מימש את האיום: הארי גרוס תובע את אלטשולר שחם בשל מכירת עמל לפימי
מימש את האיום: הארי גרוס תובע את אלטשולר שחם בשל מכירת עמל לפימי
גרוס, שמכר לקרן פימי את אחזקותיו ברשת עמל בעסקה שבה אלטשולר שחם נאמנויות היתה אחראית על העברת התשלום, תובע מבית ההשקעות 15.2 מיליון שקל. לטענת התביעה, חברת הנאמנות לא ביצעה את התשלום לפי הסיכום בין הצדדים
איש העסקים האמריקאי הארי גרוס, הבעלים של חברת האחזקות ישראג'י, החליט לממש את האיום המשפטי שהציבה החברה בפני אלטשולר שחם.
ישראג'י תובעת את בית ההשקעות, המנכ"ל רן שחם וחברת הנאמנות שלה אלטשייר ב־15.2 מיליון שקל, בעקבות חלקם בעסקת מכירת רשת עמל לקרן פימי של ישי דוידי.
בסוף 2021 מכר גרוס לקרן ההשקעות פימי את אחזקותיו (70%) ברשת עמל, בעסקה שבה נבחרה אלטשולר שחם נאמנויות (חברה־בת של אלטשייר וחברה־נכדה של אלטשולר שחם) להיות הנאמן והאחראית על העברת התשלום מפימי לישראג'י.
בקשה לפיצויים עונשיים
לטענת התביעה, אלטשולר שחם נאמנויות, בהובלת רונן סלומון, לא ביצעה את התשלום בהתאם להוראות שהוסכמו בין הצדדים מראש - וכך גרמה נזק של 12.3 מיליון שקל לחברת האחזקות. בנוסף, ישראג'י תובעת 3 מיליון שקל כפיצויים עונשיים. הסכסוך בין הצדדים נחשף ב"כלכליסט" במרץ האחרון.
לפי החוזה שנחתם בין הצדדים, מתווה התשלום לגרוס היה משולב: חלקו בדולרים (159.1 מיליון דולר) וחלקו בשקלים (266.7 מיליון שקל). לפי התובעת, היא ביקשה את החלק העיקרי של התשלום בדולרים, כדי להימנע מסיכון שעשוי להיגרם משינוי בשערי המטבעות ובכך מהיקף התמורה. במהלך פברואר עברו הכספים מפימי לאלטשולר נאמנויות, וב־21 בפברואר עברו לחברה של גרוס.
על פי נציגי ישראג'י, למרות המתווה, הסכום כולו הופקד בשקלים, ובשל שינוי ביחס החליפין, הסכום הדולרי שהתקבל היה נמוך בכ־3.7 מיליון דולר מזה שנקוב בחוזה. זאת משום שבמהלך פברואר ומרץ, על רקע הפלישה הרוסית לאוקראינה, חל פיחות של השקל מול הדולר מרמה של 3.15 שקלים לרמה של 3.25 שקלים לדולר. הנציגים של גרוס פדו את התשלום ב־3 במרץ לפי שער של 3.244 שקלים לדולר - כך שהסכום הדולרי שקיבלו הסתכם ב־155.35 מיליון דולר, נמוך בכמעט 4 מיליון דולר מהסכום המקורי.
מנגד, אלטשולר שחם נאמנויות טענה כי החברה של גרוס ביקשה לקבל גם את החלק הדולרי בשקלים, ולהבנת החברה הדבר נעשה במטרה לנסות ליהנות משערי חליפין עדיפים שנרשמו בדצמבר וינואר, שבהם הדולר נסחר קרוב ל־3.1 שקלים. בחברת הנאמנות מבהירים כי החברה של גרוס המירה את התשלום השקלי חזרה לדולר עשרה ימים לאחר שהכספים עברו, והחברה אף הציגה טופס בפני "כלכליסט" שבו התבקשה לקבל את החלק הדולרי בשקלים.
התובעת מתייחסת לטופס זה בכתב התביעה וטוענת כי מדובר בטופס ראשוני (המכונה KYC) ובו נכתבו פרטי הנאמנות בקווים כלליים. ואולם, לאחר מכן ניתנו הוראות אחרות, ברורות ומפורטות יותר בנוגע למתווה העברת התשלום. כך או כך, חברת הנאמנות מתכוונת להגיש תביעה נגדית ולהציג את הטופס בפני השופטים.
ישראג'י טוענת כי אלטשולר שחם נאמנויות ניסתה להניא אותה מלדרוש את השבת הנזק מאחר שזו מנהלת את עסקיה ללא ביטוח אחריות מקצועית מתאים ומספק ועם הון עצמי מזערי. להשקפתה, חברת הנאמנות נוטלת סיכון בלתי סביר ביודעין באשר ליכולתה לעמוד בהתחייבויותיה ולפצות את לקוחותיה.
נעדרת ביטוח מתאים
מכתב התביעה עולה כי לאחר קבלת התשלום המופחת נערכה שיחה בין נציגה של ישראג'י בישראל, יורם טורבוביץ' (לשעבר הממונה על הגבלים עסקיים), לבין שחם. בשיחה נמסר לו כי השותף המנהל (סלומון) נמצא בחו"ל. כך, שהעניין טופל בידי עובדת החברה ולא בידי המנהלים הבכירים. לדברי התביעה, שחם הוסיף באותה שיחה כי "מדובר בחברה קטנה שגבתה עמלה נמוכה עבור שירותיה, ואין בכוחה הכלכלי לפצות בגין הנזק שנגרם, אף אילו אירע".
בנושא זה, חברת האחזקות מסבירה כי הנתבעים ידעו (או היה עליהם לדעת), כי אלטשולר שחם נאמנויות נבחרה לשמש נאמן משלם על יסוד המוניטין הרב שצבר אלטשולר שחם כבית ההשקעות הגדול בישראל. עם זאת, להשקפת ישראג'י, באלטשולר שחם פעלו דרך חברה "בתחתית האשכול שמרוקנת מהון עצמי ונעדרת ביטוח מתאים, למקרה שייגרם נזק כלשהו מהפרת חובותיה כנאמן".
לא מחויבת לספק פרטים
לנוכח התגמול הנמוך והטענות ההדדיות, ביקשה בסוף מרץ ישראג'י מאלטשולר שחם נאמנויות לקבל את הפרטים לגבי אופן ביצוע ההמרה, אסמכתאות בנקאיות בנוגע לקבלת התמורה וכיצד זה הופקד, לצד זהות הגורם שהיה אחראי על ההמרה והעמלות. עוד ביקשה חברת האחזקות לקבל את פוליסות הביטוח שמחזיקה חברת הנאמנות. בסוף אפריל שלחה אלטשולר שחם נאמנויות מכתב שבו טענה כי אינה מחויבת לספק לה את פרטי המידע המבוקשים.
