תוכנית דיסקונט לחיזוק ההון: צמצום אשראי ומימוש ני"ע

הדיווח של בנק דיסקונט ביום חמישי, שלפיו הוא עתיד למחוק כ־850 מיליון שקל  מהונו העצמי (8% מההון), שידר ביטחון ואופטימיות - בהתאם לדמותו של המנכ"ל החדש ראובן שפיגל, שנכנס לתפקידו בתחילת השנה.

עם זאת, מניית דיסקונט סיימה את יום המסחר בירידה של יותר מ־3%. המחיקה נובעת מכניסתה לתוקף של הוראת "חובות פגומים" של בנק ישראל, שמשנה את אופן הטיפול בחובות הבעייתיים במערכת הבנקאית ושתבוא לידי ביטוי לראשונה בדו"חות הרבעון הראשון של 2011.

ההוראה החדשה יוצרת מדרג חדש של חובות בעייתיים, והסיווג החמור ביותר מוגדר "חוב פגום" - אשראי שהבנק צופה כי לא יוכל לגבות את כל הסכומים בגינו. במועד היישום נדרשים הבנקים למחוק כל חוב שעומד בתנאי המחיקה ולבטל רטרואקטיבית את כל הכנסות הריבית שנצברו בעבר וטרם נגבו בפועל.

מה דעתך על מניית דיסקונט:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

עקב ההשפעה המהותית של היישום הרטרואקטיבי, בנק ישראל אפשר לבנקים לבצע את המחיקה מההון העצמי במקום לרשום הפסד בשורת הרווח.

"גיבנת" משנות התשעים

דיסקונט יושפע מההוראה באופן המשמעותי ביותר, והסיבה המרכזית לכך היא "גיבנת" שנושא הבנק משנות התשעים - אז העמיד הבנק אשראי משמעותי ולא שמרני לתחומי הנדל"ן והמלונאות. אף שבתקופת המנכ"ל הקודם גיורא עופר התבצע תהליך מתמשך של שיקום ושיפור תיק האשראי, מאזן דיסקונט עדיין כולל כ־2.2 מיליארד שקל המוגדרים כ"אשראי בעייתי שאינו נושא הכנסה".

בסוף הרבעון השלישי הציג דיסקונט יחס הון ליבה של 7.4%, ויישום ההוראה החדשה עתיד להקטין את היחס ב־0.6 נקודות האחוז (לרמה של 6.8%, על פי נתוני הרבעון השלישי ב־2010). כל הבנקים האחרים כבר מציגים יחס של 7.5% בהתאם לדרישת בנק ישראל, ודיסקונט הגיע איתו להסכמה כי עד סוף 2011 יציג יחס הון ליבה של 7.5%–8%, כששפיגל מכוון ליעד העליון.

איך יושג היעד? היחס מציג במונה את הון הליבה ובמכנה את נכסי הסיכון. בצד המונה, ההון יתחזק כתוצאה מרווחיות הבנק ב־2011, ועל הזרמת כסף מצד בעלי השליטה, קבוצת ברונפמן־שראן, אין מה לדבר. בצד המכנה, דיסקונט יצמצם נכסי סיכון - זאת, בין השאר, דרך מכירת ניירות ערך ובעיקר דרך צמצום אשראי. יש לציין כי בעיית ההון של דיסקונט החריפה בשנים האחרונות עקב מדיניות צמיחה מואצת, שבעקבותיה צמח תיק האשראי של הבנק בלא פחות מ־30% בין סוף 2006 לסוף 2008.

בין הון להתייעלות

גורם נוסף במשוואה הוא שער החליפין. כ־40% מהמאזן של דיסקונט נקוב בדולרים, עקב הפעילות המשמעותית של שלוחת הבנק בניו יורק. כך, התחזקות הדולר מביאה להגדלת הערך השקלי של נכסי הסיכון של הבנק ולהקטנת יחס הון הליבה שלו, ולהפך.

בדיסקונט ביצעו מבחני רגישות שבדקו מה יקרה ליחס הון הליבה העתידי אם הדולר יתחזק והרווחיות תהיה נמוכה מהצפוי, ודאגו להכניס למתווה כרית ביטחון שתבטיח יחס מינימלי של 7.5% בסוף 2011.

ברור שגם במהלך 2011 דיסקונט ימשיך להיות בנחיתות מול הבנקים המתחרים שלהם הון עודף, המאפשר להם להתפתח באופן חופשי יותר, בעוד שדיסקונט נמצא במגננה. למרות זאת, נראה ששפיגל צועד בכיוון הנכון. בחודשים הראשונים לכהונתו הוא מתמקד, לצד העיסוק בחיזוק בסיס ההון של הבנק, בעוד שתי משימות עיקריות: בניית צוות ההנהלה הבכיר שיוביל לצדו את הבנק בשנים הקרובות; ובחינה מקיפה של נקודת התורפה ההיסטורית של דיסקונט - מבנה העלויות הגרוע ביותר במערכת הבנקאית.

השאלה המרכזית שהמשקיעים שואלים את עצמם לא נוגעת לתיק האשראי, להון או לדיבידנד ההולך ומתרחק - אלא לנושא ההתייעלות. הניסיון לשפר את הרווחיות והתשואה להון דרך מדיניות צמיחה מואצת לא ממש עבד. כעת, שפיגל ינסה לעשות זאת דרך ריסון בהוצאות.