האוצר מעניק צ'ופר קטן לסוכני הביטוח בדרך לאישור הרפורמה
סוכני הביטוח יידרשו להוציא רישיון לשיווק מוצרי חיסכון, אבל יוכלו להמשיך לשווק אותם באופן עצמאי. זאת, במקביל להקמת מסלול חשבון השקעות משותף, בו יוכלו המשקיעים לעבור בין האפיקים השונים ללא תשלום מס
פשרה בוועדת הארביטראז'. במסגרת דיונים שנערכו בין משרד האוצר לרשות ני"ע ורשות שוק ההון לקראת פרסום המסקנות הסופיות של ועדת הארביטראז', הוחלט כי חשבון ההשקעות ייפתח לצד שאר מכשירי החיסכון בשוק, כמו קרנות נאמנות, קופות גמל להשקעה ופוליסות חיסכון. כלומר חשבון ההשקעות ישמש כמכשיר נוסף, שבו יוכלו משקיעים לחסוך לטווח ארוך, ויכלול הטבות מיסוי על חשבון שאר האפיקים.
"הצורך להשאיר את האפשרות לחסוך מחוץ לחשבון השקעות נובע מהרצון לאפשר ללקוחות לחסוך גם מחוץ לחשבון השקעה בדרך שהם מכירים", הסביר בכיר בענף, שהוסיף: "ישנם סוכני ביטוח שרגילים לעבוד בדרך מסוימת והחלטנו להמשיך לאפשר להם לעבוד בדרך זו".
הותרת האפשרות להשקיע בנכסי השקעה מחוץ לחשבון ההשקעות הובלה בידי רשות שוק ההון, שלהשקפתה העברת ההשקעות לחשבון חיסכון ייעודי תייקר את עלות החיסכון לחוסך. בנוסף, לשיטתה, המהלך יביא לריכוזיות בשוק, מאחר שכל החוסכים יתרכזו בקרב ארבעה שחקנים מרכזיים: מיטב, IBI, אקסלנס ואלטשולר שחם.
במסגרת מסקנות הביניים, החליטה ועדת הארביטראז' כי יש ליצור חשבון השקעות אחיד, שדרכו יבוצעו ההשקעות בכל אחד מהאפיקים. בחשבון ההשקעות, רכישה ומכירה של נכסים לא ייחשבו לאירוע מס, וזה ישולם רק כאשר נמשך כסף מאותו חשבון. בנוסף, במידה שהחיסכון ייפדה לאחר שבעל החשבון יגיע לגיל פרישה, הרווחים שנצברו יהיו פטורים ממס רווחי הון. במקביל, הוועדה מבקשת להגביל את היקף הכספים הפטורים ממס, לעשרות אלפי שקלים בלבד.
ועדת הארביטראז', שבראשה עמד מנכ"ל האוצר לשעבר שלומי הייזלר, בחנה את השוני באפיקי החיסכון של אזרחי ישראל. שוני, שלהשקפת משרד האוצר, מקשה על ההבנה של חוסכים מן השורה ומצריך תיווך של סוכנים פיננסיים, כמו סוכני ביטוח ומנהלי השקעות. כיום קיימים שלושה אמצעים עיקריים לחיסכון: קרנות נאמנות, פוליסות חיסכון וקופות גמל להשקעה שמנהלים כ־700 מיליארד שקל, 86 מיליארד שקל ו־76 מיליארד שקל בהתאמה.
ועדת הארביטראז' ממליצה לשנות את הבדלי המס בין שלושת אפיקי החיסכון העיקריים. במצב הקיים, בקופת גמל להשקעה ניתן לעבור מחברה לחברה מבלי שהאירוע ייחשב אירוע מס. בנוסף, מי שמושך את החיסכון אחרי גיל 60 ומעביר אותו לקרן פנסיה, כדי לקבל ממנו הכנסה חודשית, יהיה פטור ממס על ההכנסה הזו. הטבה זו ממצבת את קופת הגמל להשקעה כאמצעי החיסכון המשתלם ביותר לטווח ארוך, עם דמי ניהול בשיעור ממוצע של 0.63% בשנה. עם זאת, ההפקדה לקופה מוגבלת ל־81 אלף שקל בשנה.
תיאורטית, אדם יכול לחסוך כ־800 אלף שקל בעשר שנים ולהפריש אותם לפנסיה ללא תשלום מס רווחי הון. במצב החדש, שאותו רוצה לייצר הוועדה, גם שאר האפיקים בחשבון ההשקעה יקבלו את הטבת המיסוי, אם כי הגבול של הפטור הכללי אמור לרדת באופן משמעותי, כאשר הערכות הן שהסכום הפטור יהיה בין 50 אלף שקל ל־100 אלף שקל בלבד.
הוועדה פרסמה את מסקנות הביניים בפברואר השנה ואמורה להציג מסקנות סופיות בקרוב. החקיקה בעניין אמורה להתבצע ב־2026. המסקנה העיקרית של הוועדה, שזכתה לביקורת משמעותית מצד רשות שוק ההון, הרגולטור האחראי על חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל, היתה ההחלטה לאחד את כל החסכונות לכדי חשבון השקעות אחד. הרשות אחראית על קופות הגמל להשקעה, האפיק היחיד כיום שמאפשר לחבר חיסכון שוטף לקרן פנסיה מבלי לשלם מס רווחי הון. לפי המלצות הביניים, בחשבון ההשקעות, יאבדו קופות הגמל להשקעה את היתרון המשמעותי ביותר שלהן. לכן רשות שוק ההון, מסיבה זו בין היתר, התנגדה למסקנות הביניים.
מטרה נוספת של הוועדה היא ביטול השוני במנגנוני ההפצה בין כלי החיסכון השונים, שיוצר יתרון שיווקי לקרנות נאמנות, שממשיכות לצמוח ומהוות את אפיק החיסכון הגדול ביותר. השקעה בקרנות נאמנות מתבצעת לרוב דרך המערכת הבנקאית, בהמלצת יועצי ההשקעות של הבנקים, בעוד את פוליסות החיסכון משווקים סוכנים וחברות הביטוח.
לקופות הגמל להשקעה ניתן להגיע רק דרך בתי ההשקעות. ההבדלים בשיווק המוצרים נובעים בעיקר מלובי שהפעילו החברות והמתווכים הפיננסיים האחראים על הפצת המוצרים, וכן מההתפתחות השוק לאורך השנים. כך, למשל, פוליסות החיסכון כללו בעבר מרכיב של ביטוח חיים, ולכן רק חברות ביטוח הורשו לשווק אותן. הוועדה מבקשת לבטל את מגוון ההפצה ולרכז את כל ההשקעות לפלטפורמה אחת, כך שכאשר משקיע ירצה לחסוך באחד המוצרים, הוא יפתח חשבון השקעות ובו יתאפשר לו להשקיע בכל אחד משלושת המוצרים.
