"שלמה שמלצר לא מחפש רווח מהיר באפקון"

החל משנת 2002 מכהן אבי וינטר כמנכ"ל אפקון, העוסקת בייצור, שיווק והתקנה של מערכות ולוחות חשמל, ונשלטת על ידי איש העסקים שלמה שמלצר.

עם זאת, כניסתו של וינטר לתפקיד המנכ"ל באה לאחר גלגול קודם בחברה, טרם נרכשה על ידי שמלצר. וינטר שימש סמנכ"ל כספים של החברה עוד כשנשלטה על ידי עזריאל פויכטונגר. כאשר השליטה בחברה נרכשה על ידי קבוצת פלד-גבעוני, החליט וינטר לפרוש מן החברה.

מה דעתך על מניית אפקון החזקות:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

לדבריו, "בעלי השליטה החדשים הביאו יועץ פיננסי דומיננטי, טל יגרמן, שניהל את העניינים ולמעשה עשה את התפקיד שלי. הרגשתי מיותר אז התפטרתי".

בעקבות קריסת פויכטונגר ב־2002, ולאחר רכישתה על ידי שמלצר מהנאמן שמונה לה על ידי בית המשפט, נתבקש וינטר על ידי שמלצר לחזור לחברה.

"רכישה נהדרת"

שבע שנים עברו מאז, ותחת שרביט הניהול של וינטר הפכה פויכטונגר, ששמה שונה לאפקון, מחברה עם חובות של מאות מיליוני שקלים לחברה רווחית ומובילת שוק, שמתמודדת על המכרזים הגדולים במשק, דוגמת עיר הבה"דים.

בשנה שעברה אף השלימה החברה את רכישת חברת תדיראן טלקום, המתמחה במערכות תקשורת עסקיות, מידי קבוצת טיב טעם תמורת 50 מיליון שקל.

מה היה הרקע לרכישת תדיראן וכיצד היא מומנה?

וינטר: "אפקון היא חברה שעוסקת בשירותים והתקנות של מערכות במבנים שונים. היה חסר לנו נושא התקשורת. הרכישה של תדיראן אפשרה לנו סינרגיה מול הלקוח, כך שאנחנו יכולים להציע לו מגוון פתרונות.

"הוספת חברה כמו תדיראן, שנותנת שירותי תקשורת בהיקפים משמעותיים, היא דבר נהדר עבור חברה כמו שלנו, שפועלת על בסיס פרויקטים".

מי יזם את המהלך?

"הקשר מול טיב טעם נוצר דרך בנקאי השקעות מטעמם. ביקשנו חומר והתחלנו לבדוק ובאמת הגענו למסקנה שזה יכול להתאים.

"לתדיראן היה אז EBIDTA (רווח תפעולי בניכוי פחת והפחתות) שנע סביב 14 מיליון שקל, ככה שחשבנו שרכישה במכפיל 4 נעשית במחיר סביר. הם רצו יותר, אנחנו רצינו פחות וזה נסגר באמצע".

היסטורית, בעקבות הקשיים שאליהם נקלעה פויכטונגר כשהוחזקה על ידי קבוצת פלד־גבעוני, היא נדרשה ונדרשת עד היום לעמוד בהתניות פיננסיות מחמירות ביותר.

התניות מחמירות

כך, למשל, התחייבה החברה כלפי בנק הפועלים, בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי הראשון לשמור על הון עצמי מינימלי של לפחות 18% מסך המאזן, כשהאשראי הבנקאי לא יעלה על 45% מסך המאזן, לא לרשום הפסד במשך חמישה רבעונים רצופים או במשך שנתיים רצופות, לא להלוות כספים לבעלי מניות בחברה ולא לחלק דיבידנדים.

מדובר בהתניות מחמירות ביותר.

וינטר: "הכל מתקשר לקריסה של פלד־גבעוני. כששמלצר קנה את החברה מהנאמן, היו הרבה חובות לבנקים. הבנקים אפשרו לנו להמשיך לפעול ולהבריא את החברה ולהעלות אותה על דרך המלך, אך הרחיבו את ההתניות הפיננסיות.

"זה לא מפריע לנו ולא פעלנו לשנות את זה. הגדלנו הון עצמי ורווחיות".

אז לבעלי המניות אין סיכוי לראות דיבידנדים בקרוב?

"התחלנו ב־2002 ממקום מאוד משברי ורצינו לצבור הון עצמי, אמצעים ונזילות. לא חולקו עד היום דיבידנדים. בכל מקרה זה עניין לדירקטוריון. אני כמנכ"ל לא רוצה שיחולקו דיבידנדים".

ב־2005 הנפיקה אפקון איגרות חוב (לא מדורגות) לציבור בהיקף של 40 מיליון שקל. האם חברה שרק יצאה ממשבר חמור, עם התניות פיננסיות כה חמורות, אמורה להגדיל מינוף ולהנפיק אג"ח?

"הנפקנו כדי לא להיות תלויים רק במערכת הבנקאית. רציתי לגוון את מקורות האשראי. היתה הזדמנות לגייס ללא ביטחונות וללא דירוג.

"המחזור של החברה כשנכנסתי לתפקיד ב־2002 היה 300 מיליון שקל, וגדלנו ל־700 מיליון שקל. זה מצריך הגדלה של ההון החוזר ושל המקורות הכספיים.

"אבל צריך לשים לב שהמח"מ שנותר לאג"ח עומד על שנה וחצי, והן נסחרות בתשואות נמוכות מאוד".

"נכנסנו לגז טבעי"

אפקון והחברות־הבנות שלה עוסקות בתחומים כמו אלקטרומכניקה, בקרה, אוטומציה, תקשורת, גז, תעשייה וקבלנות. החברה לוקחת חלק בכל המכרזים הגדולים של מדינת ישראל, ואחד מלקוחותיה המרכזיים הוא חברת החשמל.

האם המשבר הפיננסי גרם לירידה בהיקף המכרזים?

וינטר: "יש תקופות שיש יותר מכרזים, יש תקופות שפחות. בסוף 2008, בגלל המשבר הפיננסי, היתה תקופת האטה, אבל עכשיו יש די הרבה מכרזים בחוץ".

ומה לגבי האטה בעבודות מול המגזר הפרטי?

"אנחנו עובדים מול חברות גדולות דוגמת טבע ומול יזמים שונים בתחום הנדל"ן. הורגשה השהיה של יזמים בקבלת החלטות, אבל אנחנו מרגישים שדברים מתחילים להתעורר שוב".

בשנים האחרונות קיבלה חברת אפקון החלטה אסטרטגית להרחיב את הפעילות שלה גם לחו"ל, ובחרה להתמקד בשווקים במזרח אירופה - בצ'כיה, ברומניה ובבולגריה, שסבלו מאוד מהמשבר הפיננסי הנוכחי.

אתם מצטערים על הכניסה לשווקים הללו במזרח אירופה?

וינטר: "בערך 15%-20% מהפעילות שלנו היא בחו"ל. המשבר לא כל כך השפיע עלינו מכיוון שנכנסנו אליו כבר עם צבר גדול של הזמנות, בעיקר בבולגריה וברומניה, וכולן מוצו.

"זה נכון שבעיקר ברומניה יש עכשיו האטה בפעילות הכלכלית ופחות ברויקטים חדשים, אבל אנחנו לא מצטערים על הכניסה לשם ומקווים שזה בר חלוף".

אילו עוד תחומים מעניינים אתכם?

"לאחרונה נכנסנו לתחום הגז הטבעי. זה תחום שנותן יותר יציבות לחברה, כיוון שלא תלויים רק בחשמל. אנחנו מקימים עבור חברת נתיבי גז תחנות PRMS להפחתת לחץ בתשתית ההובלה של הגז, בשותפות עם חברה גרמנית בשם RMG. מעבר לזה אנחנו מבצעים הסבות של מפעלי תעשייה מצריכת דלקים לצריכת גז".

המניה שלכם נסחרת במדד היתר, ואינה נהנית מסחירות גבוהה. שמלצר לא רוצה להגדיל את הסחירות?

"שאלה כזו צריכה להיות מופנית לבעלים. חשבנו על עושי שוק, אבל הבנו שהם לא נותנים פתרון לבעיות סחירות. אני אישית עושה מצגות לשוק ההון, נפגשים עם אנליסטים, יש עניין רב בחברה.

"לא היו ניסיונות להכנסת שותפים. שלמה, בחברות שבהן הוא פועל, הוא בעל שליטה דומיננטי, שחקן לטווח ארוך, לא אחד שקונה ומוכר. לאפקון התמזל המזל ששלמה שמלצר קנה אותה, הוא לא מחפש רווח מהיר".