקרנות עם דמי הניהול הגבוהים יותר.