בלעדי
קיבוצי הגליל המערבי מקדמים פארק אקולוגי ב־2.6 מיליארד שקל
תאגיד מילואות של קיבוצי הגליל המערבי וחברת קרקע טובה לישראל פנו באמצעות פירמת BDO לחברות תשתית וקרנות לבחינת השקעה בפרויקט במודל שותפות או רכישה מלאה. שפיר, מנרב, אלקטרה, להב, קיסטון וג'נריישן קפיטל הביעו עניין
קיבוצי הגליל המערבי מקדמים הקמת פארק אקולוגי ענק בפרויקט בהיקף של 2.6 מיליארד שקל, ולפחות שש חברות תשתיות גדולות, לצד קרנות השקעה, בוחנות כניסה להשקעה בפרויקט.
ל"כלכליסט" נודע כי יזמי הפרויקט – תאגיד מילואות, המאגד את קיבוצי הגליל המערבי, יחד עם חברת קרקע טובה לישראל שבשליטת ארז פרידמן – פנו באמצעות פירמת הייעוץ וראיית החשבון BDO לחברות וקרנות שונות בבקשה לבחון השקעה מלאה או חלקית בפרויקט, במודל של שותפות או אף רכישה מלאה. בין הגורמים שהביעו עניין: קרנות הריט להשקעה בתשתיות ג'נריישן קפיטל וקיסטון, וכן חברות התשתית שפיר הנדסה שבשליטת האחים שפירא, מנרב שמובילים האחים וייל, אלקטרה שבשליטת האחים זלקינד ולהב תשתיות שבבעלות להב אל.אר שבשליטת אבי לוי, שלהן פעילות ענפה בתחום איכות הסביבה.
הזכויות להקמת הפארק מוחזקות בידי מילואות וקרקע טובה, וכוללות קרקע של 102 דונם. המודל המוצע לשותפות כולל אחריות כוללת לתכנון, הקמה, מימון והפעלה של הפארק, שיכלול שלושה מתקנים מרכזיים: מתקן למיון פסולת בהיקף של 500 אלף טון בשנה, מתקן לטיפול בפסולת אורגנית בהיקף של 200 אלף טון בשנה, ומתקן להשבת אנרגיה משאריות פסולת בהיקף של 500 אלף טון בשנה. במתקן המיון תופרד הפסולת לכ־50 אלף טון חומרים ממוחזרים, 175 אלף טון פסולת אורגנית ו־275 אלף טון שיופנו להשבת אנרגיה.
עלות הקמת הפרויקט מוערכת בכ־2.1 מיליארד שקל, כאשר חלק מהמימון עשוי להגיע ממענקי מדינה. יותר ממחצית מההשקעה מיועדת למתקן השבת האנרגיה. בנוסף, שווי הקרקע מוערך בכחצי מיליארד שקל, כך שהפרויקט המלא צפוי להגיע לשווי של למעלה מ־2.6 מיליארד שקל.
המיקום שנבחר – מזרחית לכפר מסריק ובסמוך לבסיס השדה של צה"ל בעכו – מצוי בשלבי קידום סטטוטוריים, כולל קבלת היתר בנייה ואישור משרד הביטחון לגבי גובה המתקנים והארובות. התב"ע כבר אושרה, המשרד להגנת הסביבה נתן את ברכתו במרץ 2024, משרד הביטחון אישר את המהלך ביוני האחרון, ותסקיר השפעה על הסביבה קיבל אישור בחודש שעבר.
השלב הבא בפרויקט יכלול איתור שותף אסטרטגי, בחירת ספקים וגיבוש תכנון מפורט עד שנת 2026. הבנייה צפויה להימשך עד 2028, ולאחר מכן ייכנס הפרויקט לשלב הרצה – בתקווה לספק פתרון ארוך טווח למשבר הפסולת באזור הצפון.
הפארק צפוי לתת מענה לצרכי הטיפול בפסולת הביתית של אזור מפרץ חיפה, שכיום מועברת ברובה להטמנה באתרים שונים ברחבי הארץ, בעיקר בדרום. לפי הפנייה למשקיעים, הפרויקט יידרש לעמוד בסטנדרטים סביבתיים מהגבוהים ביותר, ובכלל זה הקפדה על רמות פליטה וזיהום. התעריף שנבחן בשלב זה לרשויות המקומיות עומד על כ־350 שקל לטון פסולת.
מילואות, המאחדת 25 קיבוצים בין חיפה לעכו, מבקשת למצוא שותף אסטרטגי שיקדם את הפרויקט במהירות וביעילות, תוך חלוקת סיכונים ובניית מנגנוני בקרה הדדיים. לפי התוכניות, מילואות וקרקע טובה יישארו ככל הנראה שותפות בפרויקט, אך קיימת גם אפשרות למכירתו במלואו.
תשלובת מילואות מעסיקה כ־1,000 עובדים ב־15 חברות־בנות, בעיקר בתחומי החקלאות, ובהן החברות מילועוף ומילובר. הכנסותיה השנתיות נאמדות בכ־4 מיליארד שקל.
חברת קרקע טובה לישראל מתמחה בקידום פתרונות למחזור והשבה, ומחזיקה בין היתר במטמנת גוש חלב ובחברת אקוגלס. בעל השליטה בה, ארז פרידמן, כיהן בעבר כיועצו של הנשיא שמעון פרס וכראש לשכתה של השרה דליה איציק. שותפו המנוח, יעקב אברהם, עמד בראש משרד מהנדסים שהקים.
