סגור
מימין תמיר כהן ו נתי סיידוף
מימין: מנכ"ל שיכון ובינוי תמיר כהן ובעל השליטה בחברה נתי סיידוף (צילום: עמית שעל, אוראל כהן)

פרויקט התקשוב העביר את שיכון ובינוי מהפסד לרווח של 112 מיליון שקל

העלייה ברווח נובעת בעיקר משיערוך השקעה בשווי של 90 מיליון שקל בפרויקט ולאחר שברבעון המקביל פרויקט בארה"ב הפסיד 39 מיליון שקל. מנכ"ל שיכון ובינוי: "השפעת האינפלציה מתונה"

שיכון ובינוי, שהנפיקה בתחילת החודש את שיכון ובינוי אנרגיה, סיכמה את הרבעון השני של 2022 עם הכנסות של 1.7 מיליארד שקל מביצוע עבודות וממכירות - שיפור של 9% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה - ועם רווח נקי המיוחס לבעלי המניות של 112 מיליון שקל לעומת הפסד של 21 מיליון שקל ברבעון המקביל.
בסיכום המחצית הראשונה הגיעו ההכנסות ל־3.3 מיליארד שקל - עלייה של 8% לעומת המחצית המקבילה ב־2021 - והרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות קפץ ל־164 מיליון שקל בהשוואה להפסד של 2 מיליון שקל במחצית המקבילה.
השיפור בהכנסות במחצית הראשונה בהיקף של 255 מיליון שקל, היה נמוך מהעלייה שרשמה החברה בעלות של ההכנסות, 289 מיליון שקל, והרווח הנקי מגיע בעיקר כתוצאה מעלייה בחלקה ברווחים של החברות המוחזקות ומשיערוך השקעה שביצעה.
העלייה בחלקה ברווחי החברות המוחזקות ל־43 מיליון שקל ברבעון השני לעומת הפסד של 11 מיליון שקל ברבעון המקביל ב־2021 ול־86 מיליון שקל במחצית הראשונה לעומת 29 מיליון שקל במחצית המקבילה הגיעה על רקע הפסדים של 39 מיליון שקל בתקופה המקבילה מנזקים שנגרמו בפרויקט להקמת כבישי אגרה בטקסס שבארה"ב ומשיפור בתוצאות במגזר האנרגיה. זאת לצד שיערוך ההשקעה בחברות הזכיין והמפעיל של פרויקט קריית התקשוב בשווי של 90 מיליון שקל.
במקביל, שיכון ובינוי אנרגיה נהנתה גם היא מעלייה בהכנסות וברווח. הכנסותיה ברבעון השני הגיעו ל־40 מיליון שקל לעומת 19 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובמחצית הראשונה הן הגיעו ל־59 מיליון שקל לעומת 32 מיליון שקל במחצית המקבילה. לצד זאת, החברה נהנתה מהכנסות נוספות של 45 מיליון שקל ברבעון - חלקה ברווחי חברות מוחזקות וכתוצאה מפעולות ייזום ופיתוח בפרויקט חגית. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הגיע ברבעון השני ל־62 מיליון שקל לעומת 18 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובמחצית הראשונה התייצב על 76 מיליון שקל בהשוואה ל־24 מיליון במקבילה.
השיפור בתוצאות שיכון ובינוי אנרגיה נובע בעיקר מתחילת הפעלתם של כמה פרויקטים לייצור ואגירת חשמל בישראל ובחו"ל וכן משיפור שנרשם בהפעלתם של אחרים, לצד עלייה בהכנסות מייצור חשמל בגז טבעי בתחנת הכוח ברמת חובב ותחילת הפעלתה של תחנת חגית מזרח.
הכנסותיה של שיכון ובינוי ממגזר קבלנות תשתיות ובנייה בישראל הסתכמו ברבעון השני ב־886 מיליון שקל - שיפור של 22% לעומת הרבעון המקביל ב־2021. במחצית הראשונה הגיעו ההכנסות במגזר זה ל־1.9 מיליארד שקל - עלייה של 33% לעומת המחצית המקבילה בשנה שעברה.
לעומת זאת, ההכנסות ממגזר יזמות הנדל"ן בישראל חוו ירידה של 12% ברבעון השני והסתכמו ב־258 מיליון שקל לעומת 295 ברבעון המקביל. במחצית הראשונה נרשמה ירידה של 20% בהכנסות במגזר זה, והן התייצבו על 479 מיליון שקל לעומת 596 מיליון במחצית המקבילה. גם ביזמות הנדל"ן בחו"ל ספגה החברה ירידה ברבעון השני, כשהכנסותיה הגיעו ל־85 מיליון שקל - 8% פחות מברבעון המקביל בשנה שעברה. מנכ"ל שיכון ובינוי תמיר כהן ציין בהקשר זה כי הפרויקטים בתחום הנדל"ן מתמשכים זמן רב, ולכן מדידה רבעונית לא תמיד משקפת את התוצאות שלהם.
שיכון ובינוי התקשרה ברבעון השני בעסקאות למכירת דירות בישראל בהיקף של 511 מיליון שקל וחתמה על 325 חוזים למכירת דירות, לעומת 349 מיליון שקל ו־161 חוזים ברבעון המקביל. במחצית הראשונה התקשרה החברה בעסקאות בהיקף של 839 מיליון שקל וחתמה על 460 חוזים, לעומת 599 מיליון שקל ו־281 חוזים במחצית המקבילה. במחיר הממוצע לדירה נרשמה ברבעון השני ירידה של 27% כשזה התייצב על 1.57 מיליון שקל לעומת 2.17 מיליון במקביל. לדברי כהן, הירידה נובעת מהכללתן של דירות מחיר למשתכן בנתונים הכלליים, ולא משקפת את נתוני מכירת הדירות בשוק החופשי.
האינפלציה הובילה לעלייה בהוצאות המימון של שיכון ובינוי, שמחזיקה בהתחייבויות צמודות מדד בהיקף של 6־5 מיליארד שקל, ולהערכתה עלייה של 1% במדד צפויה להוביל לעלייה של 50־60 מיליון שקל בהוצאות. ברבעון השני, שבו עלה המדד ב־1.97%, הגיעו עלויות המימון בגין הלוואות ואג"ח ל־212 מיליון שקל - 26% יותר לעומת הרבעון המקביל. במחצית הראשונה עלה המדד ב־3.13% ועלויות המימון בגין הלוואות ואג"ח הגיעו ל־377 מיליון שקל - 44% יותר מאשר במחצית המקבילה. כהן התייחס לעליית המדד וציין כי "חלק ניכר מההכנסות של שיכון ובינוי ומהסכמי הביצוע שלה צמודים למדד, והיבט זה ממתן את השפעת האינפלציה על ההתחייבויות".
בסיכום המחצית הראשונה, שיכון ובינוי נהנתה מהכנסות מימון של 70 מיליון שקל כתוצאה משינויים בשערי מטבע, כמו גם משיפור של 36% מהכנסות מהסדרי זיכיון צמודים למדד שהגיעו ל־77 מיליון שקל. מכך, עלויות המימון הכוללות שלה הגיעו בסיכום המחצית הראשונה ל־188 מיליון שקל - 11% יותר מאשר במחצית המקבילה, כשברבעון השני הן התייצבו על 114 מיליון שקל לעומת 79 מיליון ברבעון המקביל בשנה שעברה. להערכת החברה לעליית הריבית עד כה אין השפעה מהותית על הוצאות המימון שלה.
שיכון ובינוי שבשליטת נתי סיידוף נסחרת לפי שווי של 7.4 מיליון שקל. מניית החברה איבדה מתחילת השנה 17%, בעוד מדד ת"א־35 שבו היא נכללת עלה ב־4% ומדד ת"א־נדל"ן ירד ב־6%. שיכון ובינוי אנרגיה נסחרת לפי שווי של 3.2 מיליארד שקל לאחר שהונפקה בתחילת החודש לפי 2.2 מיליארד שקל, אחרי המרת הלוואות שהעניקה לה שיכון ובינוי בשווי של 400 מיליון שקל. שווייה בהנפקה היה נמוך ב־60% מהכוונה המקורית להנפיקה לפני כשנה. בימים האחרונים המליצה הממונה על התחרות למנוע מקבוצת שיכון ובינוי מלהתמודד על רכישת תחנת הכוח אשכול של חברת החשמל.