במריל לינץ' מצדיעים: "על כלכלות העולם ללמוד מאסטרטגיית היציאה של ישראל"

לא בכל יום קוראים במריל לינץ', או בכל גוף השקעה גדול ונחשב בעולם לקחת דוגמא מכלכלה קטנה ופתוחה כמו ישראל שמהווה חלק זניח ביותר מהתוצר העולמי. הכלכלנים במריל לינץ' מעניקים כבוד רב לאסטרטגיית היציאה המוצלחת של בנק ישראל מההרחבה המוניטרית המשמעותית שביצע.

משקיעים

"החששות לגבי יישום אסטרטגיית היציאה מביאות את המשקיעים לסלוד מהסיכון. המשקיעים מאמינים כי האינפלציה והצלחתן של אסטרטגיות היציאה מהוות את הסיכון המשמעותי ביותר בשנת 2010", כך אומרים כלכלני מריל לינץ' מהבחינה המאקרו כלכלית.

"בזמן שאף אחד מהבנקים המרכזיים הגדולים בעולם לא רמז על העלאת ריבית עדיין, אנחנו מאמינים שיש סיבות להאמין שכדאי ל'פד' ללמוד מבנקים קטנים, כמו בנק ישראל, לא רק משום שסטנלי פישר נגיד בנק ישראל היה מנחה הדוקטורט של ברננקי, נגיד הבנק המרכזי האמריקאי", מוסיפים עוד.

"הניסיון שנלמד מאסטרגיית היציאה של ישראל מהמשבר מציע שאפשר ליישם צמצום מוניטרי שמביא לכלכלה בריאה", ציינו כלכלני מריל לינץ'.

"בנק ישראל היה אחד מהאקטיביים ביותר בניצול מלא של ההקלה המוניטרית תוך שהוא מתערב בשוק המט"ח ורוכש איגרות חוב. לאחר שהוריד את הריבית ל-0.5% בחודש אפריל 2009, הבנק המרכזי בישראל עבר לצעדים לא קונבנציונליים (חריגים), כמו התערבויות יומיות בשוק המט"ח שהסתכמה ב-252 מיליארד שקל, נכון לסוף ספטמבר", המשיך ראש מחלקת השווקים המתעוררים במריל לינץ', דיוויד האונר, להרעיף שבחים על הכלכלה המקומית.

"בנק מרכזי צריך לדעת מתי להפסיק"

"המסר של נגיד בנק ישראל לכלכלני מריל לינץ' בכנס שנערך באיסטנבול בחודש שעבר בתחילת אוקטובר היה ברור ומאיר עבור מנהיגי המדיניות ברחבי העולם: 'בנק ישראל הציג מדיניות מוניטרית כדי להילחם במיתון ובדיפלציה. ברגע שנתוני המאקרו הצביעו כי זה לא המצב והמערכת הפיננסית הצביעה על שיפור והחלה לתפקד כיאות, הבנק המרכזי הפסיק את התמריצים המוגברים והתחיל להעלות את הריבית'", ציינו עוד במריל לינץ'.