בלעדי
קרן נוי במגעים לרכישת 47% מנופר ישראל לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל
הקרן צפויה להזרים 300 מיליון שקל לנופר ישראל ולרכוש מניותיה מידי החברה־האם נופר אנרגיה תמורת 200 מיליון שקל. בנוסף, תעביר הקרן לידי נופר ישראל פרויקטי אגירה בהספק 330 מגה־ואט. נוי כבר השקיעה בנופר אנרגיה ורשמה תשואה של 100%
קרן נוי חוזרת להשקיע בחברת האנרגיה המתחדשת נופר, ובהיקף משמעותי. לכלכליסט נודע כי קרן ההשקעה בתשתיות מנהלת מגעים מתקדמים לרכישה של קרוב למחצית מהמניות של נופר ישראל, החברה־הבת הפרטית של נופר אנרגיה הציבורית, שבשליטת (27.7%) היו"ר עופר ינאי.
המגעים בין הצדדים מתקיימים מזה מספר חודשים, וידעו לא מעט עליות, מורדות ומשברים, אולם בימים האחרונים נדמה שהצדדים מתקרבים למתווה מוסכם של עסקה. לפי המתווה המתגבש, קרן נוי תשקיע 520 מיליון שקל בנופר ישראל ותעביר אליה נכסים שונים, ובתמורה תקבל 47% ממניות נופר ישראל, כשיתרת המניות (53%) תישאר בידי נופר אנרגיה, שכיום מחזיקה במלוא המניות של נופר ישראל. העסקה, כולל הנכסים שיוזרמו במסגרתה, משקפת לנופר ישראל שווי של מעל 1.5 מיליארד שקל, בעוד החברה־האם נסחרת בבורסת ת"א לפי שווי של 3.46 מיליארד שקל. הכניסה המסתמנת של נוי לנופר ישראל עשויה לאותת על כך שהשלב הבא הוא הנפקתה של נופר ישראל בבורסת ת"א. משרד עורכי הדין פישר בכר חן מלווה את קרן נוי בעסקה, ואילו נופר אנרגיה מיוצגת על ידי משרד עורכי הדין מיתר.
לפי המתווה המסתמן, נוי תזרים ישירות לנופר ישראל 300 מיליון שקל וכן תרכוש מידי נופר אנרגיה מניות נופר ישראל ב־220 מיליון שקל. בנוסף, נוי תעביר לידי נופר ישראל את חלקה בפרויקטים של אגירת מתח עליון בישראל. בתחילת השנה, הקרן היתה אחת משש הזוכות במכרז של רשות החשמל להקמת 11 פרויקטים של מתקני אגירת חשמל במתח עליון ברחבי הארץ (ערבה, נגב וצפון) בהיקף כולל של 1.5 ג'יגה־ואט, כאשר חלקה של נוי עומד על 330 מגה־ואט בשלושה פרויקטים – בצפון (70 מגה־ואט) ושניים בנגב המערבי, במגן (150 מגה־ואט) ובית ניר (110 מגה־ואט). תעריפי הזמינות שישולמו לפרויקטים האלו על ידי המדינה נעים בין 2.7 אגורות לקוט"ש ל־3.36 אגורות לקוט"ש.
כיום, עיקר הפעילות של נופר אנרגיה, שהוקמה על ידי ינאי ב־2012, היא בחו"ל. נופר אנרגיה פעילה בשבע מדינות בסה"כ - גרמניה, רומניה, ארה"ב, איטליה (שם היא פעילה באמצעות החברה־הבת סאן פריים, אחת מהגדולות בתחום התקנת הפאנלים במדינה), בריטניה, ספרד וישראל. נכון לסוף הרבעון הראשון של 2025, החברה מעורבת בפרויקטים שכבר מחוברים לרשת החשמל, או מוכנים לחיבור, בהיקף של 1.3 ג'יגה־ואט שעה, כשחלק החברה הוא 637 מגה־ואט, ו־177 מגה־ואט של אגירה. החברה גם מעורבת בפרויקטים בהיקף 1.2 ג'יגה־ואט שעה שנמצאים בהקמה או לקראת הקמה, כשחלק החברה בהם הוא 1 ג'יגה־ואט; ובפרויקטי אגירה שנמצאים בהקמה או לקראת הקמה בהיקף של 2 ג'יגה־ואט, כשחלק החברה בהם הוא 1.7 ג'יגה־ואט. הפורטפוליו הכולל של החברה, כולל פרויקטים בייזום על שלביהם השונים, עומד על 13 ג'יגה־ואט. בישראל, החברה מעורבת בפרויקטים שמחוברים לרשת החשמל, או מוכנים לחיבור אליה, בהיקף של 355 מגה־ואט, כשהחלק שלה הוא 168 מגה־ואט, ובפרויקטי אגירה בהיקף של 115 מגה־ואט, כשחלקה הוא 37 מגה־ואט. במילים אחרות, העסקה עם נוי, ככל שתצא לפועל, תביא לזינוק דרמטי בהיקף פעילות האגירה של נופר ישראל, כאשר כיום לנופר יש פעילות בתחום האגירה רק בישראל. בנוסף, לנופר יש פעילות בתחום עמדות הטעינה ואספקת חשמל באמצעות החברה־הבת אנובה (Enova), שבה היא שותפה עם חברת מילגם שבשליטת האחים וייל. החברה הזו היא גם קבלן ההקמה והתחזוקה של הפרויקטים של נופר בישראל.
מתקני אגירה מאפשרים לחבר יותר מתקנים סולאריים לרשת החשמל, למקסם את השימוש בהם ואת התמורה הכלכלית שהם מניבים. מתקני האגירה כשמם כן הם – אוגרים את החשמל שמופק ממתקני האנרגיה המתחדשת, ומאפשרים להשתמש בו גם בשעות שבהן אין שמש, כלומר, בלילה. וכך, מתקני האגירה מאפשרים לחברות לנצל את פערי המחיר בין החשמל שמופק בשעות היום לזה שמופק בשעות הערב. בשעות היום, הפקת החשמל ממתקנים סולאריים נמצאת בשיא, והביקוש לחשמל יחסית נמוך, כך שעלות הייצור והתמורה המשולמת נמוכה. בשעות הערב, לעומת זאת, הביקוש לחשמל בשיא והמחיר קופץ, אך התפוקה ממתקני האגירה נמוכה. כך, מתקני האגירה מאפשרים לפרוק לרשת החשמל בשעות הערב את החשמל הירוק שיוצר בבוקר, ולקבל תמורה גבוהה יותר עבורו, וכן להפחית את השימוש בתחנות כוח מזהמות. בנוסף, אחד האתגרים של האנרגיה המתחדשת כיום הוא פיתוח התשתיות. רשת החשמל לאו דווקא ערוכה לקבל לידיה את כל החשמל של הפרויקטים של האנרגיה המתחדשת, והאגירה מאפשרת לגשר על כך.
הכספים שתזרים קרן נוי לתוך נופר ישראל יאפשרו לה, בין היתר, לקדם ולממן שני מיזמים גדולים עליהם הכריזה בחודשיים האחרונים: הקמת מתקני אגירה יחד עם רשת הקמעונאות מחסני השוק בשטח של 60 סניפים, מה שעשוי להניב כושר אגירה של עד 1 ג'יגה־ואט; ומיזם נוסף דומה שהוכרז בשבוע שעבר – הקמת מתקני אגירה במתחמים של מרכזי הקניות של ביג, יחד עם ביג, בהיקף דומה. היקף ההשקעה הנדרש בכל אחד מהמיזמים עומד על כחצי מיליארד שקל.
ככל שהעסקה בין הצדדים תצא לפועל, זו לא תהיה הפעם הראשונה שנוי וינאי משתפים פעולה. קרן נוי, שמנוהלת על ידי פיני כהן, גיל־עד בושביץ ורן שלח, היא אחת משתי קרנות ההשקעה בתשתיות הגדולות בישראל, והיא השלימה השנה גיוס של 2 מיליארד שקל לקרן חדשה, מה שמביא את סך הגיוסים שלה ל־9 מיליארד שקל בארבע קרנות. הקרן היתה המשקיעה הגדולה הראשונה בנופר אנרגיה. בספטמבר 2020, עוד כשנופר אנרגיה היתה חברה פרטית, נוי רכשה 25% מהמניות תמורת 230 מיליון שקל, מה ששיקף לנופר אנרגיה שווי של כמיליארד שקל. זמן קצר לאחר מכן, בדצמבר 2020, נופר אנרגיה השלימה הנפקה ראשונית (IPO) בבורסת ת"א, כאשר גייסה 600 מיליון שקל לפי שווי של 2.6 מיליארד שקל.
במהלך השנה האחרונה נוי מכרה בהדרגה את המניות שלה בנופר אנרגיה, כשבחודש פברואר האחרון מכרה את יתרת המניות, 7.85%, לשורה של גופים מוסדיים, בהם הפניקס, מגדל ביטוח, בית ההשקעות מיטב ובית ההשקעות מור, תמורת 237 מיליון שקל. בכך, סיכמה הקרן השקעה של חמש שנים בנופר אנרגיה, בהן רשמה תשואה של 100%.
עוד בטרם הפרידה, במהלך שנת 2021, היחסים בין נופר ונוי עוררו תרעומת בקרב המשקיעים המוסדיים בנופר אנרגיה, כאשר נופר ביקשה לרכוש מידי נוי, שהחזיקה אז ב־20% ממניות נופר אנרגיה, את תחנת הכוח הסולארית באשלים תמורת 580 מיליון שקל, תוך שנוי ונופר מבטלות את הסכמי בעלי המניות שהיה ביניהן, כדי שרכישת אשלים לא תיחשב לעסקת בעלי עניין. גם לאחר שבית ההשקעות אלטשולר שחם הצטרף לעסקה, הדבר לא ריכך את הביקורת, ובסופו של דבר העסקה לא יצאה לפועל.
את הרבעון הראשון של השנה סיימה נופר אנרגיה עם הכנסות של 59.9 מיליון שקל, ירידה של 9.4% בהשוואה לרבעון הראשון של 2024, ואילו הרווח הכולל הסתכם ב־127.2 מיליון שקל, לעומת הפסד של 49.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
