בלעדי
רשות ני"ע הישראלית נגד מטא: “נבחן חקיקה להגנה מהונאות ברשת”
במכתב שהעבירה בסוף אקטובר למנכ"לית מטא ישראל עדי סופר-תאני, דורשת הרשות לפעול מיידית נגד הונאות משקיעים בפלטפורמות שלה: "אם לא נראה התקדמות ממשית ניאלץ לבחון גם חלופות אחרות, לרבות בכלים חקיקתיים, שיעגנו את אחריותן של רשתות חברתיות להגנה על לקוחותיהן"
רשות ניירות ערך מאיימת על מטא כי תיזום חקיקה בכנסת שתחייב אותה להילחם בהונאות בפלטפורמות שלה - ובעיקר ברשת החברתית פייסבוק.
הרשות שלחה בסוף אוקטובר מכתב לעדי סופר-תאני, מנכ"לית מטא ישראל, שבו היא מזהירהכי לא תאפשר גרירת רגליים בנוגע לטיפול בהונאות וכי "אם לא נראה התקדמות ממשית בטווח הזמן המיידי ניאלץ לבחון גם חלופות אחרות, לרבות בכלים חקיקתיים, שיעגנו את אחריותן ומחויבותן של רשתות חברתיות להגנה על לקוחותיהן מפני הונאות משקיעים".
ביולי 2025 התקיימה פגישה בין רשות ניירות ערך למטא, שבה נדונו הדרכים לטיפול בתופעה, ונקבע כי יוקם צוות עבודה משותף שיבחן בתוך שבועות ספורים חלופות אפשריות לנקיטת אמצעי הגנה אפקטיביים נוספים מצד מטא למניעת הונאות.
ואולם מאז לא נעשה יותר מדי - לפחות על פי הרשות. לטענתה ההתמהמהות של פייסבוק לא פוגעת רק בכיסם של המשקיעים שנפלו קורבן לתרמיות, אלא גם באמון הציבור בשוק ההון ובמערכת הפיננסית כולה.
הבוקר נכח יו"ר הרשות ספי זינגר בוועדת המשנה לענייני בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות בכנסת, בראשות ח"כ אורית פרקש-הכהן - שיזמה את הדיון. הוועדה קיימה דיון מיוחד בנושא סכנת ההונאות הפיננסיות ברשתות החברתיות באמצעות בינה מלאכותית, ובמהלכו חשף זינגר כי היקף ההונאות בהן מטפלת הרשות הגיע למיליארדי שקלים. אולם בכלים הנוכחיים של הרשות, ידיה כבולות – מאחר שמקור ההונאות ברובו המוחלט מגיע מחוץ לישראל.
"זינגר הסביר בוועדה: 'עולם הבינה המלאכותית מעצים את התופעה הזו. יושב אדם במדינה כלשהי, לא מכיר כאן אף אחד, עם קצת עבודה עושה סרטון בעברית שיודע למצוא מי מנכ"ל הבורסה או נגיד בנק ישראל או יו"ר בנק לאומי ולפרסם בכמה דקות סרטון בעברית, מטורגט לקבוצה שהוא יודע למצוא ולבנות, והיכולת שלו לעשות את זה בהיקפים ענקיים גדולה באופן אקספוננציאלי למה שהיא הייתה בעבר'".
זינגר הוסיף: "התחלנו להבין כי אנחנו צריכים לטפל בתשתית, והגורם המרכזי היה מטא. קשה להגיע אליהם ולייצר איתם שיתוף פעולה (...) אולי יש מאחורי זה אינטרסים כלכליים. הצלחנו להגיע לעבודה משותפת, חיפשנו פתרון שיהיה מידתי, שיצמצם את הבעיה באופן משמעותי, אבל הבנו שזה צריך להיות בתוך גבולות הגזרה שבהן רשתות עובדות – אך לצמצם משמעותית את הבעיה. המודל שהגענו אליו הוא מודל שנקרא אימות וזיהוי: אדם שרוצה להציע פרסום ממומן ופונה לישראל – למטא יהיה אימות וזיהוי מוקדם שלו, ושמי שמפרסם בשמו הוא אותו אדם".
הפתרון המוצע על ידי הרשות להונאות כצעד התחלתי הוא זיהוי המפרסם הודעות להשקעה. בשלב ראשון, גוף שרוצה לפרסם את השירותים שלו הולך לרגולטור הרלוונטי של ניירות ערך ומוציא אישור עם מספר מזהה. רק לאחר קבלת האישור לפרסום הוא פונה לרשת החברתית, שחייבת לזהות שמדובר באותו גוף או אדם. על פי זינגר, מדינות שאימצו את ההליך הציגו ירידה כמעט מוחלטת של פרסומים ממומנים על ידי גורמים לא מורשים ואנונימיים. המדינות שאימצו עד כה את הנוהל הן ברזיל, צרפת, גרמניה, הודו, אינדונזיה, תאילנד, פורטוגל וניו זילנד.
