הרגולטור חי על זמן שאול
שאול אלוביץ' מכניס את שוק התקשורת לסחרור, ואת הרגולטור למילכוד. כל פעולה שיבצע משרד התקשורת תציב אותו תחת ביקורת
שלושה אנשים התעוררו הבוקר למה שמסתמן כנושא שיעסיק אותם בחודשים הקרובים לא מעט: העסקה המסתמנת בין אלוביץ לקבוצת אייפקס-סבן-ארקין לרכישת גרעין השליטה בבזק. שר התקשורת משה כחלון, מנכ"ל המשרד עדן בר-טל והממונה על ההגבלים העסקיים רונית קן צפויים לעמוד בקרוב בלחץ אדיר בעקבות עסקה זו.
מכירת סמייל תהיה אלמנט עקרוני באישור רשות ההגבלים לעסקת בזק המסתמנת, בנוסף למניעת הגדלת אחזקת בזק ביס שנאסרה בידי בית המשפט העליון (אם כי לפיתרון בעיה זו יכול אלוביץ' למכור את אחזקותיו ביס, ובמסגרת ההשתלטות על יס הוא יחזיק באותם 49% של בזק בחברה, וכך המצב הקיים ישאר בעינו).
העובדה שבקבוצת בזק נמצאת בזק בינלאומי, המעניקה שירותי שיחות בינלאומיות, אינטרנט ושיחות פנים ארציות, ולפחות בשני המוצרים הראשונים אוחזת ביותר משליש מהשוק הרלוונטי – גורמת לתסריט שבו מצטרפת אליה סמייל, עם נתח משוער של כשליש באותם שני מגזרים, כלא ישים מבחינה תחרותית. בנוסף, סמייל מתחרה ישירות בבזק עצמה, בגזרת השיחות הפנים ארציות, וצירוף של נתח השוק של בזק וסמייל, האוחזת כיום במקום השלישי בשוק זה, גם הוא עתיד להיות לא מקובל על רשות ההגבלים.
בנוסף, אחזקתו של אלוביץ ביורוקום-נוקיה, יבואנית מכשירי נוקיה לישראל, הינה משמעותית יותר מבחינה תחרותית לעומת אחזקתו שלאילן בן דב בסאני, יבואנית טלפוני סמסונג, בהתייחס לנתחי השוק הגדולים של נוקיה בקרב שלוש המפעילות. סביר מאוד שאלוביץ' יאלץ למכור גם את פעילות זו, למרות שהעובדה שקן לא דרשה מבן דב למכור את סאני לאחר רכישת פרטנר, ולמעשה אף לא דרשה הפרדה מבנית כלשהי בחברה, עשויה לשמש כטיעון בידי אלוביץ' להשארת אחזקה זו בידיו.
לכאורה, לאלוביץ' יש קונה נלהבת לנכסי סמייל, בדמות חברת הסלולר פרטנר, שמנהלת מגעים עם האחרונה מזה מספר חודשים, אולם מבחינה רגולטורית לא ניתן לבצע עסקה שכזו: על פי תנאי רישיון החברות הסלולריות, הן אינן יכולות להיות בעלות שליטה בחברות המספקות שירות שיחות בינלאומיות. אותה הגבלה מונעת גם מנטוויז'ן להתמזג עם סלקום, ועד שלא יתגבשו התנאים לעקיפת איסור זה או לביטולו, מצוי התהליך בהשהייה.
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
מסקנות ועדת גרונאו, שהוגשו במרץ 2008 , ממליצות על תסריט שבו ניתן יהיה להנדס מיזוג - על פי ההמלצות, שחלקן אימץ שר התקשורת דאז אריאל אטיאס, ישונה מודל החיוב של הלקוח המקיים שיחה בינלאומית במכשיר הסלולר. במקום לשלם לחברת הסלולר סכום שממנו יופרש לספקית השיחות הבינלאומיות חלקה, תקבע ספקית השיחות הבינלאומית את תעריף השיחה בעצמה ותחייב ישירות את הלקוח, ולחברת הסלולר יופרשו דמי קישוריות.
על פי המלצות גרונאו, ביצוע החיוב במודל זה יאפשר להוזיל את עלויות השיחות הבינלאומיות לאזרחי ישראל בחו"ל, ולשיטתו, כאשר תבוצע שיטת החיוב הזאת, יש לאפשר את כניסת ספקיות הסלולר לתחרות במגזר השיחות הבינלאומיות. הוועדה לא ציינה בפירוש תסריט שבו חברת סלולר מתמזגת עם ספקית שיחות בינלאומיות, אולם היא לא פסלה זאת. גם אם יבוצע אותו "היפוך חיוב" סלולרי־בינלאומי, אין ודאות שמשרד התקשורת אכן יאשר את המיזוג, אולם הסבירות לכך גבוהה יותר מהמצב הנוכחי.
אם לא יאשר משרד התקשורת לפרטנר לרכוש את סמייל, הרי שאלוביץ' יאלץ למכור את סמייל לגורם אחר. לכאורה הרוכש המיידי עשוי להיות פטריק דרהי, אולם באם האחרון יזכה במירס הוא יעמוד באותה הגבלה האוסרת עליו להחזיק גם במפעילת שיחות בינלאומיות. האם יצליח אלוביץ' למצוא רוכש שאינו פועל עדיין בשוק התקשורת המקומי, או שמשרד התקשורת יאלץ בכל זאת לשנות את מדיניותו באשר למיזוגים הללו? לכחלון ובר-טל התשובות.
מה יעלה בגורל ההפרדה?
אלא שבנוסף לבעיית השיחות הבינלאומיות, עתיד להיכנס לדיון נושא נוסף שעלול למנוע גם הוא חבירה בין פרטנר לסמייל. עד סוף השבוע הנוכחי יסתיים הליך השימוע הציבורי שהוציא משרד התקשורת באשר להפרדת קישוריות האינטרנט בסלולר ויחל תהליך דיונים שאמור להימשך מספר שבועות. באינטרנט הקווי קיימת הפרדה בין ספקית התשתית (בזק ו-HOT) לבין ספקית הקישוריות (נטוויז'ן, בזק בינלאומי וסמייל). במשרד התקשורת מבקשים להחיל על האינטרנט הסלולרי, המופעל על ידי שלוש חברות הסלולר, את אותה הפרדה הקיימת באינטרנט הקווי.
באמצעות מיזוג של פרטנר וסמייל ומיזוג של סלקום ונטויז'ן למעשה מוציא השוק את העוקץ מהשימוע של משרד התקשורת, שכן ספקיות הקישוריות (סלקום ופרטנר) מתמזגות עם ספקיות האינטרנט (סמייל ונטוויז'ן). יתרה מכך – מיזוגים שכאלה גם יעוררו את בזק לדרוש את ביטול ההפרדה המבנית בין חלקי הקבוצה, שהרי לא ייתכן, לטענתה, כי מתחרותיה יוכלו לספק חבילת שירותי תקשורת ואילו היא תאלץ עדיין להתנהל כישויות נפרדות. אם נלך צעד אחד קדימה, הרי שאם אכן יסוג משרד התקשורת מהכוונה להפריד בין התשתית לשירות באינטרנט הסלולרי, תקום זעקתה של בזק על כך שיש לבטל את החלוקה הזו גם באינטרנט הקווי. אם ניקח בחשבון ש-HOT אמורה לקבל בחודשים הקרובים רישיון לאספקת אינטרנט בעצמה, סביר שגם היא לא תתנגד באופן מהותי לביטול החלוקה הזו.
הון מול שלטון, סיבוב 23041
ממבט על, המהלך של אלוביץ' לא רק משנה את תמונת התחרותיות בשוק התקשורת הישראלי על כל חלקיו, אלא גם מציב באופן חזיתי את מדיניות משרד התקשורת לאורך השנים האחרונות אל מול המציאות. המשרד מנסה לעודד תחרותיות בשוק הסלולר באמצעים שונים, אך ככל שקבוצות התקשורת מתמזגות והופכות לספקיות של מגוון שירותים, מדיניות זו קשה יותר ליישום, כיוון שמתחרים פוטנציאלים יודעים כי הם יכנסו בעמדת נחיתות לשוק שבו נמצאים שחקנים גדולים ומגוונים בהיצע שלהם.
בשבועות הקרובים יאלצו במשרד התקשורת להחליט האם הם מתאימים את הרגולציה להתנהלות השוק, או מנסים לכפות אותה על השחקנים בו. סביר להניח שכל החלטה שתילקח במשרד תזכה לביקורת: הערמת קשיים על עסקת בזק, באופן ישיר או עקיף, תגרום למשקיעים ובעלי ההון לטעון כי במשרד לא מתאימים עצמם למציאות. אישור העסקה תוך כדי שינוי הגבלות העבר עלולה להיתפס בציבור ככניעה לבעלי ההון. ספק אם כחלון ובר-טל האמינו שתוך כמה חודשים יאלצו להוסיף לכאב הראש של ערוץ 10 גם את את כאב הבטן של שוק שירותי התקשורת.
