ניתוח
אל על המריאה, דסק"ש עוד מתקשה: מה קרה לחברות שהחליפו ידיים בקורונה
חמש שנים חלפו מאז המשבר הקודם שטלטל את הבורסות בעולם ואילץ גם אנשי עסקים וחברות בישראל לממש נכסים. קני רוזנברג כבר הרוויח 1.8 מיליארד שקל באל על, וגם מי שרכשו חברות מיצחק תשובה יכולים להיות מרוצים. גם האחים אמיר נמנים בעקיפין על המרוויחים
כשהמשבר הוא גם הזדמנות: הכרזת נשיא ארה"ב טראמפ על הטלת המכסים הגורפים בשבוע שעבר טלטלה את השווקים הגלובליים, ולא פסחה גם על אחוזת בית.
עוד מוקדם לומר אם הסערה שמחולל טראמפ בשווקים תתפתח לכדי משבר של ממש, הגם שחלק מהבנקים הגדולים בארה"ב מעריכים שהסיכוי שארה"ב תיכנס למיתון השנה עלה משמעותית, אך משברים מייצרים גם הזדמנויות. כך היה במשבר הגלובלי הגדול הקודם, הקורונה.
אז, במרץ 2020 נצבעו מסכי הבורסות באדום בוהק והמדדים הבולטים נפלו בשיעורים חדים. בעקבות אותה הסערה, כמה מבעלי השליטה הבולטים במשק נאלצו לממש נכסים, ואחרים ניצלו את ההזדמנות כדי לרכוש אותם. היום, חמש שנים אחרי, ובפתחו של מה שעשוי להסתמן כמשבר חדש, כבר ניתן לבחון ממרחק של זמן אם אלו אכן היו הזדמנויות אטרקטיביות.
יצחק תשובה וקבוצת דלק
יצחק תשובה היה הפנים הבולטות של משבר הקורונה בשוק המקומי. מניית קבוצת דלק שבשליטתו נחבטה קשות ב־2020 כשבעקבות הקורונה העולם הושבת ובבת אחת מחיר הנפט צנח, ובעקבותיו החל שווי החברה לצנוח. אם בתחילת אותה שנה שווי השוק של הקבוצה עמד על 6.3 מיליארד שקל, במרץ הוא קרס לשפל של 650 מיליון שקל.
קבוצת דלק נכנסה בעקבות זאת להבנות מול מחזיקי האג"ח והבנקים, שהיוו תחליף להסדר חוב, תשובה נדרש לממש נכסים רבים, הגם שמאז התמונה השתנתה לחלוטין, קבוצת דלק נסחרת כיום לפי שווי של 10 מיליארד שקל, ושבה להיות הצד הרוכש, ובימים אלו היא נערכת להשלמת רכישת השליטה בישראכרט.
במאי 2020, כחלק ממסע המימושים של תשובה, רכשה ממנו קרן JTLV את השליטה (70%) בחברת הנדל"ן אלעד מגורים החדשה ב־198 מיליון שקל וב־2021 רכשה את יתרת החזקותיו תמורת 68.5 מיליון שקל ועלתה להחזקה של 90%. JTLV מתמחה בייזום והשבחה של נכסי מקרקעין בישראל והוקמה ומנוהלת על ידי עמיר בירם, אריאל רוטר ושלמה גוטמן.
באפריל 2021 היא ביצעה מהלך נוסף, הפעם בחברת הנדל"ן דוניץ, כשרכשה 17% ממניותיה תמורת 118 מיליון שקל, ובהמשך, בסדרת רכישות נוספות ובתמורה מצטברת של 78 מיליון שקל העלתה את החזקתה ל־26%. ביוני 2022 השלימה JTLV מהלך להחלפת מניות בין שתי החברות ואלעד מגורים הפכה לחברה־בת (100%) של דוניץ וחלקה של JTLV בחברה־האם עלה ל־43%.
כשסה"כ JTLV השקיעה 464 מיליון שקל ברכישת המניות של שתי החברות. בינואר היא מכרה 12% מהמניות למוסדיים לצד אופציות לרכישת 9% נוספים, בתמורה ל־280 מיליון שקל, שעשויה לעלות, במימוש מלא של האופציות, ל־509 מיליון. כיום, שווי החזקתה (31%) של JTLV בדוניץ מגיע ל־571 מיליון שקל. ביחד עם תמורת המכירה למוסדיים, מימושים קודמיםודיבידנד שדוניץ חילקה ב־2022, הרווח שלה על הנייר מרכישת החברות מגיע ל־408 מיליון שקל. בעוד שבועיים תחלק דוניץ דיבידנד נוסף של 15 מיליון שקל, וחלקה של JTLV בו יהיה 4.7 מיליון שקל.
באוקטובר 2020 מכרה קבוצת דלק את השליטה (75%) בדלק ישראל ללהב אל אר (40%) שבשליטת אבי לוי ואלי להב ובידי ב.ג.ם של אורי מנצור (34.2%) והמנכ"ל שלה אייל מאור (0.8%), תמורת 525 מיליון שקל ולפי שווי של 750 מיליון שקל.
הרוכשים פיצלו אותה ב־2021 לשתי חברות נפרדות: דלק נכסים שמחזיקה ב־61 מתחמי נדל"ן, בעיקר תחנות תדלוק שמושכרות לדלק ישראל; כשזו עוסקת בנפרד במכירת דלקים, ניהול תחנות תדלוק וחנויות נוחות (לצד החזקה ב־87% מרשת ברגר קינג ישראל, וב־30% ממניות זאפה). בפברואר דיווחה דלק נכסים על בחינת הנפקת מניות. זאת, לפי שווי של 900 מיליון שקל. כשגם דלק ישראל החלה לקדם הנפקה לפי שווי של יותר ממיליארד שקל.
עוד לפני הנפקה, נכון לסוף 2024 ההון העצמי של דלק ישראל עומד על 519 מיליון שקל. לצידה, ההון העצמי של דלק נכסים היה בסוף דצמבר 834 מיליון שקל ושווי הנכסים היה 1.3 מיליארד שקל. ההון העצמי הכולל של שתי החברות כיום מגיע ל־1.3 מיליארד שקל. בעוד שבסוף 2020 הגיע ההון העצמי של דלק ישראל (מעט לאחר השלמת רכישת השליטה וטרם הפיצול לשתי חברות נפרדות) ל־691 מיליון שקל.
במסגרת מסע המימושים מכרה קבוצת דלק באפריל 2020 גם את החזקותיה, 52%, בחברת כהן פיתוח שמחזיקה בזכות לחלק מתמלוגי מאגר תמר וב־1% מהיה"ש של ניו־מד אנרג'י (שמחזיקה ב־45% ממאגר הגז לווייתן). הרוכשים היו מייסד נאוויטאס פטרוליום גדעון תדמור; יוניון השקעות שבבעלות ג'ורג' חורש, יבואנית טויוטה ולקסוס; וחברת יונגיל שבשליטת יצחק סוארי.
תמורת הרכישה היתה 207 מיליון שקל, וזכאות לחלקה בדיבידנד של 2.6 מיליון דולר (כ־9 מיליון שקל), ששיקפה לחברה שווי של 415 מיליון שקל. חמש שנים מאוחר יותר, ולאחר שירדה ב־9% בימים האחרונים, כהן פיתוח נסחרת בשווי של 1.04 מיליארד שקל. כך ששווי המניות שדלק מכרה עומד על 540 מיליון שקל.
הרוזנברגים טסים אל על
לצידם של תשובה וקבוצת דלק, גם אל על היתה מהנפגעות הבולטות מהקורונה. מי שחילצה אותה היתה לא אחרת מהמדינה שהתחייבה לרכוש עד 61% ממניותיה בהנפקת זכויות שביצעה החברה בשווי של 150 מיליון דולר, לצד הלוואה בערבות מדינה של 250 מיליון דולר נוספים.
בהמשך אישרה המדינה מתווה סיוע שבמסגרתו שילמה לאל על 210 מיליון דולר עבור רכישת כרטיסי טיסה לעובדי מערך האבטחה לתקופה של 20 שנים. אל על, שהיתה עד אז בשליטת חברת כנפיים של משפחת בורוביץ, נחלצה בדרך זו מחדלות פירעון לאחר שכל מטוסיה קורקעו בעקבות המגפה. המדינה רכשה בסופו של דבר 14% ממניות החברה בהנפקה שהתקיימה בספטמבר 2020, בתמורה כוללת של 116 מיליון שקל. בהמשך המדינה מכרה אותן בכמה מהלכים בתמורה כוללת של 138 מיליון שקל, כך שהרוויחה 19% על השקעתה במשך קרוב לארבע שנים.
מי שרכשו את מרבית המניות באותה הנפקת זכויות, 42.9%, היו קני רוזנברג, בעליה של רשת בתי אבות בארה"ב, ובנו אלי, שהפכו בעקבות זאת לבעלי השליטה באל על. כיום, אחרי מהלכים נוספים השניים מחזיקים ב־48% מחברת התעופה.
אל על, ששווי השוק שלה בעקבות הנפקת הזכויות התייצב על 881 מיליון שקל (384 מיליון שקל לפניה), נהנתה בשנה וחצי האחרונה ממעמד כמעט מונופוליסטי בטיסות אל ומישראל, במיוחד בקווים הרווחיים לארה"ב, וזאת בעקבות ביטולי הטיסות מצדן של החברות הזרות במלחמה. היא נסחרת כיום בעקבות זאת בשווי של 5.6 מיליארד שקל. הרוזנברגים רכשו את המניות במקור תמורת 359 מיליון שקל, ומאז הגדילו את ההשקעה לכ־900 מיליון שקל, ושוויין עומד כיום על 2.4 מיליארד שקל.
החריג העצוב של דסק"ש
דסק"ש, מה שנותר מאימפריית אי.די.בי שהיתה בתחילת העשור הקודם הקונצרן הגדול במשק, לא עמדה ב־2021 בחובות של 1.8 מיליארד שקל לבעלי האג"ח שלה, וכתוצאה מכך איבד אדוארדו אלשטיין את השליטה בה. משבר הקורונה החמיר את קשייה, כשבעקבותיו ירד שווי השוק שלה משמעותית. את מניות השליטה רכשה קבוצת משקיעים: מגה אור שבשליטת צחי נחמיאס (29.9%), אלקו החזקות שבשליטת האחים זלקינד (29.8%), רמי לוי רכש באופן פרטי 11%, וחן למדן, בעל השליטה באוריין, רכש 5%.
מהלך זה הפך את דסק"ש לחברה שנסחרת ללא גרעין שליטה, ומתמקדת בפעילות בנדל"ן באמצעות נכסים ובניין שבשליטתה (70.5%), וגב־ים שתחתיה (74.1%). זאת, לאחר שמימשה את החזקותיה באלרון ונצ'רס, בסלקום ובמהדרין. חרף שיפור במצב החוב של דסק"ש, בעלי המניות העיקריים בה עדיין לא רווים ממנה נחת. הם רכשו את מניותיהם ב־2021 לפי שווי של 1.36 מיליארד שקל, וכיום — ארבע שנים מאוחר יותר — שווי השוק של דסק"ש עומד על 613 מיליון שקל בלבד.
האחים אמיר שופרסל
ביולי 2020, עמוק בתוך משבר הקורונה, מכר אדוארדו אלשטין, בעל השליטה אז בדסק"ש, את 26% המניות של שופרסל שנותרו ברשותה למוסדיים בתמורה ל־1.46 מיליארד שקל. המכירה נעשתה כחלק ממאמץ לצמצם את היקף החוב של דסק"ש, 3.7 מיליארד שקל באותה העת, ולאפשר לה פירעונות לבעלי האג"ח, ולצמצם את החוב של אי.די.בי. שהיתה בשליטתו, ונכנסה להסדר חוב.
בעקבות המכירה הפכה שופרסל לחברה ללא גרעין שליטה, שהגורם הדומיננטי בה היה המנכ"ל איצק אברכהן שבהמשך הפך ליו"ר. אולם ביצועיה החסרים של החברה ותשואת החסר שהציגה ביחס למדדי הייחוס הובילו את המוסדיים לתור אחר גורם שיוביל את השליטה בה. בסופו של דבר, בפברואר 2024, רכשו הא חים שלומי ויוסי אמיר את השליטה (24.9%) בחברת הקמעונאות תמורת 1.5 מיליארד שקל, ששיקפה לה שווי של 6 מיליארד שקל.
מאז עלתה מניית שופרסל ב־46%, לעומת 22% שעלה מדד ת"א־125, ושווי החברה עומד על 9.6 מיליארד שקל. זאת בזמן שבמהלך שלוש וחצי השנים ממימוש המניות של דסק"ש ועד לרכישת השליטה על ידי האחים עלתה מניית שופרסל ב־9% בלבד לעומת 43% של המדד.
