בכיר לשעבר בפיקוח על הביטוח: "במנורה לא היתה בקרה פנימית בזמן אמת"
לפני כחודשיים התגלה כי תקלת מחשב גרמה לטעויות בחישוב הריבית בפוליסות ביטוחי המנהלים שהנפיקה החברה עד 2004. היקפי הנזק המדויקים טרם נקבעו, אך ההערכה היא כי לעמיתים נגרע סכום של 30–20 מיליון שקל
"ברור שלא היתה כאן בקרה פנימית בזמן אמת, שכוללת מבקר שבוחן באופן שוטף את התהליך העסקי ואת איכות התנהלותו", אמר אתמול בכיר לשעבר בפיקוח על הביטוח בעקבות הפרשה שהתגלתה בחברת הביטוח מנורה מבטחים.
הפרשה התגלתה לפני כחודשיים במהלך ביקורת פנימית שמבצעת מנורה. מהביקורת עלה כי תקלת מחשב גרמה לטעויות בחישוב הריבית בפוליסות ביטוחי המנהלים "עדיף" שהנפיקה החברה עד 2004. תקלת המחשב אירעה, ככל הנראה, כבר לפני שש שנים, והובילה לגריעה כוללת של 30–20 מיליון שקל מכספי העמיתים. היקפי הנזק המדויקים טרם נקבעו.
עד כה נראה כי חלק מהעמיתים הפסידו עשרות שקלים בלבד, בעוד שאחרים הפסידו אלפי שקלים. ממנורה הבהירו שחשבונותיהם של העמיתים שטרם פדו את כספי פוליסות ביטוחי המנהלים יזוכו בסכומים שנגרעו. לטענת החברה, רוב העמיתים שנפגעו עדיין לא עשו זאת. לוח הזמנים ואופן ההחזר אינם ידועים עדיין. מנורה פועלת בימים אלה לאתר את העמיתים שכבר יצאו לפרישה ופדו את כספי הפוליסה, כדי להחזיר להם את הכספים שנגרעו.
בחרו לא לדווח לבורסה
עם גילוי התקלה שקלו ראשי החברה, הבעלים מנחם גורביץ' וארי קלמן, אם לדווח עליה לפיקוח ולבורסה. מנורה חששה בעיקר לתדמיתה הציבורית, כיוון שבאותה תקופה נחשפו עוד שתי פרשות מביכות בחברה. תחילה התגלה כי כמה עובדים בחברה, שהחזיקו פוליסות חיסכון והפסידו כספים בעקבות המשבר הפיננסי, השתמשו במנגנון מחשובי שאפשר להם לעבור רטרואקטיבית למסלול השקעה סולידי ובכך למנוע מהם את ההפסדים שצברו.
כמה ימים מאוחר יותר נחשפה פרשה אחרת: התגלה כי בשנים 2007–2004 נהגה מנורה להעניק הלוואות בהיקף של מאות מיליוני שקלים למבוטחיה, שלא גובו בביטחונות הולמים. חלק מההלוואות כלל לא הוחזרו, ועד כה נאלצה מנורה לבצע הפרשות לחובות מסופקים בהיקף של כ־60 מיליון שקל בגינן.
בשלב זה כבר התערב המפקח על הביטוח ידין ענתבי, ששכר את שירותי משרד רו"ח בר לב כדי לחקור את הפרשה לעומקה. בשתי הפרשות הללו הבהירו במנורה כי העמיתים כלל לא נפגעו, כיוון שהנזקים כוסו מכספי הנוסטרו של החברה - טענה שאינם יכולים להתכסות בה כעת.
עם חשיפת שתי הפרשות האמורות שכרו במנורה את שירותיו של עו"ד פיני רובין ממשרד גורניצקי, אם כי דבר פרשת תקלת המחשב כלל לא נידון עמו, לטענתו. לבסוף החליטו בחברה לפנות לענתבי ולדווח על הפרשה, וזה דרש מהם להוציא דו"ח מפורט על התקלה והיקפה. הדו"ח הכתוב נשלח לפיקוח ביממה האחרונה. לטענת החברה, היא לא מצאה לנכון לדווח על התקלה לבורסה כיוון שמדובר בסכומים שאינם מהותיים.
הפיקוח יכול לדרוש פיטורים
"אפרופו פרשת בנק דיסקונט ופרשת בנק הפועלים, מדברים היום הרבה על משטר תאגידי", אומר הבכיר לשעבר באגף הפיקוח, המתייחס לשאלה אם נושאי המשרה בחברה צריכים לתת את הדין על שורת הכשלים שנחשפו. "הדבר החשוב ביותר מבחינת הרגולטור הוא שהארגונים בגוף המוסדי יעבדו כמו שצריך. לפני שדורשים מהפיקוח להיות אקטיבי ולאתר כשלים, צריך לוודא שהמשטר התאגידי, הדירקטורים בחברה, הבעלים, מנגנוני הבקרה והביקורת עובדים כמו שצריך. אם אנחנו חושבים שהמנגנונים הללו מיותרים, חבל שמשלמים להם כסף כדי שלא יעשו כלום ביום פקודה".
לדברי הבכיר, על הפיקוח לוודא שמתקיים תהליך אמיתי של בקרה בגופים אלה. "לרגולטור יש כלים כמו ביקורות פתע וחוזרים רגולטוריים עם כללי בקרה ברורים. אם למרות זאת מתגלה כשל ברמה מאוד גבוהה, בהחלט יכול להגיע השלב שהפיקוח יעסוק בשאלת אחריות אישית של המנהלים. לכאורה, מבחינת הסמכויות המוקנות, לפיקוח יש יכולת לדרוש את פיטוריו של מנהל. אין ספק שהפרשות האחרונות מצביעות על תפקוד לקוי של חלק מהמנגנונים בחברה".
"אולי דווקא הטמעה של מנגנוני בקרה ראויים שבוצעה לאחרונה היא שחשפה בבת אחת את שורת הכשלים, שאלמלא כן אולי לא היו מתגלים כלל", אמר הבכיר. "אם הכשלים יתגלו כחמורים מאוד באופן שהם מסכנים את המבוטחים, אז ברור שיש מקום שההנהלה תיתן את הדין".
"איפה היתה ההנהלה של מנורה?"
מבקר באחת מחברות הביטוח הגדולות בענף אומר כי תקלת המחשב עצמה אינה לב לבו של הכשל במנורה, אלא העובדה שהתקלה לא אותרה בזמן. "מי שצריכים לשאת באחריות לאי־גילוי התקלה הם ועדת הביקורת של הדירקטוריון, המבקר הפנימי, ההנהלה, רואי החשבון המבקרים, ולבסוף הרגולטור שאמון על ביצוע בדיקות תקופתיות, אם כי אחריותו מצומצמת יותר", מסביר המבקר.
"עצם זה שהתקלה התרחשה אינו לב הבעיה. המפקח על הביטוח מרעיף חדשות לבקרים ים של חוזרים, הכוללים רפורמות חדשות שדורשות עדכונים תמידיים של תוכנות המחשב המנהלות את כספי העמיתים. מטבע הדברים, בין עדכון לעדכון עלולות להיווצר תקלות. הכשל הוא שלא נעשתה בקרת איכות מלאה שהיתה אמורה לגלות את הטעות באלגוריתם של הריבית. איפה היתה ההנהלה? למה לא עשו בקרת איכות, בדיקת תקינות תוכנה, בדיקה של הרזרבות הביטוחיות?", שואל המבקר.
"נקודת המוצא היא שתקלות היו ויהיו, השאלה היא תמיד כמה זמן חולף מהרגע שהתקלה אירעה עד שהמנגנונים מגלים ומתקנים - וכאן המבחן של הניהול והביקורת. המנכ"ל וחברי ההנהלה של התאגיד חייבים להפעיל ביקורת שוטפת על תהליכי העבודה. כולם צריכים לוודא שהמערכות עובדות נכון".
לדברי המבקר, ניהול תקין כולל מיפוי של החשיפות האפשריות שיכולות לגרום לנזקים שבעקבותיו מתחילים בפעילות הביקורת. "יש מפה של חשיפות וסיכונים שיכולים ליצור נזקים. סיכונים גבוהים נבדקים אחת לשנה, וסיכונים פחות גבוהים נבדקים אחת לארבע שנים".
