הדולר יורד מתחת ל-3.33 שקלים; הין יציב אחרי הסכם סחר בין יפן לארה"ב
המטבע האמריקאי יורד ב-0.8% מ-3.354 ש' היציג אתמול, היורו יורד ב-0.4% ל-3.91 שקלים מ-3.926 ש' היציג; המכסים על ייבוא לארה"ב מיפן יורדו ל-15% מ-25%; המטבע היפני יציב על 146 ין לדולר
טראמפ הכריז על עסקה "עצומה" עם יפן שכוללת הטלת מכסים "הדדיים" בגובה 15% על יצוא יפני לארה״ב, כאשר מסי היבוא על רכבים צפויים גם הם לרדת לשיעור זה.
הין היפני יציב על 146 ין לדולר. היורו יורד ב-0.2% ל-1.17 דולרים, הפאונד יציב על 1.35 ד'. מול סל 6 המטבעות העיקריים הדולר עולה ב-0.2% ל-97.275 נק'.
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, טראמפ כינה את ההסכם "כנראה העסקה הגדולה ביותר שנעשתה אי פעם", והוסיף כי יפן תשקיע 550 מיליארד דולר בארה״ב, כאשר לארה״ב יגיעו "90% מהרווחים".
טראמפ ציין שיפן "תפתח את ארצה לסחר, כולל מכוניות ומשאיות, אורז ומוצרים חקלאיים מסוימים, ועוד". הנשיא האמריקאי הוסיף שההסכם ייצור "מאות אלפי מקומות עבודה".
ראש ממשלת יפן, שיגרו אישיבה, ציין שמיסי היבוא על רכבים מיפן יופחתו ל-15% — מהשיעור הנוכחי של 25% המוטל על מדינות שונות, כך דווח ברויטרס. יצוא רכבים לארה״ב מהווה אבן יסוד בכלכלת יפן, עם 28.3% מכלל המשלוחים ב-2024, על פי נתוני המכס.
רונן מנחם, כלכלן ראשי במזרחי טפחות: "הסכם הסחר שחתמו ארה"ב ויפן מהווה בשורה מעודדת מאוד לשוק. היו חששות כבדים כי השתיים לא תגענה להסכמות ויפן תינזק מכך. לא בכדי עולה כעת שוק המניות ביפן (בדגש על חברות כלי הרכב) 3.2% ומדד Topix מגיע לרמתו הגבוהה ביותר זה שנה.
"לפי ההסכם, יוטלו מכסים "הדדיים" נמוכים, יחסית, של 15% על היצוא מיפן לארה"ב, תוך התכנסות של המכסים על כלי רכב לשיעור זה. נזכיר כי במקור היה המכס אמור לעמוד על 46% והפער בינו לבין השיעור שסוכם סופית מעיד על נכונות ההתפשרות של ארה"ב - בשורה חשובה לשוקי ההון בהקשר הרחב.
"יצוין כי בתווך חתתה ארה"ב על הסכם נוסף עם הפיליפינים, כלכלה חשובה נוספת באזור.
"במסגרת ההסכם תשקיע יפן 550 מיליארד דולר בארה"ב. זו בשורה חשובה למשק האמריקאי, שכן אחד משני החששות הגדולים שעלו מתרחיש של מכסים בכפייה ומכסי גומלין היה שהפעילות בארצות הברית תתמתן מאוד (יחד עם החשש מקפיצה של המחירים).
"מעבר להשלכות הישירות, העסקה נוטעת אופטימיות כי ארה"ב נוקטת כאמור גישה של הסכמות והדבר עשוי להשפיע גם על המגעים שלה עם האיחוד האירופי, בדרך להסכמות גם שם. זאת, ברוח ההסכם עם בריטניה, שכבר נחתם.
"כמו כן דברי שר האוצר של ארה"ב כי ייפגש בימים הקרובים בכירים בסין לשיחות שעשויות להוליך להארכת השעיית המכסים ההדדיים בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם הוסיפו לסנטימנט החיובי.
"ההסכם עם יפן חשוב במיוחד לחקלאות האמריקאית ובמסגרת זו מהווה אכן תמיכה במדיניות ארה"ב תחילה של הנשיא.
"ההסכם שחתמה ארה"ב עם בת בריתה הגדולה ביותר באסיה (אנו סברנו כי כך אכן יקרה שכן זה היה התרחיש ההגיוני והמועיל ביותר כלכלית לשני הצדדים, מעבר לסוגיות המדיניות) יאפשר גם קצת שקט ליפן לאחר שראש הממשלה שם איבד את הרוב של מפלגתו בבית העליון.
"מבחינת ארה"ב, הסכם חשוב זה והאפשרות שיסלול את הדרך להסכמים נוספים פועלים לטובת תרחיש של הורדת ריבית קרובה יותר, הן מבחינת ירידה ניכרת של מפלס אי הוודאות הכללית וסביב הסכמי הסחר והן מבחינת החשש מעליית מחירים והצורך להמתין זמן ממושך, יחסית, עד שיופיעו די נתונים בנושא. כמו כן מדובר במקור הכנסות חשוב, שעשוי לגדול, בדרך לריסון הגירעון התקציבי התופח של ארה"ב. בסופו של יום, win-win לכל הצדדים".
"הורדת ריבית ראשונה בישראל אחרי שנה וחצי מתקרבת"
ובשוק המקומי - הדולר יורד ב-0.8% מתחת ל-3.33 שקלים מ-3.354 ש' היציג אתמול, היורו יורד ב-0.4% ל-3.91 שקלים מ-3.926 ש' היציג אתמול.
רונן מנחם על ההיבט המקומי: "הדברים שאמר אתמול נגיד בנק ישראל בוועידת ישראל לנדל"ן הדהדו, למעשה, את המסרים שיוצאים מבנק ישראל בתקופה האחרונה. הם לא חדשים, אך חשיבותם בעצם אמירתם בתקופה זו, כשהלך הרוח בשוק הינו כי הורדת הריבית הראשונה מאז ה-1.1.24 מתקרבת.
"העיסוק בנושא מלווה את כל אחד ממדדי המחירים לצרכן האחרונים ומשום שהללו נטו להיות תנודתיים מאוד ולהפתיע כמעט מדי חודש ולכל כיוון, השוק הגיב להם די חזק, בהתאם להשפעה שלהם על הסיכוי שהריבית תרד. מכל מקום, בנק ישראל עושה סדר ומדגיש את הנקודה החשובה ביותר: המדיניות הייתה ותמשיך להיות תלוית נתונים.
"בנק ישראל לא מתרחש ממדדים בודדים וממתין לראות רצף של מדדים שישכנע אותו כי האינפלציה ראשית, נבלמת, ושנית, מתכנסת לאזור יעד ראשון של 2.5 עד 3 אחוזים. כרגע – האינפלציה לא שם והנגיד מסב את תשומת הלב להבחנה החשובה בעיניו בין החלקים ה"דביקים" של האינפלציה (שעלו כ-4% בשנה האחרונה) לבין החלקים הסחירים, שעלו פחות מ-2%. הריבית הגבוהה מכוונת להשפיע על הרכיב ה"דביק" של המדד וכל עוד רכיב זה לא מתמתן, יקשה עליה לרדת. זו, אגב, תופעה מוכרת בעולם, כאשר גם בארה"ב רכיבים דביקים כגון שירותי דיור, או שירותים אחרים למעט שירותי אנרגיה, עדיין עולים בקצבים של קרוב ל-4 אחוזים.
"מה שבנק ישראל עושה בעצם הוא נקיטה של שקיפות ועיגון הציפיות של שוקי ההון והמט"ח. עליו להציג את התמונה הכלכלית לאשורה – כפי שהיא כיום וכפי שמסתמנת, לשיטתו, על מנת שציפיות הציבור אודות מדיניות הריבית שלו תהיינה רציונאליות. זו מטרה חשובה במיוחד, כשרמת אי הוודאות הכוללת גבוהה כל כך, לצורך הכלה של אופטימיות השוק הנוכחית ומניעה של תנודתיות יתר בהמשך. צריך לזכור שבנק ישראל פועל לשמור על היציבות הפיננסית של המשק, לא רק יציבות המחירים, וכמו כן הוא היועץ הכלכלי של הממשלה. את דברי הנגיד והמסרים בכלל יש לשמוע בהקשר רחב זה.
"יש דמיון רב בין הזהירות שנוקט בנק ישראל לבין הזהירות שנוקט הבנק הפדראלי של ארה"ב. שניהם נוקטים מדיניות תלוית נתונים ואין להם "אג'נדה" של הורדות ריבית, בניגוד למצב שהיה בשנים 2022 ו-2023, כשסדר היום שלהם כלל בבירור העלאות ריבית. זו הבחנה חשובה, שכן יש בנקים מרכזיים חשובים אחרים, כגון אלו של גוש האירו ושווייץ, שבירור מורידים ריבית מתוך אג'נדה (הריבית בשווייץ אף חזרה לרמה של 0 אחוזים). יש גם בנקים מרכזיים בעולם עם אג'נדה של העלאות ריבית, כגון ביפן. גם בהקשר הזה, צריך להאזין היטב לדברי הנגיד.
"כל זה לא אומר בהכרח שהריבית לא תרד בקרוב. הנגיד מבקש לשדר לשוק מה הוא רוצה לראות לפני שזה יקרה. בדבריו ומסריו החשובים הוא גם יוצר סוג של סדרי עדיפויות והבחנות. הוא רוצה לראות ירידה עקבית של האינפלציה, יחד עם פעולות של הממשלה, לה הוא יועץ, להכלת והורדת יחסי החוב והגירעון לתוצר, לפני שהריבית תרד.
"ולגבי התחזית שלו שהריבית תרד ב-3/4 במהלך השנה הקרובה? גם כאן אומר בנק ישראל, ולא בפעם הראשונה, שזו "רק תחזית" ולא בהכרח התוצאות שתהיינה בדיעבד. זו תחזית מותנית ואם התנאים לא יתקיימו, הריבית לא תרד".
