דוח המבקר
"אלפי מתפקדי ליכוד השתמשו באותם אמצעי תשלום, חשש לפגיעה בהליך הדמוקרטי"
מתניהו אנגלמן הטיל קנסות של 150 אלף שקל על הליכוד ו-75 אלף שקל על העבודה בדו"ח מימון המפלגות ל-2024. לפי הממצאים, בליכוד נעשה שימוש חוזר באותם אמצעי תשלום עבור אלפי מתפקדים, באופן שמעלה חשש להשפעה על הפריימריז, בעוד שבמפלגת העבודה נמצאה הלוואה אסורה שהועברה דרך תאגיד מפלגתי לסיעה בניגוד לחוק
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם את דו"ח מימון המפלגות לשנת 2024, שבמסגרתו הטיל קנסות על המפלגות שחרגו מחוקי המימון וקיבלו דו"ח שלילי. הליכוד ספג קנס של 150 אלף שקל, והעבודה קיבלה קנס של 75 אלף שקל. הסכומים ינוכו מכספי מימון המפלגות השוטף שמקבלות הסיעות מהכנסת.
המבקר קבע שהליכוד כשל באימות זהות המתפקדים למפלגה, ומקור התשלום שלהם. לפי ממצאי הביקורת, ב-41% מכרטיסי האשראי (16,346 כרטיסים) וב-46% מההעברות הבנקאיות, בוצע תשלום עבור יותר ממתפקד אחד. חמור מכך, באלפי מקרים שולמו דמי חבר באמצעות אותו אמצעי תשלום עבור מתפקדים בעלי שמות משפחה שונים שלכאורה אין ביניהם שום קשר. התנהלות זו מעלה חשש ממשי לביצוע עבירות פליליות של תשלום דמי חבר בידי אחר ופוגעת קשות באמון הציבור ובהליך הבחירות הדמוקרטי.
המבקר הדגיש כי כבר בדוח קודם העיר לליכוד שעל הסיעה לנקוט אמצעי בקרה לבחינת תקינות הליך ההתפקדות, לזיהוי המתפקדים ולאימות אמצעי התשלום שלהם. אלא ש"גם בביקורת לתקופה השוטפת הנוכחית הועלה כי הסיעה לא קיימה בקרה הולמת על תהליך ההתפקדות, וכי היא לא נקטה אמצעים אקטיביים לאימות זהותו של כל אחד מהמתפקדים ושל אמצעי התשלום שלו כמתחייב".
המבקר הוסיף כי "לנוכח הממשק הישיר שבין רשימת המתפקדים ששולם בגינם דמי חבר לבין ספר הבוחרים של מפלגה אשר מקיימת בחירות מקדימות, וכדי לשמור על אמון הציבור בהליך הדמוקרטי ובחוסנן של המפלגות בישראל, ונוכח התוצאות הפליליות של תשלום דמי חבר עבור אחר, קיימת חשיבות לאימות זהותו של כל אחד מהמתפקדים ושל אמצעי התשלום ששימשו לרכישת זכות הצבעה בבחירות המקדימות כאמור. לא ניתן לצאת ידי חובה בהסתמכות פסיבית על הצהרת המתפקד, אלא על הסיעות מוטלת החובה לקיים מערך בקרה הולם, מקיף ואפקטיבי על תהליך ההתפקדות וגביית דמי החבר ולהפעילו בזמן אמת ובאמצעות כלים אקטיביים לאימות זהותו של כל מתפקד ושל אמצעי התשלום המשמש אותו. לפיכך חלה על הסיעות החובה לבדוק ולאמת כבר במועד הרישום את פרטיו של כל מתפקד אשר משולמים בגינו דמי חבר".
בנוסף, מצא המבקר ליקויים כבדים בהעסקת עובדים ומתן הטבות על ידי הליכוד. המבקר גילה ניהול לקוי של משאבי אנוש הכולל מתן תוספות שכר והעלאות שכר לעובדים ותיקים, וכן העמדת רכבים צמודים לפעילי מנהלה – כאשר חלקם כלל אינם רשומים כעובדי הסיעה. כלל ההטבות הללו ניתנו על סמך החלטות שהתקבלו בעל פה, ללא כל תיעוד בכתב, וללא מנגנון סדור המבוסס על קריטריונים ברורים.
בנוגע למפלגת העבודה - המבקר קבע כי העבודה פעלה בניגוד לחוק כאשר קיבלה הלוואה אסורה באמצעות תאגיד מפלגתי הנמצא בשליטתה. פעולה זו מהווה עקיפה של הוראות החוק שנועדו להגביל את מקורות המימון של הסיעות ולהפחית את תלותן במערכת הבנקאית ובגופים מסחריים. ההלוואה בסך של 1.6 מיליון שקל נלקחה על ידי חברת בית ארלוזורוב בע"מ, תאגיד מפלגתי שבשליטת הסיעה, ומתוכם סך של 750 אלף שקל הועבר כהכנסה לסיעה בספטמבר 2024. בנוסף, הסיעה חתמה על ערבות לכל ההלוואה.
במענה לשאלת צוות הביקורת מסרה הסיעה כי החברה שקיבלה את ההלוואה בסך של 1.6 מיליוני שקל מתאגיד אחר, העבירה קרוב למחצית מכספי ההלוואה לסיעה, שהייתה שרויה במצוקה תזרימית בשל עיכוב בקבלת כספי המימון הממלכתי בגין הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו ב-2024, דבר המהווה לשיטתה פרקטיקה מותרת אשר לא נאסרה במפורש בחוק.
ואולם, המבקר קבע כי ממכלול הנסיבות אין המדובר בהעברת כספי החברה לסיעה במהלך עסקים רגיל, אלא וכעולה מהחלטת דירקטוריון החברה, המדובר בלקיחת הלוואה לצורך העברתה לסיעה. זאת ועוד, בהתאם לביאור לדוח הכספי של החברה, הלכה למעשה הסיעה השיבה בשנת 2025 סך של 800 אלף שקל לחברה המלווה, בשם החברה וכנגד סך זה הונפק לסיעה שטר הון מאת החברה. על כן מדובר בהפרה של הוראות החוק בנושא.
הביקורת גם העלתה כי ישראל ביתנו ועוצמה יהודית עשו שימוש בכספי המימון הממלכתי של המפלגה כדי לממן הליכי תביעות לשון הרע אישיות של יושבי ראש המפלגות. מבקר המדינה קבע כי לפעם זו ההוצאה תוכר כ"הוצאות תעמולה והסברה" בשל הסברי הסיעות באשר לזיהוי ולחיבור ההדוק שבין שם היו"ר למפלגה.
עם זאת, המבקר קבע כי על הסיעות לגבש לאלתר נוהל סדור וכתוב שיסדיר כל מימון עתידי של הוצאות משפטיות מכספי הציבור. המבקר הדגיש כי "מטעמי זהירות יובהר כי גם בהנחה שיש נוהל כאמור, ואף שהתקבלה החלטה פרטנית מכוחו, הביקורת תבחן בעתיד אם הוצאה משפטית תואמת את תנאי ההגדרה של "הוצאות" שבסעיף 1 לחוק, ואם היא עומדת בעקרונות החוק ובחובת השמירה על כספי הציבור בנסיבות אותו מקרה. זאת, בדומה לבחינת כל הוצאה והוצאה שמוציאה סיעה במהלך התנהלותה השוטפת או במהלך תקופת הבחירות".
המבקר גילה כי בסוף 2024 ל-10 סיעות מכהנות יש גירעונות מצטברים בסך כולל של 81 מיליון שקל ו-9 מפלגות שחדלו מלהתקיים אינן מחזירות לאוצר המדינה חובות של כ-44 מיליון שקל, או נמנעות מהשבת עודפים בהיקף של כ-4 מיליון שקל שנותרו בקופתן. כלכליסט חשף ב-26 באפריל כי היקף חובות המפלגות המכהנות כיום לכנסת נאמד ב-41 מיליון שקל וחובות המפלגות שלא מכהנות בכנסת מגיע כיום ל-32.5 מיליון שקל. המבקר קרא לכנסת "לתת את הדעת על נושא זה, כדי להבטיח את החזרת החובות לאוצר המדינה ולמנוע הישנות של מקרים כאלה בעתיד".
אנגלמן הזהיר כי "על כלל הסיעות להשתמש באופן זהיר ומושכל בכספי המימון הממלכתי הניתנים להן מכספי ציבור. ההתנהלות שנחשפה בדוח לגבי תהליכי ההתפקדות בליכוד, במסגרתה נעשה שימוש באותו אמצעי תשלום עבור מתפקדים שונים ללא קיום מערך בקרה הולם, היא חמורה. מדובר במצב המעלה חשש לתשלום דמי חבר בידי אחר – דבר שעלול להוות עבירה פלילית. הכללת מתפקדים אלו בספר הבוחרים עלולה ליצור הטיה בבחירת המועמדים לכנסת"
