התנגדות רשות התחרות לעסקת רכישת ישראכרט: הראל בוחנת אפשרות לערער
התנגדות רשות התחרות לעסקת רכישת ישראכרט: הראל בוחנת אפשרות לערער
לאחר שמשרד האוצר, בנק ישראל ורשות שוק ההון אישרו, ולאחר שאישרה את עסקת כלל‑MAX לפני כשנה, רשות התחרות פסלה את רכישת ישראכרט בידי הראל, מחשש להעברת מידע ביניהן. מקורב לעסקה: "החששות שהרשות העלתה מעידים על חוסר הבנה"
רשות התחרות הודיעה אתמול שבכוונתה לפסול את העסקה לרכישת חברת כרטיסי האשראי ישראכרט בידי קבוצת הביטוח והפיננסים הראל. כזכור, שני הרגולטורים האחרים, בנק ישראל ורשות שוק ההון, אישרו את העסקה. ההחלטה התקבלה כשבועיים לאחר שנערך לצדדים שימוע בנושא.
בעקבות ההודעה צנחה אתמול מניית חברת כרטיסי האשראי בכ־9% לשווי של 2.45 מיליארד שקל. הראל היתה אמורה לרכוש את ישראכרט לפי שווי של 3.3 מיליארד שקל, הגבוה בכ־35% משווייה הנוכחי. במניית הראל נרשמה ירידה מזערית של 0.5% והחברה נסחרת בשווי של 5.8 מיליארד שקל.
בימים הקרובים תחליט הראל, שבשליטת יאיר המבורגר, אם לערער על ההחלטה לבית הדין לתחרות. מצד אחד, בהראל ובישראכרט, שהיא חברה ללא גרעין שליטה, משוכנעים שיש להם תשתית משפטית איתנה על מנת שהערעור שלהם יתקבל. כמו כן, בית הדין הפך לעתים את החלטות הרשות, למשל בעסקה למיזוג בנק אגוד למזרחי טפחות.
מצד שני, מהלך הערעור עשוי להימשך יותר משנה, ובכל זאת טומן בחובו אי־ודאות. האלטרנטיבה של הראל, אם כך, היא לנצל הזדמנויות, שככל הנראה יתרבו בשנה הקרובה לאור ההאטה הכלכלית הצפויה, ולבצע עסקאות אחרות בהון שיועד לרכישת ישראכרט.
אם בהראל יחליטו בכל זאת להמשיך עם עסקת ישראכרט ולערער לבית הדין לתחרות, הדבר יצטרך לעבור את אישור בעלי המניות של ישראכרט, בניהולו של רן עוז, שכן המשמעות היא הארכת תוקף העסקה מסוף ינואר הקרוב לשנה נוספת. יו"ר רשות התחרות מיכל כהן אינה מעורבת באישור העסקה בשל הסדר ניגוד העניינים שלה - קרוב משפחתה עובד בכלל ביטוח. מי שמטפל בהליך הוא אוריאל סיטרואן, מ"מ יו"ר רשות התחרות וראש מחלקת שווקים. מי שנחשב עוד לדומיננטי בתהליך הוא ד"ר יהושע (ג'וש) שרמן, שמונה השנה לכלכלן הראשי של רשות התחרות ונתפס כמי שמוביל קו ניצי יותר.
החשש של רשות התחרות הוא שהראל תעשה שימוש במידע שקיים בישראכרט על לקוחותיה, ותנצל אותו לטובת התרחבות בתחום ביטוחי הבריאות, שבו היא ממילא כבר היום השחקנית הגדולה ביותר. ישראכרט, שחולשת על נתח שוק של מעל ל־40%, חשופה להרגלי הצריכה של לקוחותיה באמצעות המידע שיש לה על השימוש בכרטיסי האשראי שלהם. על כן, לכאורה, ניתן למפות טוב יותר את הלקוחות ורמת הסיכון שלהם - למשל מי שנוטה ללכת לחדר כושר, לעומת מי שמרבה לרכוש טבק או אלכוהול.
בנוסף, ניתן לכאורה למפות, דרך המידע של חברת כרטיסי האשראי, גם את המחיר שמשלם הלקוח, ולהציע לו הצעת מחיר מתאימה, שתהיה טובה יותר מהמחיר הנוכחי, אך לא בפער משמעותי. בשורה התחתונה, ברשות התחרות חוששים כי הראל עשויה לעשות שימוש במידע הזה לצורך שיפור יכולות המכירה שלה, בעיקר בתחום ביטוחי הבריאות.
"החששות שרשות התחרות העלתה בשימוע מעידים על חוסר הבנה בסיסי בנושא השימוש בדאטה. הם השתמשו בשימוע בסיסמאות וב־Buzzwords, מבלי להבין באמת את היכולת לעשות שימוש בדברים הללו", אומר גורם המקורב לעסקת הראל־ישראכרט. נושאים נוספים שברשות חוששים מהם הם פוטנציאל לניגודי עניינים בנוגע להלוואה שהראל העמידה לרשות ורבורג פינקוס לצורך רכישת חברת כרטיסי האשראי MAX ‑ הלוואה שעברה לבעלים הנוכחי של MAX, חברת כלל החזקות; וגם סוגיית החזקת ישראכרט בפעילות של סוכנות ביטוח.
למה MAX כן וישראכרט לא
השאלה העקרונית האם יש לאפשר לחברת ביטוח לרכוש חברת כרטיסי אשראי היא לגיטימית. קיים חשש מההשלכות לכך שענף הביטוח, שהוא ממילא ריכוזי, ישתלט בנוסף על ענף כרטיסי האשראי. אולם מה שצורם בעמדת רשות התחרות הוא שרק בשנה שעברה היא העניקה אישור לכלל החזקות לרכוש את חברת כרטיסי האשראי MAX. גם ל־MAX אותו מידע על לקוחותיה, וגם לכלל יש פעילות בתחום מכירות הביטוח, שהיא לכאורה יכולה לשפר בזכות המידע. אומנם ישראכרט גדולה מ־MAX והראל גדולה מכלל, אך רשות התחרות העלתה חשש עקרוני של ניצול מידע לרעה. חשש שקיים גם בעסקת כלל ו־MAX.
בנוסף, קשה להתעלם מכך שהעסקה נפסלת כאשר במקביל משרד האוצר מקדם מהלך שדווקא תומך ברכישה של חברות כרטיסי האשראי בידי המוסדיים.
במאי אשתקד פרסם צוות של משרד האוצר מסקנות ועדה שהקים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בנוגע לשאלה האם יש לאפשר למוסדיים לרכוש חברות כרטיסי האשראי. עמדת הצוות היתה שיש לאפשר זאת, לאור פוטנציאל הגברת התחרות בתחום האשראי מול הבנקים.
משרד האוצר התייחס בדו"ח לחשש להעברת מידע שהעלתה רשות התחרות. בדו"ח נכתב כי שימוש במידע הנאגר על אודות לקוחות חברת כרטיסי החיוב לשם שיווק ושימור בשוק מוצרי הביטוח והחיסכון הוא חשש משמעותי, אולם "ניתן לתת לו מענה רגולטורי". כלומר במשרד האוצר מזהים פוטנציאל לבעיה בעניין העברת המידע, אך סבורים שהנושא פתיר ולא אמור להביא לכך שייאסר על מוסדי לשלוט בחברת כרטיסי אשראי.
ואכן, גם בתנאי עסקת כלל‑MAX, וגם בעסקת הראל‑ישראכרט, אותה אישרה רשות שוק ההון, אחד התנאים לאישור הוא שתהיה הפרדה מבנית בין החברות, ושלא תתאפשר העברת מידע ביניהן על לקוחותיהן. אלא שמבחינת רשות התחרות זה לא מספיק, והיא חושבת ככל הנראה שהחברות יצליחו לעקוף את המגבלה, כלומר היא מביעה אי־אמון ברגולטורים האחרים, ובראשם רשות שוק ההון, לאכוף את המגבלה הזו.
גם עסקת כאל מסתבכת
החלטת רשות התחרות יוצרת גלי הדף נוספים. עד לאחרונה נראה היה שענף כרטיסי האשראי כולו עומדת להיבלע בידי חברות הביטוח. אם הראל לא תערער על החלטת הרשות, נראה שהתהליך הזה ייתקע. חברת כרטיסי האשראי השלישית בענף היא כאל, וגם היא החלה מסלול שאמור היה להיגמר בהעברת השליטה לאחת מחברות הביטוח. לפי החוק, על בנק דיסקונט, בעל השליטה בכאל (72%), למכור אותה בתוך 3-2 שנים.
בהמלצות צוות משרד האוצר מהשנה שעברה נקבע כי יש לפעול לתיקון חקיקה שישנה את נוסח החוק הנוכחי, שלפיו על בנק נאסר למכור חברת כרטיסי אשראי לחברת ביטוח. כלומר המדינה הולכת בכיוון של מתן אפשרות למוסדיים לרכוש חברות כרטיסי האשראי, בעוד רשות התחרות מתנגדת לכך.
אומנם ברשות התחרות אומרים שכל עסקה נבחנת לגופה, אך החשש שהם מעלים בעסקת הראל‑ישראכרט הוא חשש עקרוני של העברת מידע, וקשה לראות איך עם גישה כזו הרשות תאשר לחברת ביטוח אחרת לרכוש את כאל.
במילים אחרות, החלטת רשות התחרות מעמידה בספק את העסקה למכירת כאל. הרוכשות הפוטנציאליות של חברת כרטיסי האשראי מגיעות בעיקר מענף הביטוח, בטח כעת, בתקופת מלחמה, כשמשקיעים זרים נרתעים מהשקעות בשוק המקומי, בוודאי בחברה שחשופה למצב הצריכה במשק.
על הרקע הזה שלח בנק דיסקונט לפני כמה שבועות פנייה למשרד האוצר, בבקשה לאפשר לו לדחות את המועד למכירת כאל בשנה נוספת, בעקבות המלחמה ואי־הוודאות בנוגע למכירת כאל לגוף מוסדי. במשרד האוצר שוקלים את הפנייה. החלטת רשות התחרות בנושא עסקת הראל‑ישראכרט משחקת לטובת דיסקונט לגבי הצורך לדחות את מועד העסקה ומעלה את הסיכוי שבקשתו תתקבל.
