המוסדיים שוב הקשו, והכשרת הישוב דחתה אישור מדיניות התגמול
אחרי שהדירקטוריון כבר עקף פעמיים בעבר, ב־2020 וב־2023, את התנגדות המוסדיים למסגרת התגמול הנדיבה שמבקשת החברה למנכ"ל ובעל השליטה עופר נמרודי, הפעם הם מגיעים עם רוח גבית מהרגולטורים. הדיונים על התגמול הולכים ומתארכים
להכשרת הישוב, חברת הנדל"ן שבשליטת עופר נמרודי, היסטוריה בעייתית בכל הנוגע לאישורי מדיניות התגמול שלה. ב־2020 ושוב ב־2023 החברה הביאה את עדכון המדיניות לאישור אספת בעלי המניות, אך נתקלה בהתנגדות של רוב בעלי מניות המיעוט בחברה – הפורום שמוסמך להחליט בסוגיות אלה, וההצעה לא אושרה. בשני המקרים נקטה החברה גישה לעומתית ביחס לעמדת האספה ודירקטוריון הכשרת הישוב עקף את ההתנגדות ואישר בהחלטת אובר־רולינג את המדיניות בכל זאת.
שלוש שנים נוספות חלפו ושוב החברה נדרשת להביא את הצעת מדיניות התגמול לאישור האספה. אך גם הפעם היא נתקלת בקשיים. ההצבעה על אישור ההצעה תוכננה להתקיים במקור בשבוע שעבר, ביחד עם הצבעות על נושאים אחרים, אך בעוד שאלה אושרו, עניין התגמולים נדחה ברגע האחרון בשבוע. עם זאת, גם במועד החדש היא לא התקיימה והכשרת הישוב הודיעה על דחייה נוספת בה, "לאור דיונים עם בעלי מניות ונציגיהם". לאור העובדה שלא קבעה לה מועד חדש, נראה שתוחלתם של הדיונים להשיג ההסכמות בקרוב אינה גבוהה במיוחד.
על מה בעצם המחלוקת בחברה? הכשרת הישוב, שנסחרת כיום בשווי של 1.6 מיליארד שקל, מחזיקה ומפתחת נכסים מניבים בישראל ובפולין לצד פעילות בתחום ההתחדשות העירונית באמצעות החברה־הבת הכשרה התחדשות. בעל השליטה עופר נמרודי מכהן כמנכ"ל שלה.
החברה מבקשת לאפשר במסגרת מדיניות התגמול להעניק לנמרודי תגמול קבוע בתקרה שנתית של 3.95 מיליון שקל לצד מענק שנתי בתקרה של 4 מיליון שקל, ותגמול הוני בתקרה שנתית של 440 אלף שקל. שילובם של אלה מוביל לכך שבשורה התחתונה מדיניות התגמול תאפשר לחברה להעניק לנמרודי שכר בעלות שנתית מרבית של 8.4 מיליון שקל.
תקרת תגמול בגובה זה נתפסת בקרב הגופים המוסדיים כגבוהה מדי ואף נמצאה גבוהה ביחס לתנאי השכר שמתאפשרים למנכ"לים בחברות מקבילות. מעבר לכך, קרוב למחצית מהתגמול האפשרי מצויה ברכיב התגמול הקבוע - שאינו תלוי בביצועי החברה ובתשואת המניה, ולכן מנותקת מהאינטרסים של בעלי המניות שאינם בעל השליטה.
קשיים ועיכובים בשיח מול המוסדיים אינם חדשים עבור הכשרת הישוב וכאמור באו לידי ביטוי גם ב־2023 ועוד קודם ב־2020. אולם, בעוד בשני המקרים הללו החברה התעלמה בסופו של דבר מהתנגדותם של המוסדיים ואישרה את המדיניות בכל זאת, הפעם המצב מסובך יותר. מהלך שביצעו המוסדיים בשנה שעברה, שבמסגרתו הם הדיחו בפועל את אחד הדח"צים שתמך בהחלטת האובר־רולינג מ־2023, בנוסף להנחיות מחמירות יותר שקבעו רשות ניירות ערך והיועמ"שית בדצמבר 2024 ביחס להחלטות אובר־רולינג, יקשו על החברה לקדם את מדיניות התגמול בצורתה הנוכחית.
מאחר שאישור מדיניות התגמול דורש רוב מקרב בעלי מניות המיעוט שמשתתפים באספה, אופן ההצבעה של בני משפחת נמרודי, שמחזיקים ב־48% ממניות החברה, אינו נחשב. הגופים המוסדיים שמחויבים להשתתף בהצבעות מחזיקים, במצרפי, ב־19%. הגדולים בהם הם מנורה עם 6.2%, קרנות ההשתלמות של המורים והגננות עם 4.4% ומגדל עם 2.7%. בעל מניות המיעוט הגדול בחברה הוא מוריס וילנדר, שבשורה של רכישות עלה בשנה האחרונה להחזקה של 14.7%. אולם החזקתו נמוכה מהחזקתם המצרפית של המוסדיים. מהכשרת הישוב נמסר, כי "האספה נדחתה כדי למצות דיונים עם בעלי מניות על הערותיהם למדיניות התגמול, במטרה להביא בפני האספה מדיניות מעודכנת".
