היעד השאפתני של נשיא פרוטרום: "נכפיל המכירות בארבע שנים"

בתחילת שנות התשעים עוד היתה יצרנית הטעמים וחומרי הגלם פרוטרום חברה מקומית קטנה, עם מחזור מכירות שנע סביב 10 מיליון דולר. מאז הציגה החברה שיעורי צמיחה מרשימים, וקצב המכירות שלה עומד השנה על כ־450 מיליון דולר. בנוסף הפכה פרוטרום מחברה מקומית לחברה גלובלית, ש־90% ממכירותיה ו־80% מהייצור שלה מתבצעים מחוץ לישראל.

• פרוטרום: פעילות גלובלית ותוצאות כספיות - לצפייה לחץ כאן
  

מי שהוביל את החברה במסלול זה הוא אורי יהודאי, שהחל את דרכו במחלקת המכירות של החברה ב־1986 ושימש כמנכ"ל שלה מאז 1994. כיום הוא משמש כנשיא החברה וכמנהל העסקים הראשי שלה. יהודאי מסכם בסיפוק את דו"חות הרבעון השני: "הצגנו רבעון שיא הן מבחינת רווח והן מבחינת שיעור הרווח. השגנו שילוב טוב כמו שרצינו בין צמיחה פנימית יפה, שמירה על רמת ההוצאות התחרותית שהשגנו ב־2009, שיפור בתמהיל המוצרים ומעבר למוצרים רווחיים יותר, שהתבטא בעלייה ברווח הגולמי והתפעולי. כל אלה הובילו לשיפור ברווח וברווחיות. גם תזרים המזומנים שלנו מצוין, והוא השתפר ברבעון השני במקביל לצמיחה בפעילות".

מבחינת מכירות עדיין לא חזרתם לרמות השיא של 2008.

"המטבעות שבהם אנו מוכרים היו חזקים מול הדולר ב־2008, שהיתה חריגה לטובה. אני מאמין ש־2011 תהיה טובה יותר מ־2008 גם ברווח וגם בהכנסות".

יהודאי. 2011 תהיה טובה מ-2008 צילום: אסנת שני

היעד: מיליארד דולר בשנה

בעבר הצהיר יהודאי כי שאיפתו היא שפרוטרום תכפיל את הכנסותיה בכל שלוש או ארבע שנים. ב־2008 היתה החברה קרובה מאוד ליעד מכירות של 500 מיליון דולר שהציב יהודאי, עם 473 מיליון דולר, אלא שהמשבר עצר את התנופה. כעת מציב יהודאי מחדש לעצמו ולחברה יעדי צמיחה ומכירות שאפתניים לשנים הקרובות.

"הצמיחה שלנו היתה צמיחה פנימית דו־ספרתית כל השנים, חוץ מ־2009, שהיתה חריגה בגלל המצב הכלכלי העולמי. אני מאמין שהצמיחה שלנו תימשך בקצבים משמעותיים מעל קצב הצמיחה של הלקוחות שלנו, שהם בעיקר מתעשיית המזון.

"השילוב בין צמיחה פנימית לרכישות יאפשר לנו להכפיל את המכירות בארבע השנים הקרובות ולהגיע למכירות של מיליארד דולר בשנה, כפי שהצלחנו לעשות ב־10–15 השנים האחרונות".

בשנים קודמות פרוטרום היתה פעילה מאוד בתחום הרכישות. השנה, לעומת זאת, עוד לא ביצעתם רכישה.

"תעשיית הטעמים וחומרי הגלם עברה בשנים האחרונות תהליך של מיזוגים ורכישות. לדעתי, המגמה הזו לא הסתיימה, ואנחנו מאמינים שבשנים הקרובות 4–5 מבין 15 החברות הגדולות יחליפו בעלות, ואנחנו בהחלט רואים עצמנו בצד הרוכשות. יש לנו צנרת רכישות, בעיקר קטנות ובינוניות, שתאפשר לנו, כך אני מאמין, לבצע עד סוף 2010 ובשנה הקרובה יותר מרכישה אחת או שתיים.

"בחודשים האחרונים העולם הבין שאין שינוי דרמטי בשוק המזון ושאנשים ממשיכים לאכול, ולכן חברות כמונו, שרוצות לצמוח באמצעות רכישות, מוכנות שוב לשלם את המכפילים של טרום המשבר. יש הרבה מאוד רכישות אופציונליות, בעיקר של חברות קטנות ובינוניות, וזה התחום שבו נתמקד.

"אמרנו בעבר ואנחנו אומרים גם היום שנשמח לבצע רכישה גדולה של חברה בסדר הגודל שלנו, ואנחנו בוחנים אופציות בהתאם, אבל הצמיחה וההכפלה של המכירות שלנו לא מתבססות על רכישה אחת גדולה, אלא על כמה רכישות קטנות ובינוניות, כפי שעשינו בעבר. לא ניגרר לרכישות רק כדי להגיד שביצענו רכישה, או מסיבות של אגו. נבצע רכישות רק בהתאם לאסטרטגיה שלנו ובשווי שנראה לנו הגיוני".

מבחינת מיקוד גיאוגרפי, איפה אתה רואה את הרכישות מתבצעות?

"עד כה התמקדנו במערב אירופה, ו־60% מהפעילות שלנו היום היא באירופה. השוק העולמי, לעומת זאת, מתחלק פחות או יותר לשלושה חלקים שווים: ארה"ב, אירופה, אסיה ושאר העולם. כחלק מהאסטרטגיה שלנו בשנתיים הקרובות, אנחנו רוצים מאוד לראות שינוי באיזון הגיאוגרפי שלנו, ואם דיברנו על מיליארד דולר מכירות בעוד ארבע שנים, אז אני רוצה לראות שיותר מ־50% מהפעילות שלנו בסוף התקופה אינה באירופה, וזאת במקביל להמשך הצמיחה בפעילות שלנו באירופה".

השכר: 1.8 מיליון שקל

במהלך שנותיו של יהודאי בפרוטרום, ובמקביל להישגיו, צמח התגמול שלו הוא זוכה בחברה, ועלות שכרו ב־2009 הסתכמה ב־1.8 מיליון שקל. כשהוא מתבקש להתייחס לשאלה הבוערת של שכר הבכירים, משיב יהודאי: "עד היום לא התבטאתי בנושא למרות שלחצו עליי. אני חושב שהנושא הזה יצא מכל פרופורציה. אם משווים את עלות השכר בישראל למדינות מערביות אחרות, אין פה שכר גבוה. ברגע שבעלי המניות הקצו למנהל מסוים שכר כזה או אחר, כנראה הם רואים את התמונה הכוללת ויודעים לקבל את ההחלטה הנכונה.

"אני מסכים שצריכה להיות קורלציה בין התוצאות והתרומה לבין השכר ועלות השכר בכל הרמות, מלמעלה ועד למטה, ולמעלה צריכה להיות דוגמה אישית. אחת הטעויות הגדולות שנעשו בנושא היא פרסום שכר הבכירים בחברה הציבורית, שיצר תחרות בין אגואים שרק הביאה לעליית שכר.

"אני חושב שצריך לדאוג לאינטרסים של הציבור שמחזיק מניות, ולכן צריכה להיות אכיפה הדוקה של הדירקטוריונים, ועדות הביקורת והדח"צים על עלויות השכר ולמנוע מקרים של משכורות לא אחראיות. אבל מכאן ללכת לחקיקות או ללכת לאישור השכר באסיפות כלליות או על ידי המוסדיים, אני חושב שזה מהלך מאוד לא נכון".